אנרגיה ירוקה: התחום הלוהט חייב סטנדרטים

תחום האנרגיה הירוקה הוא אחד מהתחומים הלוהטים ביותר בבורסה. העולם מתקדם לעבר הגדלה משמעותית של חשמל מאנרגיות מתחדשות, שהן פחות מזהמות בהשוואה לסולר, מזוט ואפילו גז טבעי, והמשקיעים מיישרים קו ונוהרים למניות בתחום כמו אנרג'יקס, אנלייט, דוראל, נופר אנרגיה וסולגרין.

נדמה שאין שחקן משמעותי בשוק ההון שלא רוצה להיכנס אליו: סופרגז שבשליטת משפחת זלקינד רכשה שליטה בחברה פרטית שפועלת בתחום; תדיראן שבשליטת משה ממרוד החליטה להיכנס אליו; ישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר קיבלה החלטה להשקיע בתחום; ואפילו קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה נושאת את עיניה לשם, כפי שסיפר המנכ"ל עידן וולס בראיון ל"כלכליסט". 

חברות האנרגיה הירוקה אמנם נסחרות במכפילים גבוהים, אך מדובר בעסק אמיתי שמייצר כסף, אם כי עסק לא פשוט להבנה. נדמה שהחברות לא תמיד ששות להגיש באופן בהיר ונהיר למשקיעים את המידע הרלבנטי, ויכולות להיות לכך שלל סיבות - החל מהיות החברה חדשה יחסית בשוק הציבורי, ועד לרצון לפאר את עצמה יתר על המידה.

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה. בטרנד שותפויות הגז הרשות התערבה | צילום: ענבל מרמרי

כך, למשל, אנרג'יקס, החברה־הבת של אלוני חץ ומהחברות הגדולות ביותר בתחום, פרסמה בצמוד לדו"חותיה ל־2020 מצגת למשקיעים. במצגת הציגה החברה את תחזית ההכנסות, הרווח הגולמי וה־FFO שלה ל־2023 על בסיס צבר הפרויקטים הבשלים שלה. כל הנתונים האלה חולקו לפי קטגוריות: פרויקטים שכבר פועלים, כאלו שמצויים בהקמה או לקראת הקמה, וכאלו שבשלבי ייזום. הקטגוריות הללו גם מוגדרות לפי זמן. כלומר, תוך כמה זמן תחל הקמתם. בסך הכל מדובר על 1.6 ג'יגה־וואט שיכניסו לה עד 700 מיליון שקל ב־2023. אנרג'יקס הגדילה לעשות ובשקף נפרד סיפקה הצצה לצפוי ב־2025.

בשנה זו לחברה יהיו 3.2 ג'יגה־וואט מותקנים או בהקמה שיניבו 1.2 מיליארד שקל. אלא שהחברה לא פירטה את החלוקה הפנימית בין ההספק המותקן להספק המוקם, והפער בין שני אלו הוא שמים וארץ, שכן רק הפרויקטים המותקנים מחוברים לרשת החשמל או יכולים להתחבר אליה ולהניב הכנסות.

החברה סירבה בתוקף למסור את הפירוט והסתפקה באמירה "הרוב יהיה מותקן". נניח שהרוב הוא 3 ג'יגה־וואט. האם זה לא נתון מרשים דיו? מדוע לצרף אליו גם פרויקטים שהקמתם טרם הושלמה?

אור מחמיא לצבר העתידי

דוגמה נוספת: במצגת שפרסמה דוראל יחד עם הדו"חות שלה ל־2020 נוצר מסלול מכשולים משמעותי בדרך להבנה כמה מגה־וואט מחוברים לרשת החשמל יש לה, ואיך נראה בדיוק הצבר של החברה. בשקף החמישי, שמציג את צבר הפרויקטים באמצעות שלושה ריבועים צבעוניים שנערמים זה על גבי זה, פוגש המשקיע את נקודת המוצא של דוראל, שלפיו לחברה יש קצת יותר מ־1 ג'יגה־וואט של פרויקטים "מחוברים לרשת, בהקמה, לקראת הקמה ולאחר זכייה בהליכים תחרותיים". ערבוביה של סטטוסים שונים ומגוונים. הפרויקטים המניבים הם אלה שמחוברים לרשת. כמה מחוברים? ההסבר נמצא בכוכבית קטנה בתחתית השקף: "הספק הפרויקטים בהפעלה מסחרית ובסטטוס מוכן לסנכרון, נכון למועד אישור הדו"ח, הנו כ־98.5 מגה־וואט".

גם ההערה הזו קושרת יחדיו שני סוגים של פרויקטים — אלה שמחוברים לרשת, ואלה שאוטוטו יחוברו לרשת. מה החלוקה? את זה ניתן למצוא בדו"חות הכספיים עצמם, שם נכתב שהפרויקטים שמחוברים לרשת הם בהספק של 77 מגה־וואט, והחלק של החברה הוא 41 מגה־וואט. בהמשך, בשקף 16, נכתב כי החלק של החברה באותו ג'יגה־וואט מדובר הוא 607 מגה־וואט.

אם חוזרים לשקף החמישי, מוצגים הפרויקטים שבפיתוח מתקדם (741 מגה־וואט) ואלה שבייזום (4.3 ג'יגה־וואט), וכדי לבדוק אם נכתב שם מה החלק של החברה בכל אותו צבר מרשים של יותר מ־6 ג'יגה־וואט, יש לבדוק הערה נוספת בתחתית השקף. זו מסבירה כי החלק הממוצע של דוראל בפרויקטים הוא 55%. כלומר לא 6 ג'יגה־וואט, אלא כ־3 ג'יגה־וואט, פחות או יותר. בנוסף, דוראל לא מספקת באותו שקף לוחות זמנים - ולא ברור בתוך כמה זמן יקומו הפרויקטים שבפיתוח מתקדם ואלה שבשלבי ייזום.

כל המידע הזה נמצא בדו"חות של דוראל. אולם המצגת, זו שאמורה להנגיש למשקיעים את המידע בצורה הכי ברורה, מקשה על ההבנה. דוראל ואנרג'יקס לא לבד. רוב חברות האנרגיה הירוקה מערבבות פרויקטים בסטטוסים שונים במצגות שלהן, ומציגות את הצבר לפי 100% ולא לפי חלקן בו. דוגמאות לא חסרות וקצרה היריעה מלפרט. יש הטוענים כי לחברות האנרגיה הירוקה מקום מכובד על הפוסטר ש"מפרסם" את הבועתיות בשווקים. ואכן, החברות בענף נסחרות במכפילים מאוד גבוהים. התשובה של החברות האלה למי שנאחז במכפילי הרווח היא שהדרך לתמחר אותן עוברת בראש ובראשונה בצבר הפרויקטים, שמשקף את הצמיחה העתידית שלהן. לכן מובן מדוע רצוי שהצבר יואר באור כמה שיותר מחמיא, גם אם הדבר נעשה מתוך בתוליות יחסית בשוק ההון, שכן מרבית החברות הללו חדשות בבורסה.

וולונטרית או לא

נוכח הפופולריות הרבה של תחום האנרגיה הירוקה, המורכבות שלו וריבוי הגישות ואופני ההצגה העצמית של החברות במצגות, נראה שהרגולטור, רשות ני"ע, צריך לשקול יצירת סטנדרטים של מסירת מידע. בין אם באמצעות מתווה וולונטרי ובין אם באופן מחייב יותר, יש לוודא שהמשקיעים יקבלו את המידע הרלבנטי באופן בהיר ונגיש. אם הרשות תבחר לעשות זאת, לא יהיה מדובר בתקדים. בתחילת העשור הקודם, כששותפויות הגז היו הלהיט של הבורסה, המצב היה דומה, ולאדם הסביר היה קושי לאמוד את החברות האלה ולהבין את הדיווחים שלהן. אז הרשות התערבה, ואם היא תעשה זאת גם הפעם, כולם יצאו נשכרים — הציבור והחברות.