"העדיפות היא לייצר גוף דאטה מרכזי שיודע לייצר מומחיות"

בשיחה שנערכה בכנס Deloitte עם אלי תדהר, מוביל Monitor Deloitte ב- Deloitte ישראל, סיפר ד"ר פלוריאן קליין ראש תחום תכנון טווח ארוך ב-Deloitte גלובל, על פעילות החטיבה שפועלת יחד עם ארגונים וחברות גדולות כדי להבין את עתיד השוק שלהם. החטיבה משלבת בינה מלאכותית ונתוני ביג דאטה בגישת תכנון תרחישים - שיטה ש-60% מלקוחות החברה ברחבי העולם בחרו להשתמש בה. קליין ציין שכיוון שאי-ודאות היא מצב נתון בעולם העסקי, הדרך שבה ארגונים מתמודדים עם המצב הוא שיקבע את ההצלחה.  

הוא הדגיש שמתחילת המאה, רצף האירועים שגרמו לחוסר ודאות, החל מהתקיפה של מגדל התאומים ועד הקורונה, רק הלכו והצטברו. כעת הלקוחות צריכים להבין איך הם מושפעים ומה השינוים שעליהם לבצע כדי להתמודד עם התהפוכות, כשטכנולוגיה מתקדמת עוזרת בכך.   

מימין שלי תשובה וד"ר פלוריאן קליין | צילום: אלמוג סוגבקר

קליין הדגים כיצד החטיבה שלו עוברת מדיון ברעיונות מופשטים למתן פתרונות עסקיים ספציפים מאוד, תוך כדי הסבר קצר על התהליך אותו עברו עם חברות במגזר הטלקום בזמן המגיפה. לבסוף, קליין הדגיש שהמגמות שזוהו לפני פרוץ הקורונה, כגון גלובליזציה וטרנספורמציה דיגיטלית עדיין תקפות ברובן, כאשר המגפה רק האיצה אותן.

"נכנסו לקורונה רזים יותר עם קופת מזומנים שעזרה לנו להתמודד"

בהמשך השיחה, מספר יובל דגים מנכ"ל אבן קיסר שהגיע לחברה בשנת 2018, לנעם גונן, ראש קבוצת אסטרטגיה ואנליטיקס ב-Deloitte ישראל, על האתגרים שניצבו בפני החברה בשנת הקורונה.

"אבן קיסר חיפשה את דרכה משנת 2017, ואחרי שנות צמיחה מופלאות, השוק הפך לשוק תחרותי יותר. ב-2018 שהגעתי לחברה גיבשתי צוות ניהולי חדש וניגשנו לטפל בתרבות הארגונית. סיימנו את 2019 עם תוכנית אסטרטגית חדשה שאיתה נכנסנו לשנת הקורונה. ההתמקדות שלנו בשיטות עבודה, במבנה ארגוני, התמקדות בבטיחות וגאות, עזרו לנו בהגעה למשבר. התחרות מהמזרח התגברה וב-2019 שידדנו את מערך הוצאות שלנו ונכנסנו לקורונה שאנחנו רזים יותר עם קופת מזומנים עשירה יותר, שעזרה לנו להתמודד טוב יותר עם המשבר שגרר ירידה בביקושים.   

מימין איתי חזן', אלי תדהר, נעם גונן ויובל דגים

"המזומנים שהמשכנו ליצור בתקופת הקורונה ביססו את החברה, והבנו שאנחנו יכולים להפנות משאבים ניהוליים ופיננסיים לאסטרטגיה שקבענו שכללה גם מיזוגים ורכישות. רכשנו שתי חברות – בהודו ובארה"ב. הצוותים שהקמנו לניהול האינטגרציה עובדים באופן אינטנסיבי על מיזוג החברות לתוך אבן קיסר. אנחנו רואים את שלבי האינטגרציה מתרחשים שלב אחרי שלב".

"הנהלות רוצות לקבל החלטות על בסיס דאטה"

בשיחה נוספת ראיין שלי תשובה, Monitor Deloitte ייעוץ אסטרטגי, את איתי חזן, ראש מערך דאטה ודיגיטל בחברת כאל.

לדברי חזן: "הנהלות רוצות לקבל כיום החלטות לא על בסיס תחושת בטן, אלא על בסיס דאטה, ארגון מכוון נתונים. חברות מסורתיות שחוששות להיכנס לתחום צריכות להתחיל מקטן, לייצר ניצחון ואז לקפוץ למהלכים גדולים. צריך להבין מי הלקוח של הדאטה, בדרך כלל הוא ההנהלה הבכירה של הארגון. העדיפות היא לייצר גוף דאטה מרכזי אחד שיודע לייצר מומחיות, מקצועיות והבנה במספר תחומים מקבילים ולמעשה לייצר רמה אחידה עם סינרגיה בתוך הצוות שאמור לשרת את אותה הנהלה.

"מנגד, היכולת של חברות רב לאומיות שפועלות במספר שווקים, לתת מענה לכל המדינות באמצעות יחידה אחת, היא מוגבלת ברמת שעות, הבנת השוק וכו', ולכן שווה להם ללכת לביזור. המקום הנכון ביותר להושיב את הדאטה זה איפה שהוא ישפיע וזה הצד העסקי, זה מייצר איזון מול הצד הטכנולוגי. הדאטה לא עוזר רק למנף קווי פעילות קיימים אלא לפתח מוצרים חדשים. כמו כן, חשוב שיחידת הדאטה תעבוד בשיתוף פעולה עם גורמים משפטיים, אבטחת מידע, ציות, ניהול סיכונים וסייבר, כדי שיוכלו לפרוץ קדימה".