אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחדל הרחפנים: למרות האיום הגובר - לישראל אין עדיין מערכות הגנה צילום: עמית שעל

דו"ח המבקר

מחדל הרחפנים: למרות האיום הגובר - לישראל אין עדיין מערכות הגנה

ארבע שנים לאחר שמבקר המדינה הבהיר כי ישראל אינה מוגנת מפני רחפנים, המאיימים בעיקר על מתקנים אסטרטגיים ותעופה אזרחית, בדק משרדו מה השתנה - וגילה שלא הרבה: "מלחמות יהודים" והיעדר תקציב מדינה מעכבים הצטיידות במערכות, שהתעשייה הביטחונית כבר מוכרת בעולם

12.04.2021, 16:00 | אודי עציון

למרות האזהרות, ועל רקע ההמתנה לתגובה האיראנית בעקבות פעולות שבוצעו במדינה וההתרברבות הישראלית שבאה אחריהן, ישראל אינה מוגנת כראוי מפני רחפנים, בין היתר של חמאס וחיזבאללה; כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ב'). בעקבות פרסום הדו"ח הקודם בנושא, ב-2017, קיבל הקבינט המדיני ביטחוני החלטה על חלוקת גבולות הגזרה בתחום, הורה למשרד הביטחון לפתח מענה ולרשות התעופה האזרחית ולמשטרה להסדיר את נושא הטסת הרחפנים בשמי הארץ ואת אכיפת התקנות. לפי הדו"ח של מתניהו אנגלמן, מעט מכל זה התרחש.

קראו עוד בכלכליסט

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: עמית שאבי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: עמית שאבי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: עמית שאבי

איום הרחפנים נחלק לכלים המופעלים בידי ארגוני טרור ומדינות עוינות, שיכולים לשמש לתקיפת מטרות צבאיות ואסטרטגיות בתוך ישראל או לתקיפת כוחות צה"ל מחוץ לגבול; ולתעופה אזרחית, שעשויה לסבול גם מהטסה רשלנית של מטיסי רחפנים ישראלים, שעלולים להתקרב מדי לכלי טיס ולהתנגש בהם. בישראל יש יותר מ-30 אלף רחפנים אזרחיים, כך לפי הערכת רשות התעופה האזרחית (רת"א), המשמשים בעיקר לפנאי ולספורט ומבצעים כ-90 אלף טיסות בשנה. בנוסף, רחפנים משמשים גם לפעילות פלילית כמו הברחת סמים, נשק וטלפונים סלולריים לבתי סוהר.

החמאס וחיזבאללה מפעלים רחפנים לאיסוף מודיעין על כוחות צה"ל, וגם כאלה המצויידים בחומרי נפץ; מעזה כבר בוצעו בעבר גיחות של רחפנים במטרה לתקוף את כוחות צה"ל, אבל הבעיה, כאמור, אינה רק צבאית: לפי המבקר נרשמו עשרות אירועים פליליים בבתי הסוהר בשנים 2019-2018, בהם היו מעורבים רחפנים. בעת אירועי האירווויזון בתל אביב במאי 2019 נרשמו 11 מקרים של הטסת רחפנים בתנאים אסורים, כמו מעל התקהלויות, בהן נפילת כלי בגלל תקלה הייתה עלולה לפגוע בבני אדם. זה היה, אגב, האירוע הראשון בו הפעילה המשטרה מערכת לניטור וליירוט רחפנים - מה שלא אירע מאז. 

אירועי האירווויזון בת"א. האירוע הראשון והאחרון בו הפעילה המשטרה מערכת לניטור וליירוט רחפנים, צילום: איי אף פי אירועי האירווויזון בת"א. האירוע הראשון והאחרון בו הפעילה המשטרה מערכת לניטור וליירוט רחפנים | צילום: איי אף פי אירועי האירווויזון בת"א. האירוע הראשון והאחרון בו הפעילה המשטרה מערכת לניטור וליירוט רחפנים, צילום: איי אף פי

כך, מבקר המדינה קובע כי רק 67 מיליון שקל הושקעו בפיתוח מענה טכנולוגי לבעיה, למרות שהתקציב המקורי עמד על 150 מיליון שקל. המשטרה הודיע שאין לה כסף ולא העבירה שקל, וכך גם השב"ס, והמשרד לביטחון פנים לא דרש זאת מהם.

בנוסף, רק 22% מאמצעי סיכול הרחפנים הדרושים הוקצו למחנות צה"ל. המשטרה והשב"כ רכשו מעט מערכות בחוסר תיאום, וצה"ל לא השלים את ההצטיידות במערכות מחוסר תקציב. המשטרה לא הצליחה למצוא 3.5 מיליון שקל לרכש נרחב יותר של מערכות, וחצי מליון שקל בשנה להפעלה, תחזוקה ושדרוג שלהן. היא גם לא מתואמת עם צה"ל בטיפול בתקריות רחפנים.

המבקר גם קובע כי המשבר הפוליטי המתמשך פוגע בהתמודדות עם הבעיה משני כיוונים: גופים שהיו אמורים להשתתף במימון המענה טוענים כי בהיעדר תקציב מדינה מאושר אין בידיהם את הכסף הדרוש, והחוקים שיסדירו את הטסת הרחפנים האזרחיים מתעכבים בכנסת, שלא מתפקדת כרגיל. השר לביטחון הפנים לא העניק למפקחי רת"א את הסמכויות לחקור תקריות רחפנים ולפעול ברמה הפלילת נגד מפירי חוק, והמשטרה הבהירה כי תעסוק ברחפנים רק "באירועים ספציפיים". ויכוחים בין רת"א לחיל האוויר מנעו את הסדרת ורישום כל מפעילי הרחפנים.

מערכת נגד רחפנים של התעשייה האווירית, צילום: התעשייה האווירית מערכת נגד רחפנים של התעשייה האווירית | צילום: התעשייה האווירית מערכת נגד רחפנים של התעשייה האווירית, צילום: התעשייה האווירית

גופים שדווקא ביקשו להצטייד במערכות הגנה, כמו חברת החשמל שביקשה להגן על תחנות הכוח שלה, עוכבו בשל היעדר אישור ממשרד התקשורת להפעילן, על רקע השידורים האלקטרוניים שלהן, והיעדר אישור מלא מהמשטרה. כך, תחנת הכוח באשקלון, הסמוכה לעזה, טרם מוגנה נגד רחפנים, בדומה לאתרים אסטרטגיים נוספים באזור, כמו מתקני קצא"א ותש"ן. רשות שדות התעופה דאגה להגנת נתב"ג, אך לא להגנת שדות התעופה רמון וחיפה.

למרות שדו"ח של השב"כ קבע שדווקא חברות קטנות מציעות פתרונות עדיפים, לכלכליסט נודע כי מעט ההצטיידות שבוצעה נעשתה מרפאל ומתעשייה אווירית. זאת למרות שכל התעשיות הביטחוניות, כולל חברות קטנות, מוכרות כבר לגופים שונים בעולם מערכות לזיהוי ויירוט רחפנים בעשרות מיליוני דולרים בשנה.

ממערכת הביטחון נמסר בתגובה: "צה"ל דוחה את הטענה כי מערכות קיימות וזולות יותר עשויות לספק מענה זהה לאיום. לראיה, צה"ל וגופי ביטחון נוספים אכן הצטיידו במערכות שהומלצו. צה"ל יוביל טיפול באיום רחפן שחצה את גבול המדינה לתוך שטח ישראל, ואילו משטרת ישראל אחראית על טיפול ברחפן שהתגלה בתוך שטח הארץ. בתוך כך, נקבע כי משטרת ישראל אחראית לטיפול במטיס רחפן שהוגדר כמאיים למתקני צה"ל. צה"ל מפנה את המשאבים הנדרשים להגנה על בסיסים על פי תעדוף פנים צבאי, ונותן מענה נקודתי בהתאם לצורך בתיאום עם המשטרה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לפני כשנה הושלם נוהל משטרתי המסדיר את האכיפה בתחום הרחפנים בכל שלבי ההליך הפלילי. כמו כן גובשה תפיסת הפעלה שהוכיחה את עצמה בפועל במספר מבצעים לאומיים בשנים האחרונות (למשל: מבצע האירוויזיון).

המשטרה מטפלת מדי שעה במגוון איומים בכל רחבי הארץ במשאבים מוגבלים, וכפועל יוצא ריכוז המאמץ בקשר לרחפנים מתבצע במקרים של סיכון חיי אדם וביצוע עבירות פליליות, באירועים מתוכניים ובלתי מתוכננים, בשגרה ובחירום. השלמת ההצטיידות והפערים הנוגעים לבניין הכוח ומימוש מלא של התכניות בהתאם לפקודות לא תוקצבו, וכרוכים בהקצאת משאבים מתאימים לאחר אישור תקציב המדינה".

תגיות