מנדלבליט מבקש ארכה להגשת התגובה לעתירה נגד הטלת המנדט על נתניהו

המערכת הפוליטית חיכתה לשמוע היום את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בנוגע לעתירה שהוגשה נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל ההליך הפלילי המתנהל נגדו. ואולם אף שבג"ץ הורה למנדלבליט להגיש את תגובתו לעתירה עד היום, בלשכת היועמ"ש עדיין לא השלימו את גיבוש עמדתם ותגובתם וביקשו מוקדם יותר היום מבג"ץ ארכה של יומיים. נכון לשעה זו, עדיין לא נמסרה החלטת בג"ץ בנושא.

בבקשה שחתומים עליה עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות ועו"ד אבי מיליקובסקי, הממונה על ענייני הבג"צים בפועל, הם מנמקים את בקשת הארכה המבוקשת – עד ליום רביעי הקרוב – בכך שליועמ"ש "דרוש פרק זמן נוסף לצורך הגשת התגובה המקדמית לבית המשפט הנכבד, בין היתר לשם קבלת כלל האישורים הנדרשים לנוסח התגובה שתוגש".

בקשת הארכה נדרשה לאחר ששופט העליון דוד מינץ הורה בשבוע שעבר לשני המשיבים בעתירה - היועץ המשפטי מנדלבליט וראש הממשלה נתניהו - להגיש תגובתם עד ליום שני.

מדובר בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי קבוצה של אנשי אקדמיה, הייטק, חינוך וביטחון, בשם "מבצר הדמוקרטיה", המיוצגים בידי עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר. הקבוצה כוללת כ-70 עותרות ועותרים, בין השאר פרופ' רבקה כרמי, פרופק דוד הראל, ד"ר ארנה ברי, אייל ולדמן, ארני פטרושקה ועוד, שכבר עתרו בעבר כנגד הענקת המנדט לנתניהו. אז בג"צ לא התערב בהחלטה.

נתניהו ומנדלבליט | צילומים: יואב דודקביץ, יאיר שגיא

בעתירה הנוכחית, שהוגשה לאחר שנשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט להקמת הממשלה על נתניהו, מבקשים העותרים מבג"צ לקבוע כי מדובר ב"החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני ועל כן דינה בטלות, באופן המחייב קבלה אחרת לאלתר, בכל הנוגע להטלת תפקיד הרכבת הממשלה". זאת לאור האישומים נגד נתניהו בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית שיש עמן קלון.

העותרים טוענים כי בהטלת המנדט על נתניהו לא ניתן המשקל הראוי והמשמעותי "לליבת ערכי היסוד של שיטת המשפט, ובכלל זה לעיקרון שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור ואמון במוסדות השלטון", כמתחייב מפסיקת בג"צ.

לטענת העותרים, לאחר שכהונתו של נתניהו כראש ממשלה הותרה בכנסת ה-23, על בסיס התחייבותו המפורשת להכפיף עצמו להסדר ניגוד עניינים, הוא חזר בו מהתחייבותו זו וסרב לקיים את הוראותיו של היועמ"ש בכל הנוגע למניעת מצב ניגוד העניינים שבו הוא מצוי, לאורך כל תקופת כהונתו כראש ממשלה.

עו"ד דפנה הולץ-לכנר | צילום: אוראל כהן

לדבריהם, נתניהו מבצע "הן ישירות והן באמצעות גורמים מטעמו" פעולות ומעשים תוך "ניגוד עניינים חמור ובניגוד כמור להסדר ניגוד העניינים המחייב שקבע היועמ"ש בעניינו, "אשר פוגעים באופן קשה ביותר באינטרס הציבורי, במערכת אכיפת החוק ובאמון הציבור ברשויות השלטון, והכל לצורך קידום האינטרסים האישיים שלו במשפט הפלילי". הכוונה של העותרים היא לחוות הדעת של מנדלבליט שהורתה לנתניהו להימנע מהחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, וזאת לאור המשפט הפלילי המתנהל נגדו, שדיוני ההוכחות בו החלו בשבוע שעבר. בג"צ קבע בסוף חודש מרץ כי נתניהו מחוייב לפעול לפי הסדר זה, שנתניהו התנגד לחלק מרכיביו.

העותרים מבקשים מבג"ץ שיוציא צו ביניים שימנע מנתניהו להרכיב ממשלה עד לקבלת החלטה בעתירה.

נתניהו שהגיש הערב את תגובתו לעתירה באמצעות עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר, אופק ברוק והיועצים המשפטיים של הליכוד, עוה"ד אבי הלוי וניבה הלוי, דוחה את הטענות נגדו ומבקש לדחות את העתירה על הסף.

לטענת נתניהו, העתירה היא "למעשה נגד בחירת הבוחר וכל הניסוחים הפתלתלים לא יכולים לכסות על העובדה שבחירת הבוחר 'איננה סבירה' וכי בית המשפט צריך להפוך עצמו לערכאת ביקורת על סבירות שיקול הדעת הפוליטי של העם - הוא הריבון". לדבריו, העותרים מבקשים "לרמוס ברגל גסה את הכרעתם של אותם רבבות אזרחי ישראל" שהצביעו לליכוד בראשות נתניהו ולמפלגות התומכות בו.

נתניהו מזכיר בתגובתו כי זכה למירב ההמלצות מצד חברי הכנסת מול נשיא המדינה ועומד בראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת ועל כן הנשיא הטיל עליו את המנדט להרכבת הממשלה "בצדק ועל פי כל דין". לטענתו, לבית המשפט אין כל סמכות להתערב בהחלטה זו, שעלולה לפגוע, לדבריו, בהפרדת הרשויות "ולנפץ את כל שיאי האקטיביזם עד כה".

בעניין טענת ניגוד העניינים, טוענים עורכי דינו של נתניהו כי "ראש הממשלה פועל, כפי שפעל עד כה, בהתאם לדין" ובאופן העולה בקנה אחד עם חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. עוד ציין נתניהו כי הוא לא התבקש לחתום על מסמך כלשהו לעיגון הסדר ניגוד העניינים שלו, וציין כי אין כל מניעה שהוא יחתום על הסדר שכזה, אם תהיה דרישה כזו.

מקבוצת "מבצר הדמוקרטיה" נמסר בתגובה: "תגובת נתניהו ממחזרת את טיעוניו המוכרים לעייפה, טיעונים המרוקנים מתוכן את ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק. נתניהו מעוות בתגובתו את פסיקת בג"ץ לאורך השנים - כולל סילוף ציני של פסק הדין שניתן רק לפני כשנה. תגובתו מתעלמת מהמצב חסר התקדים שמתארת העתירה, ואשר בו נאשם בפלילים, בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית, מקבל את המנדט להרכיב ממשלה מבלי שיש לו רוב בכנסת, חרף העובדה שהפר התחייבות מפורשת לבג"ץ, ובזמן שהוא מוכיח מדי יום כי הוא מצוי בניגודי עניינים חריפים הפוסלים אותו מלכהן בתפקיד".