אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סימני התאוששות הגיעו לגירעון צילום: מיקי נועם אלון

פרשנות

סימני התאוששות הגיעו לגירעון

הירידה הקלה בגירעון בחודש מרץ היא איתות חיובי למשק, שמאחוריו שיפור ניכר בגביית המסים. ועדיין, בניגוד לשלוש הכלכלות המובילות במערב שסוחבות על גבן גירעון גבוה יותר, ישראל לא תוכל לעמוד בו לאורך זמן

13.04.2021, 08:10 | אדריאן פילוט

1. נתון של חודש אחד –גירעון של 12.1% במרץ – אינו סימן של שינוי מגמה, אולם הירידה בהיקף הגירעון הממשלתי השנתי אחרי 12 חודשים רצופים שבהם הוא זינק מכ־3% תמ"ג ל־12.4% תמ"ג – הזינוק המטאורי אי פעם – משאירה מקום לאופטימיות מסוימת. כדי להבין מדוע, יש לצלול אל תוך הפרטים שמספק הדו"ח החודשי של החשב הכללי. הנתון הראשון שמושך תשומת לב הוא העלייה בהכנסות המדינה לרבות העלייה במסים. חודש מרץ היה הראשון בשנת 2021 עם משק פתוח כמעט לחלוטין. לראיה, הכנסות המדינה ממסים כאחוז מהתמ"ג גדלו בתוך חודש מ־23% תמ"ג לכ־24% תמ"ג; ממשלת ישראל הכניסה במרץ 2021 סכום של 35.7 מיליארד שקל – סכום שלא נראה במחוזותינו יותר משנתיים. זאת בעיקר בגלל שגביית המסים היתה מצוינת והגיעה לכ־30.7 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

2. כדאי להתבונן על הגבייה ברבעון הראשון של 2021 (עדיין רבעון שבו רוב המשק היה חצי משותק) לעומת הרבעון המקביל ב־2020, אז היו חודשיים וחצי ללא קורונה בכלל ורק חצי חודש עם קורונה (סגר): הגבייה עלתה ריאלית ב־15%, מסי הכנסה עלו ריאלית בכ־20%. אך לא פחות חשוב מכך, המוסד לביטוח לאומי העביר למדינה 4.6 מיליארד שקל – חלקם מזומנים שלא השתמשו בהם ב־2020 (כנראה שהם חיכו לקטסטרופה גדולה יותר) – על רקע חזרתם לעבודה של אלפי ישראלים כפי שמעידה הירידה באבטלה שהיא כבר מתחת ל־10% (כולל אלו שהוצאו בחל"ת). לא בכדי באגף החשב הכללי כבר עדכנו כלפי מעלה את הכנסות המדינה לשנת 2021 והכלכלנית הראשית צפויה לעשות זאת גם ממש בקרוב. גם גיוס החוב בקלות כזו מעורר השתאות כאשר מבינים כי זה כבר כמה חודשים, החשכ"ל מגייס בשבוע (4 מיליארד שקל) מה שנהג לגייס בחודש שלם.

יהלי רוטנברג, החשב הכללי, צילום: מיקי נועם אלון יהלי רוטנברג, החשב הכללי | צילום: מיקי נועם אלון יהלי רוטנברג, החשב הכללי, צילום: מיקי נועם אלון

3

. ובכל זאת אסור לשכוח את העובדות כהווייתן: גירעון של 12% הוא קטסטרופה. גירעון של 8%–9% תמ"ג בסוף שנה כפי שצפוי לא מהווה שום סיבה למסיבה, קל וחומר אחרי שעמד על 11.7% – הגירעון הרביעי העמוק ביותר ב־OECD לאחר שלוש הכלכלות הגדולות במערב: ארה"ב, יפן ובריטניה. לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שישראל איננה מסוגלת לסחוב גירעונות כמו אלו של המעצמות הללו. ולא פחות מטריד: שיעור הגירעון המבני – אותו חישוב שמנכה את "מחזור העסקים" (הכנסות והוצאות חד־פעמיות) עדיין גבוה ביותר: 10% תמ"ג ב־2020, מבין הגבוהים ב־OECD. כלומר ממשלת ישראל עדיין יוצרת "מינוס קבוע" גבוה מאוד. ללא ממשלה, לא יהיה אפשר אפילו לגשת לבעיה הזו, כאשר כל דחייה פוגעת ביכולת של המשק להתכונן למשבר הבא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות