הקורונה נעלמת? וירוס התכנון הלקוי עדיין כאן

אגף החשכ"ל באוצר מפרסם מדי חודש את הוצאות המדינה וניתוח ההוצאות שהוצאו מתוך התקציב. הנתונים שזוכים לרוב הכותרות הם אלה שמתייחסים לגירעון, שנמצא בחודש מרץ על 12.1% מהתוצר בשנה האחרונה. אולם תובנות מעניינות ניתן לקבל מצלילה לתוך פילוח ההוצאות, שמספק תמונה לא רק בנוגע לתקציב שהוקצה לצרכים השונים, אלא גם למה שקרה איתו בפועל.

מאז פרוץ הקורונה קיים תקציב ייעודי בתוכנית למלחמה בקורונה שמחולק לשלל סעיפים – חינוך, בריאות, עסקים ועוד. סכום ההוצאה התקציבית ב־2021 עומד על 68.1 מיליארד שקל. בחינה של התוכניות השונות מלמדת כי לצד תוכניות שמסגרת התקציב שלהן נוצלה במלואה, כמו מענק לכל אזרח, יש תוכניות עם שיעור ניצול נמוך. שיעור הניצול הנמוך יכול להיות מכמה סיבות: או תוכנית שנכשלה בפועל, או הערכה לתרחישים שליליים כמו סגרים ארוכים שיצריכו משאבים גבוהים ממה שקרה בפועל, או כשלים וקשיים פוליטיים בקידום תוכניות, הן בגלל שישראל מצויה בממשלת מעבר שמוגבלת ביצירת פרויקטי תשתית מהפכניים, והן בגלל מאבקי כוח בין משרדי הממשלה השונים. "כלכליסט" בדק את שיעורי הביצוע בין הסעיפים השונים, וגילה כי התקציב שאמור להוציא את ישראל מהבוץ נוצל בצורה חלקית מאוד.

שר האוצר, ישראל כץ | צילום מסך: לע"מ

1. היערכות ליום שאחרי: 30% ביצוע

מאז השקת קמפיין הבחירות האחרונות היתה הקפדה יתרה לשים את אירוע הקורונה בעבר: החיסונים הצליחו, המשק נפתח, תמונת ניצחון. יישום האסטרטגיה ליום שאחרי זוכה עד כה לביצוע חלקי ביותר: 8.1 מליארד שקל הוקצו לתוכנית היציאה מהמשבר. רק 30% מתקציב התוכנית נוצלו עד כה – כולל התחייבויות אשראי. בתוכניות היציאה מהמשבר כלולות תוכניות דיגיטציה, תשתיות וטכנולוגיה. ביצוע סיוע לפרויקטי תשתית עומד על 12% ודיגיטציה ולמידה מרחוק נמצאים ב־27% ביצוע תקציבי. במסגרת פרויקטי הטכנולוגיה, סעיף עידוד השקעות גופים מוסדיים בהייטק דרך רשות החדשנות נוצל עד כה בשיעור של 9%, אך בחשכ"ל מציינים כי התקציב אמור להיות מנוצל ב־2021. כלומר, כסף שהוקצב כדי שישראל תיערך ליום שאחרי הקרונה, ברובו הגדול טרם התניע תוכניות תשתית שיובילו אותה לצמיחה בת קיימא לטווח הארוך.

2. המריבות הורגות את שוק העבודה

אם יש נקודה שחוזרת שוב ושוב כשמדברים על תוכנית היציאה מהמשבר, היא ההכשרות המקצועיות: הצורך להתאים את כוח האדם שמצא את עצמו מחוץ לשוק העבודה בתקופת המשבר, לצרכי המשק. אל התוכניות הקיימות צירף משרד הכלכלה בשבוע שעבר תוכנית הכשרה בשיתוף מעסיקים שאמורה להיות חדשנית ומהפכנית, בה מעסיקים מציינים לאילו עובדים הם זקוקים ומה סטנדרט הלימודים, ומכשירים עבורם עובדים, תוך שהם נותנים התחייבות לקלוט לפחות 60% מהלומדים בהכשרה. התוכנית נפתחה בהיקף של 22 מיליון שקל בלבד, כאשר במשרד הכלכלה מציינים כי כלל התקציב שעבר לתוכניות הכשרה מקצועיות ל־2021 עומד על כ־120 מיליון שקל. לפי נתוני החשכ"ל, מסגרת תקציב תוכניות ההכשרות מקצועיות של ההשכלה הגבוהה וזרוע העבודה, עומד לפי התוכנית על 1.47 מיליארד שקל, ושיעור הביצוע בפועל עומד על 20% בפועל במזומן, עם התחייבויות לביצוע של עד 29% – כולל התחייבויות אשראי. כשמסתכלים על השיעור הנמוך והמספרים הנמוכים, צריך לזכור שברקע נמצא מאבק פוליטי משמעותי בין משרדי הכלכלה והאוצר, שהוביל לכך שתוכניות שונות לא יצאו אל הפועל, ואלו שיצאו, קיבלו תקציבים נמוכים בהרבה מהצפי החזוי.

3. כשהמציאות גברה על התוכניות

בחלק מסעיפי התוכנית התקציב אולי ניתן, אך המציאות גילתה שהתוכנית לא אפקטיבית או מיותרת. כך, למרות שניתן מענק לשימור עובדים בעקבות סגר בחגים, הוא נוצל רק ב־50% מכיוון שהמעסיקים העדיפו להוציא עובדים לחל"ת בשל חוסר הוודאות לגבי ההמשך. מענק עידוד תעסוקה באמצעות מענק עבודה נוצל בשיעור 31% בלבד מכיוון שסבל מבירוקרטיה קשה, ופריסה ארוכה של תשלומים שגלשה לתקופות שבהן גברה המגפה. תקציב השתתפות הממשלה במימון ימי בידוד נוצל בשיעור של 12% בלבד. שינוי מודל מימון הבידוד נעשה לאחר שבג"ץ ביטל את תעודת המחלה הגורפת שהיתה נהוגה עד ספטמבר, ועד אז המעסיקים הם אלו שנשאו בעלויות הבידודים במלואן.

הטבת הפחת המואץ שניתנה לעסקים נוצלה ב־14% בלבד, דבר שמלמד כי למרות ההטבה שלפיה אם עסק רכש ציוד הוא יכול להכיר בו כהוצאה בשיעור גבוה יותר מהקבוע בחוק, העסקים חששו להוציא כספים ולהחליף ציוד בתקופה של חוסר ודאות לגבי ההמשך וההתאוששות מהמשבר. גם תקציב הלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים נוצל בשיעור של 39% בלבד, לעומת תקציב להלוואות דומות לעסקים קטנים ולעסקים בסיכון שנוצלו בשיעורים גבוהים יותר (56% ו־62% בהתאמה). בעוד שהמסגרת התקציבית להלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים ועסקים בסיכון עמדה על כ־4.2 מיליארד שקל, המסגרת התקציבית להלוואות לעסקים קטנים עמדה על 36 מיליארד שקל, והם נזקקו לכלי זה במיוחד.

4. נפגעי המשבר לא ניצלו את התקציב

אחד הדברים שמעניין לראות הוא ביצוע סיוע לענפים שטולטלו מהמשבר, וכרגע הביצוע בהן חלקי ביותר. כך, תקציב סיוע לענפי משק תחבורה ותיירות נוצל בשיעור 44% בלבד. בנוסף, מרבית הניצול היה ב־2020, ומתחילת השנה, הניצול הוא מינורי, בייחוד בהתחשב בכך שענפים אלו עדיין סובלים מהשלכות המשבר ולא חזרו לפעילות מלאה. מפתיע לראות גם שתקציב היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"א – שנה שעומדת להסתיים – בוצע בשיעור של 37% בלבד. כלומר, היה תקציב להיערכות מיטבית יותר לניהול שנת הלימודים האחרונה, תקציב שלא נעשה בו שימוש. בפועל מסגרת התקציב נעשתה תוך הנחות מחמירות יותר, והקלה של תנאים שקבע משרד הבריאות הובילה לניצול החלקי מאוד.

5. כסף מזומן הוא הצלחה

כאשר מסתכלים על התוכניות שהיו הצלחה מסחררת – כלומר שבוצעו בשיעור ביצוע גבוה והתקציב שהוקצה להן נוצל לטובת סיוע לציבור, ניתן כמובן למנות את כל המענקים שעברו ישירות לאזרחים: מענק לכל אזרח, מענק על אבטלה ממושכת, מענק לחיילים משוחררים וכו'. נוסף לכך, תקציב שניתן לטובת דחיית תשלומים והקדמת מענקים והחזרים מרשות המסים לעסקים נוצל במלואו, וכך גם תקציב לסיוע פיתוח תשתיות לעסקים קטנים. גם תקציבים לביטוח אשראי ספקים ולהאצת פרוייקטי הייטק על ידי רשות החדשנות נהנו משיעורי ניצול גבוהים, כמו גם תקציב סיוע למגזר השלישי שאמנם הסתכם ב־384 מיליון שקל בלבד, אך זכה לשיעור ניצול של 44% במזומן ו־88% כולל התחייבויות אשראי.