צילומים: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם
פוליטי כלכליסט
החוקים של שלמה קרעי, הרוח של נתניהו
שורת חברי כנסת ממהרים להתגאות בהגשת הצעות חוק שסיכוייהן לעבור קלוש. שלמה קרעי מהליכוד מספק, בכל זאת, הצצה לסדר היום של ראש הממשלה נתניהו ושל קבוצות אינטרסים חזקות בליכוד
מאז כינונה בשבוע שעבר של הכנסת ה־24 מתחוללת תחרות בין חברי הכנסת על הגשתן של הצעות חוק פרטיות וקידומן. ככל שחבר כנסת יקדים ויגיש הצעת חוק פרטית לפני עמיתיו הוא יכול ל״רשום אותה על שמו״, גם אם סיכוייה להיות מאושרים קלושים עד בלתי קיימים ולגזור עליה קופון פוליטי מול ראש המפלגה, מצביעים פוטנציאליים ובעלי אינטרסים.
קראו עוד בכלכליסט
בפועל, שבוע לאחר כינון הכנסת עדיין לא הונחה הצעת חוק אחת על שולחנה. חברי הכנסת שיגרו את הצעות החוק שלהם ללשכה המשפטית של הכנסת, כדי שתבדוק אותן ותעניק להן מספר רציף. בשלב הבא יצטרך מגיש ההצעה להמתין 45 יום טרם הגשתה להצבעה בקריאה הטרומית, אלא אם ועדת הכנסת תעניק לה פטור מחובת הנחה מוקדמת. עד שתוקם קואליציה ספק, כאמור, אם ניתן יהיה לקדם הצעו חוק פרטיות אבל זה לא מפריע למחוקקים להתהדר בהגשתן.
ח”כ שלמה קרעי מהליכוד, התגאה השבוע בהנחתן של 7 הצעות חוק פרטיות חדשות. עיון בהצעות החוק שמוצגות על ידו, בעיקר ככאלה שנובעות מהצורך בהגברת התחרות ובחיסכון תקציב, מגלה קו פוליטי מובהק: הן תואמות להפליא את עמדותיו של מנהיג מפלגתו ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשרתות את האג׳נדה שלו.
1. הפרטת תאגיד השידור הציבורי וגלי צה״ל
קרעי הגיש בעבר הצעת חוק להפרטת התאגיד, ושלשום הכריז על הנחתה מחדש. על פי נוסח החוק, בתום שנתיים מיום חקיקתו יופסקו שידורי התאגיד במתכונת הנוכחית. “מטרת הצעת החוק היא להגביר את התחרות בשוק התקשורת ולעודד שוק חופשי. ביטול השידור הציבורי בישראל, יהיה שלב ראשון בדרך למימוש מטרות אלה”, נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
נתניהו התנגד להקמת תאגיד השידור בשנת 2017 תוך שהוא מציין כי הקמת התאגיד ״חמקה לו מתחת לראדר במבצע צוק איתן״. למעשה הוא התנגד לעצמאות שניתנה לחטיבת החדשות של התאגיד. מי שגילמה היטב את רוח הדברים הייתה מירי רגב שקבלה: ״מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו״. תאגיד השידור נחשב גוף בעל עצמאות עיתנאית ובאחרונה תקף נתניהו את השדר הוותיק אריה גולן בראיון רדיופוני והטיח בו “תפסיק לשקר אריה”, וגולן השיב לו: ״אני משקר? אתה משקר עלייך אומרים שאתה שקרן!״.
במקביל הגיש קרעי חוק להפרטת גלי צה״ל. “אין צורך בתחנת רדיו צבאית כביכול, שממומנת על ידי הציבור, פועלת כיחידה צבאית ומשרתים בה חיילים”, נכתב בדברי ההסבר. באחרונה מתרבים הפרסומים על הבולטות בשידורים ומאחורי הקלעים לה זוכה יעקב ברדוגו המקורב לנתניהו ודווקא שר הבטחון בני גנץ מכחול לבן ביקש להפריט את התחנה. עם זאת לא מן הנמנע שגם נתניהו יעדיף לראות את התחנה מופרטת ולא כפופה לשר ביטחון שלא נמנה על הליכוד או על מקורביו.
בשיחה עם כלכליסט אמר קרעי: ”נתניהו דיבר איתי באופן כללי בלבד. אנחנו בעד שוק חופשי ולא ריכוזי ובעד תחרות. ייתכן שדיברנו על הנושא בעבר בישיבות הסיעה אך לא בעת האחרונה. אני יודע שיש תמיכה בליכוד להצעת החוק כי הקו המנחה של המפלגה הוא שוק חופשי, תחרות, שוק ליברלי ופחות מימון של המדינה בעיקר לדברים שאינם חיוניים”.
2. לא יוטל היטל היצף על יבואני המלט
הצעת חוק אחרת שהגיש קרעי מונעת הטלת היטל היצף בשוק ריכוזי. התחום הבולט ביותר שבו מוזכרת האפשרות של הטלת היטל היצף בשנים האחרונות הוא שוק המלט. בשוק פועלת פועלת היצרנית המקומית נשר, שנחשבה עד לא מזמן מונופול ועדיים מחזיקה בכמעט מחצית מהשוק. יבוא המלט זינק בשנים האחרונות כאשר מי שמוביל אותו היא סימנט שבבעלות שלומי פוגל וסמי קצב.
שר הכלכלה עמיר פרץ ביקש אשתקד להטיל היטל היצף גבוה של 17.25% על מלט מיובא כשהוא מגובה בממונה על סחר חוץ במשרד הכלכלה אולם המהלך נבלם על ידי שר האוצר ישראל כץ. עמדת כץ והצעת החוק של קרעי הזו פוגעות במפעל נשר של לן בלוטניק הנחשב מקורב לנתניהו, ושראש הממשלה פעל בין היתר לכניסתו לערוץ 10. מן העבר השני גם שלומי פוגל, מבעלי מספנות ישראל, נחשב מקורב לנתניהו. הצעת החוק שהגיש עשויה לסייע לפוגל וליבואני מלט נוספים. קרעי טוען שאינו מכיר את פוגל ולא דיבר איתו. לדבריו, האינטרס שלו הוא לפעול להורדת מחירי המלט והוא קיבל את הצעת החוק מקבוצת הליברלים בליכוד.
3. נתניהו בעד החקלאים
הצעת חוק נוספת שהגיש קרעי תאפשר “שימוש חורג מגוון ורחב יותר בקרקע חקלאית”. ״במקום לרדוף אחר חקלאים בשל שימושים חורגים זוטרים יש להקנות להם רשת רחבה של ביטחון גם על ידי חקיקה כדי שיוכלו לשרוד.הצעת החוק באה לקבוע כי שימושים חורגים בקרקע חקלאית יותרו למטרות שיימנו בתוספת ועד שיעור מסוים מסך השטח החקלאי, זאת על מנת לאפשר לחקלאי ישראל מרווח נשימה ופרנסה משמעותי”, נכתב בדברי ההסבר להצעה.
קרעי עצמו מתגורר במושב זמרת בדרום והוא נבחר לכנסת באפריל 2019 במקום ברשימה שמשוריין למחוז הנגב. לפני הבחירות האחרונות קיים נתניהו כנס בחירות במועצה האיזורית שפיר שבו שמע תלונות של חקלאים על האמצעים שננקטים כנגדם בשל שימוש חורג. נתניהו ביקש מהם שיפנו בעניין אל קרעי שנכח באירוע. בליכוד יש לא מעט חברי מפלגה שהם תושבי מושבים שמבקשים מנבחריהם לדאוג לאינטרסים שלהם. קרעי אומר כי “הצעת החוק עדיין בוסרית ולכן אני רוצה לבחון את העניין. אני שומע שמינהל מקרקעי ישראל מטיל קנסות גבוהים שפוגעים בחקלאות״.
4. התאחדות הסטודנטים כבר לא ארגון יציג
הצעת חוק נוספת של קרעי מבקשת לבטל את ההכרה בהתאחדות הסטודנטים כארגון היציג של הסטודנטים. זאת לאחר שבסוף 2018 התקבל ביוזמתו של ח”כ דאז איציק שמולי חוק שמחייב את הסטודנטים לשלם 10 שקלים משכר הלימוד להתאחדות. את הצעת החוק של קרעי יזמו חברי תא הסטודנטים של הליכוד בתל אביב. בעמוד הפייסבוק של קבוצת “שמים סוף לפוליטיזציה בהתאחדות הסטודנטים” נכתב כי “מעבר לבעייה שבהטלת מס גולגלת שלא ניתן לבטלו, הבעיה המרכזית היא שראשי ההתאחדות מנצלים את הכוח והמנדט של יצוג הסטודנטים בתור פלטפורמה לקידום מאבקים פוליטיים, אג’נדות אישיות ובעיקר צבירות הון פוליטי. כך רכב לכנסת ח”כ איציק שמולי וכך מנסה לרכב לכנסת היו”ר הנוכחי רם שפע”. בינתיים שפע נבחר לכנסת ברשימת כחול לבן ממנה עבר למפלגת העבודה.
לדברי קרעי, “אין שום הצדקה לכפות ארגון יציג על סטודנטים באמצעות חקיקה ראשית”. הסטודנטים אומרים לי שאי אפשר לכפות עליהם לשלם דמי חבר לארגון יציג ואני מסכים לכך”.
5. הגדלת מספר הבנקים שפועלים בישראל
הצעת חוק נוספות שהגיש קרעי נוגעת לפיצול הבנקים הקטנים לצורך שיפור התחרות במערכת הבנקאית. מדובר בחוק שאם יאושר יאלץ את בנק מזרחי טפחות להיפרד מבנק יהב, את הבנק הבינלאומי להיפרד מבנק אוצר החייל ואת בנק דיסקונט להיפרד ממרכנתיל. לצד זאת מבקש החוק להקל את התנאים הרגולטוריים לכניסתם של בנקים זרים לישראל.
אין זו הפעם הראשונה שבה ח״כ קרעי שם על הכוונת את המערכת הבנקאית. בכנסת הקודמת הוא היה שותף לניסוח הצעת חוק שביקשה להגדיל את מרכיב הפריים לנוטלי משכנתאות ולבטל את עמלת הפירעון המוקדם. לבסוף, בסיכום עם בנק ישראל, הודיע הבנק על הטבת הפריים וסוכם כי ביטול עמלת הפירעון לא תצא לפועל בשלב זה.
בניגוד לחוקים האחרים קשה לומר שמדובר בחוק שמשרת אינטרס פוליטי. גם שר האוצר לשעבר משה כחלון, שהקים את ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית שהמלצותיה הפכו לחוק, בחן בעבר את האפשרות להפריד בין הבנקים הנ״ל אבל בסופו של תהליך החליט לסגת מהמהלך. פעילות ריאלית יותר ופופוליסטית פחות להגברת התחרות בבנקים שכדאי לח”כ קרעי לשקול היא קידום רפורמת הבנקאות הפתוחה שתקל על מעבר בין בנקים – מה שנחשב חסם גדול יותר לתחרות במערכת הבנקאות, לעומת מספר הבנקים שפועלים כיום בישראל.