סלקום איבדה תקשורת עם חלק מיעדי ההבראה

בספטמבר 2019, ערב חגי תשרי, נחשף ב"כלכליסט" כי סלקום מתכוונת לצאת בתוכנית הבראה מקיפה, במטרה לחזק את החברה בהתמודדות עם המשך התחרות העזה ורמות המחירים הנמוכות בשוק התקשורת הישראלי. התוכנית, שהציבה כמה מטרות להשגה עד לסוף 2020, הובילה לרעידת אדמה בסלקום ולסכסוך עבודה חריף עם ועד העובדים, שגרר עיצומים ושביתות. 

שנה וחצי אחרי, השדרה הבכירה התחלפה והשאירה את יעדי התוכנית האימתנית לבאים אחריהם. המנכ"ל ניר שטרן עבר לנהל את פז ובמקומו הגיע אבי גבאי; היו"ר עמי אראל פרש ובמקומו מונה דורון כהן; ובעל השליטה אדוארדו אלשטיין איבד את השליטה לטובת מגה אור של צחי נחמיאס. בין לבין, הגיח לעולם משבר הקורונה שהעיב על הצלחת התוכנית.

מימין אבי גבאי עמי אראל ו צחי נחמיאס | צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי, ורד פיצ׳רסקי

"נכון למועד הדו"ח השלימה החברה את עיקרי תוכנית ההתייעלות", דיווחה סלקום בדו"ח לשנת 2020. בדיקת "כלכליסט" מציירת דווקא תמונה שונה. אמנם לפי הירידה שנרשמה בתשואות האג"ח של סלקום נראה כי אמון המשקיעים בחברה חזר, אך בעיקרי היעדים החברה לא עמדה.

ההפסד הגדול בתולדותיה

היעד הראשון שאותו הציבה החברה הוא חזרה לרווחיות, וכאילו חזתה את משבר הקורונה, הוסיפה החברה הערה: "בנטרול ארועים חד פעמיים ומיוחדים". בשורה התחתונה, סלקום רחוקה מלעמוד ביעד. את 2020 סיימה החברה בהפסד הגדול בתולדותיה – 170 מיליון שקל, בדומה להפסד שרשמה ב־2018–2019 יחד. את 2017 סיימה החברה ברווח נקי של 113 מיליון שקל.

"משבר הקורונה הביא לכך שגם שנת 2020 מסתיימת בהפסד למרות הצעדים שננקטו", ציינה סלקום בדו"ח השנתי. האמנם הקורונה היא האשם העיקרי? על פי דיווחי חברות התקשורת, המשבר פגע בעיקר בתחום הרווחי של שירותי נדידה (חבילות חו"ל) ושל מכר ציוד קצה (כמכשירים סלולריים). הכנסות סלקום משירותי סלולר ב־2020 ירדו ב־1.1% בלבד לעומת 2019; ההכנסות מציוד קצה דווקא עלו ב־6.5%. לצד זאת, זכתה החברה דווקא לתהליכי התייעלות, בדמות הוצאת עובדים לחל"ת, צמצום הוצאות שכר, דירה וארנונה והסטת מכירות לערוצי הדיגיטל. 

סלקום לא עמדה ברוב יעדי תוכנית ההבראה

כחלק מהשפעות הנגיף על שוק ההון, תיק ההשקעות של החברה רשם הפסדים במהלך הרבעון הראשון של 2020, אך אלה קוזזו בחלקם ברבעון השני והשלישי, כך שההפסד השנתי נטו עמד על 19 מיליון שקל. בהתאם, הוצאות המימון נטו עלו בכ־19%, והסתכמו ב־172 מיליון שקל. לכך, יש להוסיף אובדן של מיליוני שקלים לטענת החברה, בשל ביטול שיטת המכר של 36 תשלומים, שהניבו לחברה הכנסות גבוהות מריביות. 

החברה העמיקה את ההפסד למרות שלושה "בונוסים" להם זכתה. האחד, הכנסות "אחרות" בגובה 38 מיליון שקל, בין היתר בשל ריבית ממכירת ציוד קצה באשראי, וזאת לעומת הוצאות של 20 מיליון שקל ב־2019. השני, הטבת מסים של 39 מיליון שקל, לעומת 23 מיליון שקל ב־2019. השלישי, תרומה של 20 מיליון שקל לרווח הנקי מארבעה חודשי פעילות של גולן טלקום, אותה רכשה. 

יעד נוסף שאותו הציבה החברה היה הפחתה שנתית בהוצאות של כ־150 מיליון שקל. הוצאות המכירה והשיווק, הנהלה וכלליות של החברה עמדו ב־2020 על 910 מיליון שקל, סכום זהה ל־2019. עלות המכירות והשירותים דווקא עלו בכ־3% ועמדו על 2.8 מיליארד שקל. הוצאות אלה כוללות את גולן טלקום.

הלכה למעשה סלקום לא עמדה ביעד שהציבה, למרות שנקטה בשלושה צעדים עיקריים. האחד, הודיעה באופן חד צדדי לרוב ספקיה על הפחתה של 10% בתשלום השוטף. בפועל, עלות שירותי התוכן לדוגמה, פחתה בכ־2% לעומת 2019; עמלות משווקים פחתו ב־6%; והוצאות פרסום ויח"צ פחתו ב־15%. בנוסף, הגיעה החברה להסכם עם ועד העובדים על פיטורים של כ־450 עובדים. הוצאות השכר פחתו בכ־6%, אך הוצאות הרווחה לעובדים גדלו בכ־15%. 

כמו כן, הצהירה סלקום שתפחית דמי נגישות שוק סיטונאי (כמו תשלומי חכירה לבזק). לשם כך, החלה החברה להעביר לקוחות אינטרנט לתשתית סיבים עצמאית. אכן, בסוף 2020 כ־32% מלקוחות החברה היו בתשתית עצמאית, לעומת 18% בסוף 2019. עם זאת, סעיף תשלומים למפעילי תקשורת עלה ב־4% לעומת 2019, זאת למרות החזר של 31 מיליון שקל מבזק לאור הפחתה רטרואקטיבית בתעריפים הסיטונאיים.

בעוד שסלקום נתקלה בקשיים במימוש הסעיפים התפעוליים בתוכנית ההבראה, נראה שהחברה הצליחה לעמוד ביעדים הפיננסיים שהציבה לעצמה. החברה החליטה על הפחתת ההשקעות לרמה שנתית של 450–500 מיליון שקל. השקעות החברה הסתכמו ב־2020 ב־454 מיליון שקל (בניטרול רכישת גולן), לעומת 546 מיליון שקל ב־2019. הקיטון נובע בעיקר מהעברת פעילות פריסת הסיבים האופטיים לחברת IBC, שבה סלקום משמשת כבעלים.

צעד נוסף שעליו הכריזה סלקום הוא גיוס הון של כ־400 מיליון שקל. מאז, הנפיקה החברה הון של 314 מיליון שקל ומימשה אופציות בהיקף של 144 מיליון שקל. כמו כן, ציינה החברה שתבחן פקטורינג (הקדמת תשלומים דחויים) של ציוד קצה לקוחות בסכום של כ־100–150 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע שבסלקום הוחלט לסגת מהרעיון לאחר שהתברר כי אין כדאיות כלכלית למהלך. תחת זאת, סלקום הגדילה את מקורותיה באמצעות גיוס חוב חדש על ידי הרחבת סדרות אג"ח.

סלקום הציבה יעד להפחתת החוב באמצעות רכישה חוזרת של אג"ח החברה עד 150 מיליון שקל. בפועל, החברה רכשה אג"ח ב־10 מיליון שקל בלבד. החוב נטו של החברה עמד בסוף 2020 על 2.3 מיליארד שקל, לעומת 1.9 מיליארד שקל בסוף 2019. בניטרול רכישת גולן תמורת 613 מיליון שקל, עמד החוב בסוף 2020 על 1.7 מיליארד שקל. אי עמידה ביעד הרכישה החוזרת של אג"ח נובעת מהעלייה שנרשמה במחירי האג"ח של סלקום. הירידה בתשואות האג"ח של סלקום מרמה של 8% ערב פרסום תוכנית ההבראה לרמתן הנוכחית שנמוכה מ־3%, מצמצמת את האטרקטיביות של רכישתן על ידי החברה. 

עוד החליטה סלקום להפחית יחס החוב ל־EBITDA (בנטרול השלכות תקן IFRS16 ואירועים חד־פעמיים ומיוחדים) מתחת ל־3. יחס זה עמד בסוף 2020 על 2.48. ה־EBITDA של סלקום נשחקה ב־2020 ב־2.3% לעומת 2019 והסתכמה ב־918 מיליון שקל. השחיקה נבעה בעיקר מירידה בהכנסות משירותי נדידה ומירידה ברווח ממכירת ציוד קצה, והיא קוזזה בחלקה הודות לאיחוד תוצאות גולן.

שנת מבחן

השנה הקרובה, בה צפויה התאוששות של המשק אחרי משבר הקורונה, תהיה שנת המבחן של סלקום ושל גבאי העומד בראשה. הכיוון אליו תצעד סלקום עשוי להשפיע על התכנית המקורית של מגה אור – להיפטר מפעילויות הפסדיות ולמקד את דסק"ש בתחום הנדל"ן. 

על מנת לחזור לרווחיות ולשרת את החוב יהיה על סלקום לבצע קיצוצים אגרסיביים יותר בהוצאות, ובראש ובראשונה לחתום על הסכם קיבוצי חדש מול ועד העובדים, לאחר שהאחרון פקע זה מכבר בסוף 2020. צעד שצפוי לתמוך בקיצוץ הוא צירופה של HOT לאחרונה כשותפה ב־IBC ודילול אחזקותיה של סלקום במיזם. במקביל, מיזוג פעילות גולן טלקום צפוי לתרום באופן חיובי למדדים הפיננסיים. כמו כן, תצטרך סלקום לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להסכמי התוכן היקרים בשירות הטלוויזיה. 

ברקע הדברים, מרחף סכסוך חריף בין סלקום לאקספון, במסגרתו עלולה סלקום לאבד הכנסות של כ־100 מיליון שקל בשנה – תרחיש שמאיים על יכולתה של סלקום לפעול בדור ה־5, שדווקא צפוי לרפא את שוק הסלולר באמצעות חבילות במחיר גבוה.