צילום: שאטרסטוק
לאומי: "שער של 3.3 שקל לדולר הפך להיות 'הנורמלי החדש'"
המטבע האמריקאי נסחר היום סביב 3.3 שקלים; לאומי: "התרגלנו בשנים קודמות לשער של 3.6 או 3.8 בדולר/שקל, אך העודף בחשבון השוטף ובתנועות הון תומכים בהתחזקות המטבע הישראלי"; להערכת לאומי, עד סוף 2021 צפוי שער של 3.25-3.35 שקל לדולר, בהנחה של היחלשות הדולר בעולם, לצד התערבות מאסיבית של בנק ישראל
הדולר התחזק מוקדם יותר ב-0.4% ונסחר בשווי של 3.3 שקלים (זהו גם השער היציג), ביום שני של עליות מול מקבילו הישראלי. לאחר השער היציג - הדולר רושם ירידות של 0.3% ונסוג ל-3.29 שקלים. היורו טיפס ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.92 שקלים. עתה מטפס מטבע הגוש האירופאי ל-3.93 שקלים. בשוק העולמי הדולר במגמה מעורבת מול המטבעות העיקריים.
קראו עוד בכלכליסט
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי: "להערכת לאומי, בהנחה של היחלשות הדולר בעולם, עד סוף שנת 2021 שער החליפין הממוצע של השקל צפוי להיסחר בטווח של 3.25-3.35 שקל לדולר בממוצע. תחזית זו לוקחת בחשבון המשך התערבות מאסיבית של בנק ישראל במסחר, בהיקפים החורגים ממסגרת שנתית של 30 מיליארד דולר. השקל יכול לחרוג מטווח זה לפרקי זמן קצרים כתוצאה מהתממשות אירועי סיכון או אירועים לא צפויים".
"להערכתנו, שער 3.30 שקל לדולר הפך להיות 'הנורמלי החדש', בניגוד למצב בשנים האחרונות, בהן התרגלנו לראות את השקל בשער ממוצע של 3.60 שקל, וכמעט בכל שנה נסחר גם שער 3.80 שקל".
לדברי לוי, "קיימים מספר כוחות מנוגדים, שצפויים להשפיע על חוזקו של השקל בשנה הקרובה. הכוחות הבסיסיים, העודף בחשבון השוטף והעודף בתנועות הון תומכים בהתחזקות השקל. מנגד, פעולותיו של בנק ישראל, היקף הרכישות האדיר, ומדיניות הריבית המרחיבה, מאזנות אותם ותומכות בהיחלשות השקל. התשובה לערכו של השקל בהמשך השנה תהיה תוצאה של המאזן בין כוחות אלה. כרגע נראה שהעודף בחשבון השוטף יהיה נמוך יותר מהיקפו ב-2020, וקרוב יותר לרמתו הממוצעת בחמש השנים שקדמו לכך - סביב 3.5%. עודף זה ימשיך לתמוך בהתחזקות השקל, אך פחות מבשנה שעברה".
לוי מוסיף כי "הסיבה לירידה בעודף בחשבון השוטף היא פתיחת המשק והחזרה לשגרה. הגדלת הצריכה הפרטית, עלייה בהיקף השקעות בחומרי גלם וציוד והעלייה במחירי הסחורות בעולם, יתמכו בהגדלת היבוא. היצוא כנראה ימשיך לצמוח בהובלת סקטור ההיי-טק, תעשיית המוליכים למחצה וסקטור הגז המקומי. בחשבון תנועות ההון, הכניסה של השקעות זרות צפויות להימשך. כבר מתחילת השנה ראינו היקפי שיא של גיוסים בחברות ההיטק המקומיות".
לדבריו, "גורם נוסף חריג שמסתמן השנה, ואשר תומך בשקל, הוא שחלקם של הזרים בשוק האג"ח המקומי ממשיך לעלות בחדות. אם ב-2020 כולה, משקיעים זרים רכשו אגרות חוב ממשלתיות בסכום שווה ערך לכ-5 מיליארד דולר. מתחילת 2021 סכום זה הוכפל. על כל אלה צריך להוסיף את העובדה ששיעור החשיפה למט"ח ביחס להיקף הנכסים של המוסדיים עומד ברמות שיא, וכנראה יוביל להיצע מט"ח שילך ויגדל במקרה של היחלשות השקל. מנגד, מול שטף היצע המט"ח הזה, עומד בנק ישראל ומנסה להזרים ביקושים בקצב זהה. בתחילת השנה בנק ישראל התחייב לרכוש 30 מיליארד דולר. לאחר מכן הובהר כי מדובר על לפחות 30 מיליארד דולר. בפועל הקצב מהיר יותר, ואם הקצב הנוכחי ימשך, השנה צפויה להסתכם בהיקף רכישות חסר תקדים של 40-50 מיליארד דולר. הרכישות האדירות משמרות את ערכו של השקל".
לוי מוסיף: "להערכתנו, בהעדר טריגרים שליליים, מעורבותו של בנק ישראל תשיג מטרה זו, אך לא תספיק כדי להחליש את השקל לבדה. גורם נוסף ואקטואלי שיכול להשפיע על עוצמתו של השקל היא האינפלציה. ישראל היתה חריגה בעולם בשנה האחרונה בהקשר זה. הריבית הריאלית בישראל (שיעור האינפלציה פחות תשואה נומינלית) היתה חיובית. בגלל שהאינפלציה היתה שלילית והריבית אפסית. בניגוד לכך, השנה הקרובה צפויה להסתכם בשיעור אינפלציה גבוה יותר. סביבת הריבית הריאלית צפויה להפוך לשלילית ולהפחית את אחד הכוחות שתמכו בעוצמת השקל בשנה החולפת".
לוי מציין גם את גורמי הסיכון לתחזית לאומי, ובהם "חוסר יציבות פוליטית וגיאופוליטית מקומית, שונות גבוהה בקצב הפצת החיסון והתחלואה הגלובלית והעדר תקציב ואי ודאות לגבי דירוג האשראי בישראל. ישראל מתנהלת ללא תקציב ב-2020, וסוכניות הדירוג מאוד לא אוהבות זאת. פגיעה בדירוג של ישראל, אם תתרחש, יכולה להביא לפיחות בשקל לתקופה קצרה כי יש מי שמחפש לקנות את השקל ברמה זו. זו אולי הנקודה המשמעותית ביותר שצריכה להיפתר בעת הנוכחית. כמו כן, במידה שיהיה מימוש בשוקי המניות הגלובליים, השקל כנראה ייחלש. כפי שקרה שוב ושוב ב-10 שנים האחרונות".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "רכישות המט"ח של בנק ישראל לא נעצרו במרץ, אך הן היו יותר צנועות ועמדו על 1.9 מיליארד דולר (לעומת ממוצע של כ-5.5 מיליארד בחודשים דצמבר-ינואר-פברואר). בסיכום הרבעון הראשון הבנק הגיע כמעט למחצית מתקרת תוכנית הרכישות על סך 30 מיליארד דולר עליה הכריז בתחילת השנה".
מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר: "בתקופה האחרונה ניתן לראות גל של הנפקות ואקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בהיקפים חסרי תקדים. הנזילות הגדולה בשווקים הפיננסיים בעולם, וההצלחה של החברות הישראליות בשנת 2020 הופכים את ישראל לאטרקטיבית במיוחד. ניתן לראות גם קפיצת מדרגה בשווי העסקאות, איירון סורס ואיטורו התמזגו לאחרונה לחברות ספאק לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר כל אחת. ההצלחה מושכת לפה השקעות נוספות מענקיות הי-טק כמו גוגל שמתכננת מרכז פיתוח לשבבים או מייקרוסופט שמתעניינת בהקמת דאטה סנטר. התחרות על עובדי ההי-טק גדלה והשכר עולה גם כן. ההשקעות הגדולות מהעולם מתורגמות בסופו של יום בעיקר להוצאות שכר והטבות לעובדים, והם להערכתנו אחד הגורמים המרכזיים שפועלים לייסוף השקל".
בהר מוסיף כי "מכסת רכישת המט"ח עליה הכריז בנק ישראל עומדת על 30 מיליארד דולר, כלומר נותרו עוד 16.3 מיליארד דולר עד סוף השנה, זאת במידה והמכסה לא תוגדל. היקפי הרכישות של בנק ישראל הם גדולים מאוד ביחס לעודף בחשבון השוטף לדוגמה, שעמד בשנה שעברה על 20 מיליארד דולר. אולם כפי שציינו עסקאות ההי-טק עלו מדרגה השנה בהיקפם, ועל רקע זה רכישות בנק ישראל מתקשות להחליש את השקל".