אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חמישה הסברים: למה כלכלת ישראל חלשה יותר מכפי שנדמה צילום: שלו שלום

חמישה הסברים: למה כלכלת ישראל חלשה יותר מכפי שנדמה

סימני ההתאוששות נראים בשטח, אך ערב יום העצמאות 2021 הממשלה ניצבת בפני אתגרים שיכריעו את דמותם של המשק והפערים המתרחבים בחברה הישראלית

14.04.2021, 07:04 | אדריאן פילוט

1. יום העצמאות תשפ"א הוא ייחודי ומקבל השנה משמעויות שונות מימי החג בשנים עברו. לראשונה מאז קום המדינה - שתושביה כבר ראו משברים מכל סוג לרבות מלחמות, אסונות ומיתונים - הם נאלצו להתמודד עם מגפה שהותירה יותר מ־6,000 מתים.

זאת בנוסף לכלכלה שנמצאת במיתון הגרוע ביותר שהיה אי־פעם בישראל יחד עם שפע של שסעים ופצעים פתוחים, שרק במהלך השנים - ואולי העשורים הקרובים - נגלה את מלוא משמעותם ועוצמתם.

קראו עוד בכלכליסט

 , איור: יונתן וקסמן איור: יונתן וקסמן  , איור: יונתן וקסמן

כנגד כל הציפיות המוקדמות, ישראל יוצאת מהשלב הראשון של המגפה, אף שניהול משבר הקורונה על ידי הממשלה היה גרוע. ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם שמתאוששת הודות לקהילה המדעית שייצרה חיסון בזמן שיא, והודות למבצע חיסונים מוצלח שבוצע על ידי מערכת בריאות מצוינת שדווקא סבלה מקשיים תקציביים בשנים האחרונות. יום העצמאות בישראל השנה, מסמל את עצמאות אזרחיה וכלכלתה מהסגרים, מהבידוד ומהבדידות.

2. השנה המטלטלת שחלפה חייבה גם את ממשלת ישראל, כמו את שאר הממשלות בעולם, לטפל ב"דחוף" ולדחות את ה"חשוב". ניתן לקבוע בצער כי גם הפעם הישראלים סטו מדרך המחשבה של הסינים אשר מכנים "משבר" באותה מילה בה הם מכנים "הזדמנות". גם הפעם, המשבר הפוליטי היה זה שמנע ממקבלי ההחלטות לנצל את הזמן הייחודי שנוצר כדי לבצע את השינויים המבניים ואת הרפורמות, שרק דרכם ניתן להשיג את מה שכל מדינה מפותחת חפצה בה: צמיחה כלכלית אך בת־קיימא, מכלילה ושוויונית. או במילים פשוטות יותר: העברת 90% מהאוכלוסייה שאינה עובדת בהייטק לפריון של הייטק, כדי שיוכלו להשתכר כמו בהייטק, ובכך להצמיח את רמת החיים של כלל התושבים תוך סגירת - או לפחות צמצום - הפערים. כי אפשר להכניס טכנולוגיות עילית, זו המשמעות של הייטק, לכל תחום כלכלי בחיינו: מהמגזר הממשלתי ועד לתעשייה המסורתית ביותר. שכן הייטק הוא תהליך ולא רק תוצר.

למי שכבר הספיק לשכוח - החיסון חיסל את הנגיף ואת המגפה, אבל לא את בעיות העומק של כלכלת ישראל. הן נותרו בדיוק כפי שהשארנו אותן במחצית מרץ 2020. ליתר דיוק הן הידרדרו קצת. המשק, הממשלה, החברות, ומשקי הבית - יאלצו להתמודד עימן שוב, אך בתנאי פתיחה פחות טובים. 

3. הלקח החיובי שמשאירה לנו המגפה הוא כי גם הפעם כלכלת ישראל - לרבות המגזר העסקי המורכב מעסקים ועצמאים - שידעה להתגבר על המכות הקשות שהנחיתו המלחמות והמבצעים הצבאיים בעשורים האחרונים, תדע להתגבר גם על המגפות.

את הסימנים הראשונים מתחילים לראות והם משאירים מקום לאופטימיות. הם באים לידי ביטוי בירידה באבטלה, בשיפור בגירעון ואף שיפור במדד אמון הצרכנים וגם בסקר מגמות העסקים של הלמ”ס. את הפתרונות לכלכלת ישאל כולם מכירים. הם רשומים בפרטי פרטים עם הוראות הפעלה פשוטות בדו”חות האחרונים של בנק ישראל, ה־OECD וה־IMF. רק נותר לקוות כי ביום עצמאות הבא נוכל לכתוב שמנהיגינו הבינו את גודל השעה והחלו לטפל בבעיות ובאתגרים ארוכי הטווח ובשאלה איזו כלכלת ישראל אנו משאירים לדור הבא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות