אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנדלבליט לבג"ץ: אין עילה להתערב בנושא הטלת המנדט על נתניהו צילומים: יואב דודקביץ, יאיר שגיא

מנדלבליט לבג"ץ: אין עילה להתערב בנושא הטלת המנדט על נתניהו

עמדתו של היועמ"ש חד משמעית: דין העתירה להידחות מאחר שאין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה של הנשיא ריבלין. לדברי מנדלבליט, סוגיה זו נדונה והוכרעה בבג"ץ במסגרת עתירה קודמת

14.04.2021, 13:55 | עמיר קורץ

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הגיש היום (ד') את תגובת המדינה לעתירה המבקשת למנוע את הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדברי מנדלבליט דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.

 

מדובר בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי קבוצה של אנשי אקדמיה, הייטק, חינוך וביטחון, בשם "מבצר הדמוקרטיה", המיוצגים בידי עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר. הקבוצה כוללת כ-70 עותרות ועותרים, בין השאר פרופ' רבקה כרמי, פרופ' דוד הראל, ד"ר ארנה ברי, אייל ולדמן, ארני פטרושקה ועוד, שכבר עתרו בעבר אחרי סבבי בחירות קודמים כנגד הענקת המנדט לנתניהו. אז בג"ץ לא התערב בהחלטה.

קראו עוד בכלכליסט

מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט | צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי

בעתירה הנוכחית, שהוגשה לאחר שנשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט להקמת הממשלה על נתניהו, מבקשים העותרים מבג"ץ לקבוע כי מדובר ב"החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני ועל כן דינה בטלות, באופן המחייב קבלה אחרת לאלתר, בכל הנוגע להטלת תפקיד הרכבת הממשלה". זאת לאור האישומים נגד נתניהו בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית שיש עמן קלון.

העותרים טוענים כי בהטלת המנדט על נתניהו לא ניתן המשקל הראוי והמשמעותי "לליבת ערכי היסוד של שיטת המשפט, ובכלל זה לעיקרון שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור ואמון במוסדות השלטון", כמתחייב מפסיקת בג"ץ.

לטענת העותרים, לאחר שכהונתו של נתניהו כראש ממשלה הותרה בכנסת ה-23, על בסיס התחייבותו המפורשת להכפיף עצמו להסדר ניגוד עניינים, הוא חזר בו מהתחייבותו זו וסרב לקיים את הוראותיו של היועמ"ש בכל הנוגע למניעת מצב ניגוד העניינים שבו הוא מצוי, לאורך כל תקופת כהונתו כראש ממשלה.

לדבריהם, נתניהו מבצע "הן ישירות והן באמצעות גורמים מטעמו" פעולות ומעשים תוך "ניגוד עניינים חמור ובניגוד גמור להסדר ניגוד העניינים המחייב שקבע היועמ"ש בעניינו, "אשר פוגעים באופן קשה ביותר באינטרס הציבורי, במערכת אכיפת החוק ובאמון הציבור ברשויות השלטון, והכל לצורך קידום האינטרסים האישיים שלו במשפט הפלילי". הכוונה של העותרים היא לחוות הדעת של מנדלבליט שהורתה לנתניהו להימנע מהחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, וזאת לאור המשפט הפלילי המתנהל נגדו, שדיוני ההוכחות בו החלו בשבוע שעבר. בג"ץ קבע בסוף חודש מרץ כי נתניהו מחוייב לפעול לפי הסדר זה, שנתניהו התנגד לחלק מרכיביו.

העותרים מבקשים מבג"ץ שיוציא צו ביניים שימנע מנתניהו להרכיב ממשלה עד לקבלת החלטה בעתירה.

מנדלבליט, שביקש וקיבל ארכה של יומיים להגשת עמדתו, הגיש אותה היום באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות עו"ד ענר הלמן ועורכי הדין אבי מיליקובסקי וענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים. עמדתו של מנדלבליט חד משמעית: אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה של הנשיא ריבלין להטיל את המנדט על נתניהו ואין עילה להתערבות בשיקול דעתו של נתניהו בקבלת תפקיד הרכבת הממשלה. לדברי מנדלבליט בתגובתו, סוגייה זו כבר נדונה והוכרעה זה מכבר בבג"ץ במסגרת עתירה קודמת שנידונה בפני 11 שופטים.

לעמדת מנדלבליט, העותרים מנסים "בכסות מעין טכנית של עתירה חדשה" לדון מחדש בשאלת היסוד של כשירותו של נתניהו להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, לאחר שכבר ניתנה הכרעה בבג"ץ בסוגייה שאישררה את כשירותו של נתניהו חרף מצבו המשפטי. לעמדת מנדלבליט, אין משנה הדבר, בניגוד לטענת העותרים, אם הרכבת הממשלה הוטלה על נתניהו ישירות על ידי הנשיא כמו לאחר הבחירות האחרונות כאשר היה לו שיקול דעת נרחב ומהותי, או כמו במקרה שנידון במסגרת העתירה הקודמת אחרי אחד מסבבי הבחירות הקודמים, כשלנשיא אז לא היה שיקול דעת היות והטיל את המנדט על נתניהו לאחר שזה הועבר לחברי הכנסת שהמליצו ברוב על נתניהו להרכיב את הממשלה.

לגבי הטענות בנוגע להסדר ניגוד העניינים של נתניהו, גורס מנדלבליט כי הטענות "אינן מעלות ואינן מורידות לעניין הסעד המבוקש שעניינו בשיקול דעתו של נשיא המדינה בכל הנוגע להטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו". לדברי מנדלבליט, הסדר ניגוד העניינים שהוא גיבש מחייב את נתניהו, וההנחה לפיה כהונתו של נתניהו כראש ממשלה "תהא כפופה להסדר ניגוד עניינים, עודנה תקפה, שרירה וקיימת". לפיכך, גורס היועמ"ש, "אין בסיס משפטי להעלאת טענות העותרים כעת, על בסיס הנחה עתידית כי נתניהו יפעל בניגוד לפסק הדין בבג"ץ ניגוד העניינים (פסיקה מסוף חודש מרץ – ע.ק), באופן המונע להטיל עליו כעת את תפקיד הרכבת הממשלה".

מנדלבליט גורס כי לא רק שיש לדחות את העתירה על הסף מאחר ואין זה נכון להפעיל התערבות שיפוטית בשיקול דעתו של הנשיא ושל רוב חברי הכנסת אשר המליצו על נתניהו כמריכב הממשלה, אלא שאין היא מצדיקה גם דיו נוסף מעבר לדיון שערך בג"צ בעבר בהרכב מורחב.

להגשת תגובתו היום של היועמ"ש קדמה תגובתו של נתניהו לעתירה, שהוגשה ביום שני בערב. גם נתניהו, באמצעות עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר, אופק ברוק והיועצים המשפטיים של הליכוד, עוה"ד אבי הלוי וניבה הלוי, ביקש לדחות את העתירה על הסף.

לטענת נתניהו, העתירה היא "למעשה נגד בחירת הבוחר וכל הניסוחים הפתלתלים לא יכולים לכסות על העובדה שבחירת הבוחר 'איננה סבירה' וכי בית המשפט צריך להפוך עצמו לערכאת ביקורת על סבירות שיקול הדעת הפוליטי של העם – הוא הריבון". לדבריו, העותרים מבקשים "לרמוס ברגל גסה את הכרעתם של אותם רבבות אזרחי ישראל" שהצביעו לליכוד בראשות נתניהו ולמפלגות התומכות בו.

נתניהו מזכיר בתגובתו כי זכה למירב ההמלצות מצד חברי הכנסת מול נשיא המדינה ועומד בראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת ועל כן הנשיא הטיל עליו את המנדט להרכבת הממשלה "בצדק ועל פי כל דין". לטענתו, לבית המשפט אין כל סמכות להתערב בהחלטה זו, שעלולה לפגוע, לדבריו, בהפרדת הרשויות "ולנפץ את כל שיאי האקטיביזם עד כה".

בעניין טענת ניגוד העניינים, טוענים עורכי דינו של נתניהו כי "ראש הממשלה פועל, כפי שפעל עד כה, בהתאם לדין" ובאופן העולה בקנה אחד עם חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. עוד ציין נתניהו כי הוא לא התצבקש לחתום על מסמך כלשהו לעיגון הסדר ניגוד העניינים שלו, וציין כי אין כל מניעה שהוא יחתום על הסדר שכזה, אם תהיה דרישה כזו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות