אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האינפלציה מרימה ראש - וזה לא בהכרח גרוע צילום: מוטי קמחי

פרשנות

האינפלציה מרימה ראש - וזה לא בהכרח גרוע

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ ב־0.6% והמשיך את מגמת העלייה בעקבות הזינוק בביקושים אחרי פתיחת המשק. רוב המומחים סבורים שעליית המחירים תתמתן בתוך זמן קצר לאחר שישתחררו הביקושים הכבושים

18.04.2021, 10:00 | אדריאן פילוט

1. למרות השם הרע שיצא לה, לעתים האינפלציה יכולה להיות דבר טוב, אפילו מבורך. קל להבין מדוע אינפלציה גבוהה איננה רצויה: היא שוחקת את כוח הקנייה של ההכנסה הפנויה לרבות השכר. זו הסיבה שהממשלות מטילות על בנקים מרכזיים יעד יציבות מחירים סביב 2%, שיעור הנחשב לאינפלציה המאפיינת תהליך סביר של צמיחה כלכלית. הקושי להבין את הברכה בעליית מחירים מתמשכת וכוללנית - זו ההגדרה הרשמית של אינפלציה - גם אם היא תהיה מרוסנת ומתונה, נובע מהנטייה הטבעית של כולנו להסתכל על עצמנו כצרכנים. ככאלה, אנו מעדיפים לשלם פחות מאשר לשלם יותר.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שכל הצרכנים הם גם יצרנים - במסגרת עסקים, כעצמאים, או כשכירים שעובדים ומייצרים מוצר או שירותים ורוצים להרוויח כמה שיותר. מתי אפשר להעלות מחירים? רק כשיש ביקושים. לכן, "קצת" אינפלציה זה דבר טוב, בעיקר אחרי מיתון כמו שחווה המשק הישראלי בשנה שחלפה. במיתון חל תהליך של דפלציה - ירידה מתמשכת וכוללנית ברמת המחירים במשק. זאת בגלל ירידת ביקושים שגורמת לירידת מחירים, שבעצמה גורמת לדחיית ביקושים, אחרי שהצרכנים הבינו כי כדאי להמתין עם הרכישות כי המחירים יורדים.  

כעת, האינפלציה שמעלה ראש רומזת על כך שהביקושים עולים בעקבות פתיחת המשק. וכאשר ביקושים עולים פוגשים כסף אשר המשק מוצף בו ועלותו אפסית כעת - אז מתחילה עליית מחירים.

2. זה בדיוק הסיפור שמאחורי מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ שפורסם בסוף השבוע האחרון, ועלה ב־0.6%, מעל המצופה. הפעם האחרונה שמדד המחירים לצרכן - המייצג את סל הצריכה של סחורות ושירותים של הישראלי הממוצע - עלה בשיעורים כאלו היתה במאי 2019, בדיוק לפני שנתיים.

קשה לטעון כי מה שקרה בחודש האחרון עם רמת המחירים במשק הוא דבר טכני, זמני או אזוטרי. המדד, כאמור, עולה בעקביות. בפברואר הוא עלה בשליש האחוז וכעת ביותר מחצי אחוז.

גם נתוני המגמה, כלומר מהכיוון הצפוי של המדד, מעידים על עלייה ברמת המחירים. כך גם כאשר לוקחים את המדד ללא דיור – הסעיף המרכזי במדד שמשקלו מעל 25% . אפילו אם מנטרלים ממנו את העונתיות, זה החודש השני ברציפות שהמדד עולה ב־0.3%, דבר שלא קרה כבר שנתיים.

3. כאשר צוללים אל תוך מדד מרץ התמונה די ברורה: עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה, תרבות ובידור, תחבורה, ריהוט וציוד לבית ודיור. אך גם סעיף הארחה, נופש וטיולים עלה בכמעט 10%, וסעיף עריכת מסיבות ואירועים בכ־4% - ואלה תרמו לעלייה החדה במדד.

נכון שמדד מרץ כולל את תחילת חג הפסח ואת ההכנות אליו אשר מתחילות כשבועיים לפני החג עצמו, אך החג לבדו לא יכול להסביר את כל העלייה במחירים. שכן זו תוצאה של פתיחת המשק והעובדה שהישראלים יצאו. יצאו לקניון לקנות ג'ינס ומשהו לבית, יצאו לטייל, יצאו לנפוש, יצאו לאכול במסעדה, יצאו לבלות בפאב ויצאו לחגוג.

כל זה, אחרי שנה שכמעט כל דבר למעט קניית מזון היה סגור. כעת, הישראלים צורכים ובכמויות גדולות כי ישנו "ביקוש כבוש" והם מפצים את עצמם על כל התקופה שלא יכלו לצאת ולרכוש.  

עומס של נופשים בחופי הכנרת. סעיף הארחה, נופש וטיולים במדד המחירים של מרץ עלה בכמעט 10%, צילומ: אפי שריר עומס של נופשים בחופי הכנרת. סעיף הארחה, נופש וטיולים במדד המחירים של מרץ עלה בכמעט 10% | צילומ: אפי שריר עומס של נופשים בחופי הכנרת. סעיף הארחה, נופש וטיולים במדד המחירים של מרץ עלה בכמעט 10%, צילומ: אפי שריר

אסור לשכוח גם כי אותם מאות אלפי מובטלים אשר הכנסתם נפגעה וחלקם עדיין מתפרנסים מדמי אבטלה, משתייכים לעשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסות. כלומר, הם משתייכים גם בימים כתיקונם לעשירוני ההכנסה הנמוכים יותר, כאשר עובדי הייטק, פיננסים ועובדי המגזר הציבורי לא נפגעו כלל. לפיכך, בשלו כל התנאים: הכסף קיים, הרצון לרכוש רק התחזק, ומחודש מרץ הכל נפתח.

4. בחודש האחרון ממשיכים להצטבר סימני ההתאוששות הכלכלית שהם הפירות של פתיחת המשק. בשבוע שעבר הדבר בא לידי ביטוי בשיפור משמעותי במדד אמון הצרכנים האומד את הציפיות של הישראלים לגבי המצב הכלכלי שלהם ושל המשק כולו, כמו גם בסקר מגמות העסקים הבוחן את מצב הרוח של המגזר העסקי ואת ציפיותיו לגבי העתיד הקרוב. מדובר בשני סקרים חשובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), והם מנסים לנבא מגמה בזמן אמת ולא רק מתארים את מה שהיה.

מוקדם יותר בשבוע שעבר היה זה החשב הכללי במשרד האוצר שדיווח על שיפור במצב הגירעון הממשלתי. הוא ירד אחרי 12 עליות רצופות שהשלימו את הזינוק המהיר והגדול בתולדות ישראל. זאת על רקע העלייה בהכנסות המדינה ממסים - הן ממס הכנסה והן ממס קנייה - אפרופו העלייה בביקושים, הגברת הצריכה ולפיכך הגברת האינפלציה. לפני כשבועיים פרסם הלמ"ס את נתוני כוח האדם שבישרו על ירידה דרמטית בשיעור האבטלה אל מתחת ל־10%, כולל אותם ישראלים שהוצאו מחל"ת. רמה שלא נרשמה זה שנה שלמה. לכן, לא פלא שאותה התאוששות משתקפת ברמת המחירים של המשק ובנתוני האינפלציה. הדבר אף מתבקש והיה מפתיע אם לא היה קורה.

5. אחת השאלות שמעסיקות את הכלכלנים בימים אלו היא האם מדובר בעליות מחירים זמניות שמוסברות על ידי התאמה של המחירים ל"זמנים הנורמליים" שאפיינו את התקופה שלפני הקורונה, ערב המגפה והסגרים, או שמא העלייה הממושכת הזו ברמת המחירים משקפת אינפלציה שמבשרת על שיווי משקל חדש, ורמת מחירים גבוהה יותר. הדעות בנושא זה חלוקות, אך נראה כי יש רוב לאלו שסבורים כי מדובר בתופעה זמנית. הם מסבירים כי אחרי שהפקק ישתחרר, המחירים יירדו שוב. הרי אנשים לא מפצים את עצמם לנצח.

מי שהתבטא בנושא זה הוא חתן פרס נובל פרופ' פול קרוגמן, הידוע בדעותיו הליברליות, שהתייחס גם לעליית המחירים בארה"ב שממשיכה לצבור סימני התאששות. מדד מרץ זינק שם לשיא של שנתיים וחצי ועמד על 2.6% בחישוב של 12 חודשים. "האם זה יהיה השבוע של שגעת האינפלציה? אולי, או אולי זה ייקח עוד חודש או חודשיים. אך בקרוב נראה כמה כותרות ענקיות על עליות מחירים ויהיה חשוב לשים אותן בהקשר", צייץ קרוגמן בשבוע שעבר. לדבריו, גם אם יש דאגה מקיץ ארוך של "התחממות יתר" - ביטוי שמבטא תהליך של צמיחה כלכלית מהירה מאוד - זה לא זה. "נראה כי אנו נמצאים כעת בנקודה של התאוששות כלכלית ממש מהירה", המשיך קרוגמן, "שעלולה להיקלע בשלב כלשהו לצוואר בקבוק שצפוי לגרום למחירים – של מוצרים מסוימים בלבד - לעלות במהירות, אך באופן זמני. כלומר, זה לא עלייה באינפלציית הליבה, אלא זה פשוט הבהוב".

וקרוגמן סיכם: "נכון לעכשיו, אל תיבהלו. בואו נישאר ערניים לגבי התחממות יתר של האינפלציה בחודשים הקרובים. ונפחית את האינפלציה בצוואר הבקבוק שנראה בטווח הקצר".

בראיון שהעניק ל"כלכליסט" המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר, הוא אמר דברים ברוח דומה. אך גם אם מאמצים את הגישה הזו, אסור להתעלם מהנתונים שפרסם בנק ישראל בסוף מרץ: הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון (הנובעות מהפער בין אג"ח צמודות ללא צמודות) זינקו בתוך חצי שנה בלבד, מירידה של 0.4% (דפלציה) לעלייה של 1.3%, והציפיות מחוזי אינפלציה זינקו אף הן בתקופה זו ממינוס 0.2% (דפלציה) לאינפלציה חיובית של מעל 1%, כאשר גם החזאים בשוק ההון העלו דרמטית את הציפיות לאינפלציה מ־0.2% ל־1%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות