אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בזק מזהירה: הרפורמה בטלפוניה תפגע בתשתית הפריפריה מטה בזק מגדלי עזריאלי תל אביב | צילום: רויטרס

בלעדי

בזק מזהירה: הרפורמה בטלפוניה תפגע בתשתית הפריפריה

בחוות דעת שהוגשה למשרד התקשורת במסגרת השימוע להפחתת מחירי הטלפוניה, בזק תוקפת את סמכות המשרד להתערב וטוענת שהמהלך יפגע ב”יישובים מרוחקים”. פירמת EY: "לא ניתן לצפות מבזק שתמשיך לספק השירות האיכותי ביותר בשוק, במחיר הנמוך ביותר בשוק"

19.04.2021, 06:52 | אביאור אבו

"לא ניתן לצפות מבזק שתמשיך לספק את השירות האיכותי ביותר בשוק, במחיר הנמוך ביותר בשוק", כך נכתב בחוות הדעת הכלכלית שהגישה פירמת EY, שנשכרה על ידי בזק, למשרד התקשורת והגיעה לידי "כלכליסט", בתגובה לבחינת הפחתת תעריפי הטלפוניה.

קראו עוד בכלכליסט:

באמצע דצמבר, ורגע לפני שהוא עוזב את משרדו, פרסם שר התקשורת לשעבר יועז הנדל שימוע דרמטי עבור בזק, שבבסיסו עדכון תעריפי הטלפוניה של החברה, לראשונה מאז 2003. 

השינוי העיקרי מוצע בדמי השימוש החודשיים לקו טלפון, מתעריף קבוע כיום של 49.5 שקל (ללא מע"מ) בחודש לתעריף מרבי של 20.82 שקל, קיטון של 58%.

מנכ”לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין ומנכ”ל בזק דודו מזרחי. חיסכון של 20 שקל בחודש לצרכן, צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל מנכ”לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין ומנכ”ל בזק דודו מזרחי. חיסכון של 20 שקל בחודש לצרכן | צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל מנכ”לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין ומנכ”ל בזק דודו מזרחי. חיסכון של 20 שקל בחודש לצרכן, צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

"למשרד התקשורת יש סמכות לקבוע את תעריפיה של בזק, אך סמכות זו אינה בלתי מוגבלת", כותבת טל פניני, ראש תחום הגבלים עסקיים, תחרות ורגולציה ב־EY. "על מנת להפעיל סמכות זו על המשרד חלה החובה לבסס את ההתערבות הרגולטורית בשוק על ידי ניתוח כלכלי־תחרותי סדור. חוות הדעת הכלכלית שבבסיס השימוע אינה מספקת זאת וההמלצות הכלולות בה הינן תוצאה של הטיות מתודולוגיות, טעויות ואף שגיאה חישובית". עוד נכתב כי "לא נעשתה שום פנייה אל בזק והיא לא היתה מעורבת בתהליך".

פניני טוענת כי קביעת תעריפים "כה נמוכים" כלשונו עלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של בזק לפרוס תשתית בשכונות חדשות, בעיקר ביישובים מרוחקים ובבנייה כפרית: "התעריף נמוך באופן חריג כך שאינו מאפשר לבזק לכסות את עלויות אספקת השירות שבהן היא נושאת". מחוות הדעת עולה כי העלות של בזק באספקת השירות היא כ־43 שקל לקו.

קיטון של 8% בהכנסות

משמעות המלצות השימוע הינן הפחתה של כמה עשרות שקלים בחודש בחשבון הטלפון למנויי שירות הטלפוניה של בזק. הכנסותיה ורווחיה של בזק צפויים לקטון בכ־350-300 מיליון שקל. כלומר, ירידה של 8.1% מההכנסות של בזק, 28% מהרווח לפני מס המתואם ו־6% מהרווח התפעולי (נכון לשנת 2019). במצגת פנימית של בזק נכתב: "אימוץ החלטות השימוע יביא לפגיעה קשה במקורות הפנויים העומדים לרשות החברה, יגרום להרעה בדירוג הפיננסי ויסכן את יכולתה לגייס אשראי למימון תוכנית ההשקעות השאפתנית של החברה".

חוות הדעת של EY תוקפת את הקביעות שעליהן נסמכת חוות הדעת של משרד התקשורת. כנגד הקביעה כי לבזק יש מעמד דומיננטי בשוק טוענת פניני כי בשוק שוררת דינמיקה תחרותית שהביאה לשחיקה במעמדה של בזק לאורך השנים, ומצטטת מתוך מסמך שפרסם משרד התקשורת שנה קודם: "דקות השיחה היוצאות מהרשתות המתחרות, שהיוו פחות מעשירית מסך דקות השיחה ברשת הנייחת ב־2006, הגיעו לכ־40% מסך הדקות ב־2012". 

הרפורמה במחירי הטלפון מאיימת על בזק הרפורמה במחירי הטלפון מאיימת על בזק הרפורמה במחירי הטלפון מאיימת על בזק


המסמך מציין כי השימוע מגיע על רקע ירידה חדה ומתמשכת בביקושים של משקי הבית בישראל לקווי טלפון נייחים. בשנת 2002 91% ממשקי הבית בישראל החזיקו קו טלפון קווי, בשנת 2020 נחתך נתון זה בחצי ועמד על 45%. 

כנגד הקביעה כי תעריפיה של בזק כמעט ולא השתנו מאז תחילת שנות ה־2000, טוען פניני כי בזק הורידה באופן שיטתי את המחירים על ידי מתן הנחות באמצעות "סלים חלופיים" (שמחירם נמוך מהתעריף הקבוע בתקנות). מהמסמך עולה כי כ־50% מהלקוחות של בזק נמצאים במסלול "קו קל" ומשלמים מחיר הנע על פי רוב בין 25 ל־27 שקל בממוצע.

במצגת של בזק נכתב כי "בניגוד להצהרות פופוליסטיות, הפחתת מחיר הטלפון כמעט שלא תשפיע על האוכלוסיות החלשות". לטענתה, 31.2% ממשקי הבית בעשירון 1 מחזיקים בקו טלפון אחד לעומת 74.3% בעשירון 10. 

“לא שיקול רגולטורי”

חוות הדעת של משרד התקשורת קובעת כי לבזק רווחיות עודפת שכן ממוצע שיעור ה־EBITDA של בזק במגזר הקווי בעשור האחרון עומד על 60%. מכאן הסיק המשרד כי לבזק רווחיות עודפת. פניני טוענת כי בחינה זו שגויה וחוטאת למטרה, שכן בחינת רווחיות מחייבת ניתוח מעמיק ביחס להון המושקע בתשתיות החברה ועלויות אספקת השירותים שבהן החברה נושאת. "הפחתת הרווחיות של חברה עסקית אינה יכולה, ואסור שתהווה, שיקול בהתערבות רגולטורית, שכן היא כשלעצמה אינה בעיה שהרגולציה צריכה לפתור". 

כנגד הקביעה כי השוק הסיטונאי לטלפוניה נייחת כשל, פניני טוענת כי "החברות המתחרות בבזק מעולם לא נזקקו או ראו צורך בשירות סיטונאי נפרד לטלפוניה נייחת", שכן החברות מציעות שירות טלפוניה על בסיס אינטרנט, תחום שזוכה להצלחה בשוק הסיטונאי. עם זאת, השירות של המתחרות נופל באיכותו מהשירות של בזק. 

ממשרד התקשורת נמסר: “בזק גובה תשלומים עודפים של 400 מיליון שקל בשנה מצרכני הטלפון הנייח. בסוף הליך השימוע שנערך לחברה תגובש המלצה מקצועית”.


תגיות