בלי לרדת ליגה: כשהמיליארדרים מארה"ב רוצים עוד

השאיפה להקמת סופר־ליג בקרב קבוצות הענק התחזקה בעשור האחרון עם כניסתם של משקיעים אמריקאים, שרבים מהם הם משקיעי ספורט מקצוענים. סטן קרונקי מארסנל, משפחת גלייזר ממנצ'סטר יונייטד, ג'ון הנרי מליברפול הגיעו לאירופה מארה"ב עם ניסיון כבעלים של הליגות "הסגורות" בארה"ב ועם הרצון "לסגור" את המקום שלהם בליגה אירופית בכירה. 

"ירידות ליגה" הן חלק הכרחי מהכדורגל האירופי אבל כפי שג'וש האריס, הבעלים של קריטסל פאלאס ופילדלפיה סבנטיסיקרס, הסביר בראיון ל"כלכליסט", זה ממש לא מודל עסקי נכון: "כשאתה ב־NBA, אתה ב־NBA. בפרמיירליג, לעומת זאת, אם אתה במקום 18 ומטה, אתה יורד ליגה וכל המודל הכלכלי שלך נעלם. זה מודל הפכפך יותר מאשר בספורט האמריקאי, ואם אתה חייב להילחם בירידה אתה לעתים לא חושב לטווח הארוך... שני המודלים מעניינים מאוד, אבל כלכלית, המודל האמריקאי הכלכלי יציב יותר ולכן, לטווח הארוך, שווה יותר". 

המיליארדרים האמריקאים רוצים שהנכסים הגלובלים שיש ברשותם יהיו שווים יותר ולכן סגירה חלקית של הליגה היוקרתית ביותר תמיד היתה חלק ממש לא נסתר מהאג'נדה שלהם. על העניין הזה אופ"א לא היתה מוכנה להתפשר ולכן וההתנגשות היתה בלתי נמנעת.

הבעלים של ארסנל, סטן קרונקי | צילום: רויטרס

לא רק הקבוצות האנגליות הן בבעלות אנשי עסקים, שנכנסו לכדורגל כדי להרוויח. מילאן בבעלות אליוט מנג'מנט, אינטר בבעלות סינית וככל הנראה תעבור לידי חברת השקעות אנגלית או אמריקאית. יובנטוס בבעלות משפחת אניילי – מהמשפחות החשובות ביותר לתעשייה האיטלקית. זה די ברור שאנשי העסקים רוצים שההשקעה שלהם בכדורגל תשתלם  ובשביל זה הם מוכנים לשנות הכללים.

רבים ברשתות החברתיות קוראים לסופר־ליג "המוות של הכדורגל". זו נקודת מבט היסטרית ללא פרספקטיבה היסטורית. אולי מתו מוסדות בירוקרטיים של הכדורגל כמו פיפ"א ואופ"א ואולי ירידות ליגה כבר לא יהיו מנהג מקובל או נפוץ כמו פעם, אבל הכדורגל ממש לא מת, וכל עוד הוא יניב רווחים למישהו – הוא יישאר בחיים.