אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פינוי מפרץ חיפה הוא סוג נוסף של כלכלת בחירות 0 7,00 צילום: גיל נחושתן דונם

פינוי מפרץ חיפה הוא סוג נוסף של כלכלת בחירות

דיון נוסף של הוועדה הבין־משרדית לפינוי המפעלים גרר מתקפה חריפה של בכירי הדרג המקצועי — המשנה ליועמ"ש, מנהל רמ"י ואגף התקציבים — נגד הדרג הפוליטי. הטענה המרכזית: תוכנית הפינוי החפוזה תכניס את המדינה לסחרור ולהוצאת עתק תקדימית על פיצוי לבזן

20.04.2021, 09:08 | דרור מרמור

ישיבת ועדת המנכ"לים בנוגע לעתיד מפרץ חיפה הסתיימה אתמול ללא שום בשורות או הסכמות בנוגע לתוכנית פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה לטובת הקמת "מפרץ החדשנות", כשם התוכנית. פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והאיש שעומד מאחורי התוכנית, אמנם הגדיר את הישיבה כישיבת סיכום, והוא אפילו חלם לנסח טיוטה ראשונה שתוצג לציבור, אבל אפילו האנרגיות של שמחון לא יכלו לביקורת החריפה שעלתה בדיונים, שבעיקר הציגה את התוכנית במערומיה; כזו שנראית מצוין, ומה יותר טוב מלהחליף מפעלים מזהמים ב"מפרץ חדשנות" שיכלול 100 אלף דירות, 2 מיליון מ"ר תעסוקה ופארק ירוק, אבל בפועל מתחוור שהתוכנית לא נשענת אפילו על קנה רצוץ. 


קראו עוד בכלכליסט:


נדמה שהבעיה המרכזית היא שלראש הממשלה בנימין נתניהו ולעושה דברו שמחון קשה מאוד לרדת מהעץ. מכל עבר מזהירים אותם שתוכנית המפרץ גדולה מדי, יקרה מדי ובעיקר לא ישימה, אבל מדובר בהבטחה ענקית שקשה מאוד להחזיר למגירה, ודאי כשאנחנו בסבבי בחירות לא נגמרים, וכשסביב מפרץ חיפה מתגוררים מאות אלפים שכבר האמינו שאוטוטו הם יוכלו לנשום אוויר נקי. נתניהו, שביקר בלא מעט ערים בצפון לקראת הבחירות האחרונות, מבין היטב שהחיסונים שהצילו אותנו מהקורונה הם שום דבר לעומת הפוטנציאל שתביא בשורה לחיפאים על פינוי המפעלים המסרטנים. 


מימין: ארז קמיניץ המשנה ליועמ"ש, מנהל רמ"י ינקי קוינט וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ מימין: ארז קמיניץ המשנה ליועמ"ש, מנהל רמ"י ינקי קוינט וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. שניים נגד אחד | צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שעל, עמית שאבי מימין: ארז קמיניץ המשנה ליועמ"ש, מנהל רמ"י ינקי קוינט וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ


האבסורד הוא שהחלטה על פינוי בזן עד 2025, אף שהסיכוי לזה קלוש ביותר, תעשה טוב ונעים לכל הצדדים. לנתניהו היא תוסיף נקודות פוליטיות, למטרופולין חיפה היא תגשים את החלום הגדול, ואפילו המפעלים המזהמים ישמחו לקבל בהקדם החלטה חלוטה על מועד פינוי. בזן ויתר המפעלים יודעים שמו"מ כעת, ודאי אם הוא יגיע אחרי שהממשלה הכריזה על מועד הפינוי, יאפשר להם פיצויים גבוהים יותר.  

אל מול מצדדי התוכנית קמו הגורמים המקצועיים להזהיר מאישור התוכנית, וההתנגדות מגיעה משלוש זירות: אגף תקציבים במשרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

אתמול, בטרם דיוני הסיכום של ועדת המנכ"לים לקביעת עתיד מפרץ חיפה, הוציא אגף תקציבים באוצר מכתב חריף התוקף פעם נוספת את פרופ' שמחון בעקבות המשך קידום התוכנית הגרנדיוזית. המכתב נכתב על ידי שני סגני ראש אגף תקציבים, צחי דוד ועדי חכמון, הטוענים שהערותיהם כלל לא נדונו בישיבות הוועדה וכי דו"ח הסיכום של שמחון כולל אי דיוקים רבים. כך למשל לטענתם, המשרד להגנת הסביבה מדווח שרמות זיהום האוויר בחיפה אינן חריגות כיום בהשוואה לרמה הארצית, והכנסות עיריית חיפה מארנונה שלא למגורים אינן נמוכות. ההצעה שתונח על השולחן, הם מזהירים, "היא חסרת אחריות ועלולה להוליך את המדינה לסחרור שיהיה קשה מאוד לצאת ממנו". לדברי דוד וחכמון, "הכרזה על תוכנית לא ישימה היא הדרך הבטוחה לסטגנציה במפרץ חיפה, שכן כל התוכניות האחרות תיעצרנה בציפייה למימוש התוכנית הגדולה". הטענה המרכזית של השניים היא כי אין ישימות לתוכנית הגרנדיוזית של מפרץ החדשנות.

אזהרות מאגף תקציבים ורמ"י

בינואר השנה תקף יוגב גרדוס, ממלא מקום ראש אגף תקציבים באוצר, את תוכנית מפרץ החדשנות: "התחשיבים על הכנסות המדינה משיווק הקרקעות שיתפנו מנופחים כלפי מעלה; ישנו חשש שהמשק יישאר ללא אספקה סדירה של דלק; המצע העובדתי שעליו נשענת התוכנית פגום, ועל כן אין תשתית מקצועית מספקת שעל בסיסה ניתן לקבל החלטה; ולמהלך של סגירה כפויה יש השפעה על נכונות משקיעים זרים לפעול בישראל".

לדברי דוד וחכמון, "התוכניות שהוצגו בדיוני הוועדה מתמקדות כולן בסגירת פעילות הזיקוק של בזן. המתווה המוצע, שהנו מורכב ולא מוסכם על גורמים רבים, אינו מבטיח את קידום מטרת הוועדה ואינו נותן מענה אמיתי ומבוסס לפיתוח והאצת המפרץ, ואף עשוי להחטיא את המטרה של פיתוח מפרץ חיפה". באוצר חוזרים ודורשים להציג תוכנית מדורגת, במספר פעימות לאורך שנים, "אשר תאפשר מחד לפתח את אזור המפרץ, ותצמצם את הסיכונים והעלויות אליהם חשופה המדינה מאידך".

במכתב מציינים השניים כי "סוגיות משמעותיות נותרו ללא פתרון, הן ביחס לסוגיות המימון והן ביחס למשמעות המתווים על משק האנרגיה והיערכותו. בפרויקט בסדר גודל כזה יש צורך בעבודה מטה מקצועית, המגובה בתחשיבים כלכליים מהימנים".



במשרד האוצר מציעים כי ועדת המנכ"לים תקבע "מפת דרכים" בלבד, "שתהווה את אבני היסוד של התוכנית". התוכנית תכלול "חזון ארוך טווח להפסקת פעילות המפעלים" וקביעת "לוחות זמנים ריאליים" שמבטיחים את הקמת התשתית האנרגטית הנדרשת לאספקה סדירה למשק האנרגיה בטרם קביעת מועד הפסקת הזיקוק. בנוסף הם מציינים כי עלות הפיצוי לבזן ויתר המפעלים בשל הפינוי הושמטה מהתחשיבים האחרונים, אף שמדובר בהוצאת עתק שאין לה תקדים בתולדות המדינה, "וכל המלצה אשר תקבע מועד לסגירת הפעילות תכבול את ידי הממשלה בניהול מו"מ ועלולה להגדיל את גובה הפיצוי עשרות מונים". 

לסיכום, מציינים באוצר, "קיימת אי ודאות גבוהה המטילה ספק רב בהיתכנות התוכנית, מכיוון שהתשתיות החלופיות טרם תוכננו, אושרו והוקמו. קבלת החלטה כעת תהווה מעשה לא אחראי, המסכן את תפקוד המשק כולו. הוצאות התוכנית עולות על ההכנסות הצפויות ממנה, ועל כן הופכות את התוכנית לגירעונית בהיקף של מיליארדי שקלים".

במקביל שלח ינקי קוינט, מנהל רמ"י, מכתב לוועדה בו הוא שב ומדגיש כי "רמ"י לא תוכל לשאת בעלויות המימון של התוכנית בשנים הקרובות... ויהיה צורך לאתר מקורות מימון עבורה". הוא הדגיש כי "לא ברור כיצד ניתן לערוך תחשיבים כאלה ואחרים בטרם נקבע אופן והיקף הפיצוי לבזן".

המשנה ליועמ"ש מתריע על קושי משפטי

המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ שלח לפני הישיבה לשמחון ויתר חברי הוועדה חוות דעת משפטית שלפיה עלול להיווצר קושי משפטי אם ייקבע בוועדה מועד חלוט לפינוי המפעלים, בעיקר בשל החוזים של המדינה מול בזן והמפעלים האחרים: "קביעה מוחלטת בדבר הפינוי ובתאריך קרוב כמוצע עלולה לגרום נזק משמעותי ואינה הכרחית לקידום הפרויקט". לדבריו, "הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפעלי בזן ודשנים מחייבת תכנון משמעותי, ולא רק אמירה סתמית בדבר שינוי ייעוד". 

הוא ציין כי השיח מול דשנים, בזן והמפעלים האחרים עדיין לא מוצה: "אנו סבורים כי יש לפעול בכל דרך כדי להשלימו. עם מיצוי המו"מ יתאפשר ביתר קלות, לפחות בהיבט הסיכון המשפטי, לקבוע מועד סופי להפסקת הפעילות הפטרוכימית". קמיניץ הדגיש כי הוא ער לערך של הפסקת הפעילות המזהמת במפרץ, "אולם ניתן להגיע לתוצאה זו גם בקביעה כי משרדי הממשלה ישלבו ידיים בקידום הטיפול החשוב במפרץ, אשר הפסקת הפעילות הפטרוכימית היא רק אחד המרכיבים בו, ותוך קביעת רשימת מטלות הנוגעת לכל משרד, בהתאם למהלך משולב שייארך כעשור ויותנה במציאת פתרונות הכרחיים למשק האנרגיה".    

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות