אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אור וצלקות בקצה המנהרה: הנתונים גורמים לנגיד להפגין אופטימיות זהירה צילום: אלכס קולומויסקי

פרשנות

אור וצלקות בקצה המנהרה: הנתונים גורמים לנגיד להפגין אופטימיות זהירה

בעקבות פתיחת המשק מעריך בנק ישראל שהפגיעה בתוצר תימחק עד סוף השנה הבאה. האבטלה, לעומת זאת, לא תשוב במהרה לרמות שלפני המשבר. המסר המרכזי של הנגיד: המדיניות המוניטרית המרחיבה כאן כדי להישאר

20.04.2021, 09:08 | אדריאן פילוט

1. מבצע החיסונים המוצלח, שאפשר את פתיחת המשק כמעט בכללותו, גרם לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להיות אופטימי עד מאוד. "אנו רואים את ההשפעה גם במספרי המאקרו ובאינדיקטורים הכלכליים, וגם בסביבה הקרובה של כל אחד מאיתנו בחיינו הפרטיים", הסביר הנגיד בפשטות.


קראו עוד בכלכליסט:


בפעם האחרונה שהנגיד עמד בפני העיתונאים, בתחילת ינואר, הדברים היו מאוד לא ברורים: מספר החולים ושיעורי הדבקה היו גבוהים מאוד עדיין, מספר החיסונים ויעילותם היה לוט בערפל, ואי הוודאות היתה הדבר הוודאי ביותר שהיה ניתן לצפות באופק. האופטימיות של הנגיד באה לידי ביטוי בתחזית המעודכנת של בנק ישראל. למרות שתחזית הצמיחה המאוד גבוהה ל־2021 (6.3%) נותרה על כנה (זו היתה התחזית בתרחיש של חיסון יעיל ומהיר), בשאר הפרמטרים המאקרו־כלכליים ניכר שיפור והם עודכנו כלפי מעלה.

ירידת התוצר ב־2020 הייתה מתונה יותר מכפי שחזה בנק ישראל בתחזית הקודמת. כתוצאה מכך, למרות שהתחזית ל־2021 לא השתנתה, רמת התוצר בסוף 2021 צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתחזית הקודמת, והדבר נכון גם לרמת התוצר בשנת 2022.


נגיד בנק  ישראל פרופ נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק  ישראל פרופ


המשמעות של צמיחה בשיעור כזה היא שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ־1.4% מהרמה שהייתה צפויה טרם המשבר. במילים אחרות, עד סוף 2022 המשק הישראלי צפוי למחוק כמעט לחלוטין את השפעת המשבר על רמת התוצר, הסביר הנגיד.

ולמרות כל האופטימיות השופעת, הנגיד שב והדגיש כי "ההשפעות הכלכליות של המגפה עדיין איתנו, ועוד ילוו אותנו בהמשך. בנקודה שבה המשק נמצא ראוי להיות ממוקדים בתהליכים המיידים, ההכרחיים ליציאה חלקה ככל האפשר מהמשבר תוך שימת דגש על שרידות עסקים והטיפול בתעסוקה".


זהו למעשה המסר החשוב של הנגיד: למרות "התחזקות האור בקצה המנהרה" כלשונו, ה"צלקות" עדיין כאן. ולראייה: למרות השיפור בתחזיות, ניכרת עלייה בתחזית האבטלה לשנים 2021 ו־2022. כלומר, למרות כל האופטימיות ופתיחת המשק, בבנק ישראל סבורים דווקא היום כי שיעורי האבטלה יוותרו גבוהים יותר ממה שסברו ב־4 בינואר, שבוע אחרי תחילתו של מבצע החיסונים.

"החזרה של שיעור האבטלה לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר צפויה כנראה לארוך זמן ממושך" אמר הנגיד והדגיש כי אנו מצויים במרחק רב מהיכן שאנחנו רוצים להיות. מסיבה זו, המדיניות עליה המשיך להצהיר נגיד בנק ישראל ברורה: היא מדיניות מרחיבה מאוד שתבוא לידי ביטוי לא רק בריבית הנומינלית שתמשיך להיות נמוכה מאוד לאורך הרבה זמן, אלא גם בהפעלת כל שאר הכלים המוניטריים שבנק ישראל הפעיל בשנה האחרונה לרבות תוכנית רכישות המט"ח אך גם תוכניות לרכישת אג"ח. במילים פשוטות, הנגיד הבהיר כי הוא לא ממהר להוריד את הרגל מהגז.



2. הסוגייה החשובה השנייה שאליה התייחס אתמול הנגיד – סוגיה שמושכת תשומת לב גדולה לא רק בישראל־ אלא גם בעולם כולו – היא הרמת ראשה של האינפלציה.

לפי חוק בנק ישראל, היעד המרכזי של הבנק הוא טיפול באינפלציה, שמרימה ראש בישראל ובכל שאר המדינות שחווות כעת התאוששות ובהן ארה"ב. הנגיד הבהיר כי הוא אינו חושש מאינפלציה והוא – יחד עם חבריו לוועדה המוניטארית – לא צופים התפרצות אינפלציונית (דבר שהיה מחייב אותם להעלות ריבית).

לכן, "המדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך לתמוך בתעסוקה ובהתאוששות המשק מהמשבר", הדגיש שוב הנגיד והסביר מדוע אינו מוטרד מעליית האינפלציה. לדבריו, הזינוק שאנו עדים לו כעת הוא זמני בלבד ונובע מביקושים כבושים, אך אחרי הזינוק תגיע ההתייצבות והיא תהיה עדיין בחלק התחתון של אמצע טווח יעד יציבות המחירים, כלומר מתחת ל־2%.

נגיד בנק ישראל  אף הרחיק לכת ואמר כי גם אם האינפלציה תמשיך לצמוח אל מעבר לנקודה הזו: "אנו נהיה מאוד סבלניים ביחס לאינפלציה כי אנו רוצים לתת פה מקדמי ביטחון לטובת הפעילות הכלכלית. יקח כנראה זמן רב – עם כל ההתאמות בשוק העבודה – לחזור לרמות אבטלה שראינו לפני המשבר. יש לנו יכולת לתת לאינפלציה להמשיך לעלות", אמר.

הוא מעריך כי בשנה וחצי הקרובות האינפלציה כלל לא תעלה אל מעבר לאמצע היעד. האינפלציה, שעדיין נמצאת היום מתחת לקו התחתון של יעד היציבות, איננה מהווה מטרד עבור הנגיד וכנראה גם לא תהיה כזה בעתיד הנראה לעין. 

ויש לו רוח גבית לצורך ניהול האינפלציה אם היא תרים את הראש יותר מדי: הצפי להמשך התחזקות השקל שמאז כניסתו לתפקיד ירון שב ומדגיש כי הוא הכוח העומד מאחורי הדפלציה של השנים האחרונות. השקל ימשיך להיות חזק צל שאר המטבעות.

3. ואחרי הכל, לנגיד – המכהן לפי חוק כיועץ הכלכלי לממשלה – היו גם כמה מסרים חשובים לממשלה (שבכלל לא ברור אם תקום) על מה עליה לעשות הן בטוח המיידי והן בטווח הארוך.

בטווח המיידי, הממשלה חייבת לקבל החלטה גורלית בכל הקשור להמשך תשלום דמי אבטלה לאלו שהוצאו לחל"ת. בהקשר הזה ירון, שראה גם את נתוני הלמ"ס המשקפים מציאות של הכפלת מספר המשרות הפנויות תוך חודש ימים לשיא כל הזמנים לצד שיעור אבטלה גבוה של 12% – היה חד משמעי: חייבים להפסיק באופן גורף את תשלומי החל"ת.

"יש חשיבות לאמינות הממשלה", הוא ציין אך הוסיף כי "בשלב הזה צריך לומר לאותם אנשים (שנמצאים בחל"ת) שהם חייבים להתחיל להתאמץ ולחזור לשוק העבודה".

ובכל זאת, בנק ישראל ממתין, יחד עם האוצר, להשלמת הנתונים החסרים לגבי חודש מרץ בין היתר כדי להבין האם מדובר בכיסי אבטלה מאוד ממוקדים בסקטורים ספציפיים כמו בתיירות חוץ, או שמא מדובר באבטלה רוחבית. 

זה מה שיקבע אם הטיפול יהיה דיפרנציאלי לדבריו, או שיש לנקוט במדיניות יותר כוללנית.

לגבי הטווח הארוך, המסר של ירון הוא עקבי: חייבים לאשר תקציב בהקדם – הן לשנת 2021 וכבר עכשיו להתחיל לתכנן את תקציב 2022 תוך גיבוש ותקצוב של כלל הרפורמות הדרושות כאן וגם השקעות מאסיביות. גם לנגיד ברור שהקורונה לא מחקה את הבעיות המבניות של המשק הישראלי. וכמובן, אחרי 2021, כדאי מאוד להתחיל לחשוב על צמצום הגירעון ועל העלאת מסים, אבל עוד חזון למועד.

לגבי העתיד הרחוק, הנגיד - שנזהר מאוד בכל הקשור להמלצות לממשלה, דווקא בתקופה ש"הכל פוליטי" והרגישות הפוליטית של השחקנים היא בשיאה - שחרר קצת מסרים אך רק "כדרך אגב". כאשר נשאל על תוכנית ביידן, שעיקרה השקעה מאסיבית בתשתיות וכוללת גם יוזמה להעלות את מס החברות, אמר ירון כי "הרפורמות חייבות להיעשות". 

"הראינו שהפריון אצלנו נמוך מאוד ושאנו חייבים למצוא את הדרכים להשקיע במשק - בתשתיותת, בהכשרות מקצועיות. העלאת החוב בלבד לא תוכל לממן את הכל כי החוב כעת אינו בר קיימא. ישראל נכנסה למשבר עם גירעון מבני של כ־4% תמ"ג, ובשלב כלשהו יהיה צורך לייצב את החוב דרך תהליך של התכנסות. זה יחייב מצד אחד גם התייעלות בסקטור הציבורי (כלומר הפחתת ההוצאה הממשלתית) אך גם העלאת מסים. איזה מסים? כנשגיע לנקודה הזו נסביר אותה לממשלה החדשה", סיכם הנגיד מסר שבאוצר מאוד אהבו לשמוע.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות