אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרטיטורה לקורונה של עודד זהבי צילום: מקסים ריידר

פרטיטורה לקורונה של עודד זהבי

יצירה שהלחין זהבי בהשראת המגפה תנוגן השבוע. “יש בה קצת ייאוש, אבל כזה שאומר זה מה יש"

20.04.2021, 09:15 | מאיה נחום שחל

כשפנו למלחין עודד זהבי מהתזמורת הקאמרית הישראלית ועיריית תל אביב בבקשה לכתוב מוזיקה בהשראת הקורונה, הוא כתב את "ארלוזורוב 178" (A178). "זו הכתובת שלי והרעיון היה לכתוב יצירה שמשקפת מגוון ז'אנרים מוזיקליים שכלואים בדירה קטנה בתל אביב, כשמתחת עבודות חפירה בסגנון תעלת בלאומילך ואנחנו תקועים בבית", מספר זהבי. "זו יצירה רגשית שלא עוסקת בהרהור פילוסופי על פסגת הר או באשרם בהודו, אנחנו פה באורבני המרעיש, המאובק והמלוכלך. יצירה מוזמנת היא כמו צילום של מצב. ההחלטה כיוצר היא איזה חלק מהמציאות מתאים שישתקף במוזיקה, ואני רציתי לסגור את כולם בקופסה. זה אומר שיש ביצירה למשל מקצבים מאוד מרובעים".

היצירה תנוגן בבכורה ב־20 באפריל באולם רקנאטי במוזיאון תל אביב בקונצרט "באך ודוב סגורים בארלוזורוב", שבו ינוגנו גם קונצ'רטו למקלדת ולתזמורת כלי קשת של באך וסימפוניית "הדוב" של יוזף היידן, בניצוחו של אילן וולקוב. בערבים שיבואו בהמשך יעלו יצירותיהם של המלחינים יוסף ברדנשווילי, אהרון חרל"פ ונעמה זפרן, גם הם קיבלו משימה לכתוב יצירה בסגר.

"לקחתי ליצירה רעיונות מאוד נוכחים בתולדות המוזיקה. הראשון הוא פסטורלה, שזה ריקוד בטבע, שתקעתי בתוך דירה קטנה והוא לא הולך לשום מקום. זו מוזיקה שרוצה להיות אקסטטית אך לא נותנים לה, מוזיקה שמחה אך מיואשת. הרעיון השני הוא כוראל כנסייתי, שזו תפילה מהדהדת, שבה חתכתי את ההדהוד והשארתי משהו שמהר מאוד הופך לגניחות ייאוש מסוימות, אבל לא ייאוש כזה של הלך עלינו אלא של זה מה יש. אני משתמש בתזמורת כדי לתאר צבעים רגשיים".


עודד זהבי. “רציתי לסגור את כולם בקופסה, זה מה שיש ביצירה", צילום: מקסים ריידר עודד זהבי. “רציתי לסגור את כולם בקופסה, זה מה שיש ביצירה" | צילום: מקסים ריידר עודד זהבי. “רציתי לסגור את כולם בקופסה, זה מה שיש ביצירה", צילום: מקסים ריידר

סדר היום של הפרופסור למוזיקה זהבי לפני הקורונה היה עמוס, גם מעבר לים, ופתאום התפנה לו זמן לחשוב: "אני בדרך כלל כותב ארבע שעות ביום, יושב בבית קפה, מלמד, ויוצא בערב עם אשתי (נגנית כלי הקשה בקאמרטה — מנ"ש) לבר קוקטיילים אימפריאל (ביוטיוב אפשר למצוא את היצירה  ‘Happy Hour III. Whisky Sour’ שבה הלחנתי מתכון להכנת ויסקי).

כשמתפנה זמן לחשוב זה לא תמיד דבר טוב, ועל הדרך גם נהייתי בן 60 שזו בכלל נקודה שמביאה הרהורים. את כל זה שמתי על דף הפרטיטורה. אצל מלחינים טובים הלך הרוח והמצב הנפשי משתקפים בפרטיטורה והקונצרט הזה מאוד מתאים לי. עשו קונצרטים כאלה בברלין ולונדון וזה מאוד יפה שזה קורה גם בתל אביב".

בימים אלה הוא כותב יצירה לעוּד ורביעיית מיתרים לסדרה "פועם בלב" של פסטיבל ישראל ומשלים יצירה תזמורתית המבוססת על טקסטים של פיוטים מימי הביניים לתזמורת בחו"ל. השנה גם יצא אלבום שירי הילדים "אני אני אני" שהלחין לשיריו של המשורר מירון איזקסון בביצוע עופר כלף, והוא גם המנהל האמנותי של חג המוזיקה הישראלית. 

זהבי הקים את החוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה לפני 25 שנה ועמד בראשו עד 2006 אך ממשיך ללמד בו עד היום. על השאלה איך זה ללמד מוזיקה בזום הוא עונה: "אני מפתח מיומנויות. השיטה שלי היתה לעשות כל הזמן פינג פונג עם הסטודנטים, כולל זה שאני אומר להם לסגור את המיקרופון, לשיר משהו בלב ולהשמיע מה יצא להם. זה כל הזמן לאלתר כדי לא לאבד 40 סטודנטים. זה נחמד שיש זום על פרצופים של אנשים. היום בשיעור ראיתי בעיניים של תלמידה שהיא הבינה משהו, וזה היה יפה לראות איך אורו עיניה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות