הנגיד פותח את הבנקאות - בניגוד לעמדת האוצר

בתחילת השבוע נכנסה באופן רשמי לתוקף רפורמת הבנקאות הפתוחה שאמורה להיות אחת הרפורמות החשובות במערכת הבנקאית, אם לא החשובה מכולן. אלא שאין חגיגות באירוע הזה. הסיבה לכך היא שהפלונטר הפוליטי מסבך את יישום הרפורמה, וגם מביא לחילוקי דעות בין הרגולטורים בנושא חלקם של הבנקים ברפורמה הזו. 

בעוד בנק ישראל תומך בכך שהבנקים יוכלו לשמש גופים שיציעו שירותי השוואת עלויות (מעין זאפ פיננסי), משרד האוצר ורשות ניירות ערך מתנגדות לכך נחרצות. ל”כלכליסט” נודע כי שיאה של המתיחות הזו הגיעה בשבוע שעבר, ביום הזיכרון, שלושה ימים לפני כניסת השלב הראשון ברפורמה לתוקף. 

באותו יום שלח בנק ישראל מכתב לבנקים ובו הודיע להם כי אם ירצו להשיק פעילות של שירות השוואת עלויות הם יוכלו לעשות זאת, אם כי תחת תנאים נוקשים. מהמכתב שנשלח בשבוע שעבר עולה כי בנק שירצה להיות בעל שירות השוואת עלויות יצטרך לקבל הן את אישור בנק ישראל והן את אישור רשות התחרות. בנוסף, הבנק יצטרך להציג חוות דעת של גורם משפטי בלתי תלוי המתמחה בתחום ניגוד העניינים. בנק ישראל גם דורש ששירות זה יהיה שקוף - מנגנון השוואת העלויות ידווח בצורה אפקטיבית ללקוח מי הגורם שמפעיל את הפלטפורמה ומה האינטרס שלו, וגם פרסום של ביצועי הפלטפורמה המייעצת לציבור ועוד. כל הצעדים הללו נועדו מבחינת בנק ישראל לוודא שפלטפורמות השוואת העלויות של הבנקים יהיו ללא ניגודי עניינים ויפעלו בשקיפות.

מבחינת בנק ישראל המכתב הזה מהווה מענה לחששות של האוצר והרשות בנוגע לניגודי העניינים, ובחלק מהבנקים אף אומרים כי התנאים שמציב בנק ישראל יביאו לכך שבפועל הם מאוד יתקשו להשיג אישור למוצרים שכאלה.

אולם מבחינת האוצר והרשות - המכתב לא מקובל עליהם. גורמים באוצר אומרים כי עמדתם לא השתנתה, והם דורשים בצורה מפורשת שהבנקים, כמו שאר היצרנים במערכת הפיננסית, לא יוכלו להעניק שירות השוואת עלויות, ושרק גופים אובייקטיבים ובראשם חברות הפינטק יעסקו בכך. אמנם לכאורה בנק ישראל “ניצח” בסיבוב הזה, כי בסיטואציה הפוליטית הנוכחית בידיהם כרגע הסמכות לקבוע זאת. אולם נזכיר כי יש כיום תזכיר חוק בנוגע לרפורמת הבנקאות, שמטרתו להסדיר את פעילות חברות הפינטק בנושא הבנקאות הפתוחה. 

בתזכיר זה נכתב כי גוף המשמש כיצרן של מוצר פיננסי, לא יוכל במקביל להעניק שירות השוואת עלויות. במשרד האוצר מתכוונים לקדם את תזכיר החוק כלשונו בהקדם האפשרי לכשתקום ממשלה, והם צפויים לעדכן בכך את הבנקים. המשמעות היא שהבנקים יצטרכו לשקול היטב אם הם רוצים להשיק פעילות כזו, כאשר קיים סיכוי סביר שבעתיד הקרוב החוק יאסור עליהם לעשות זאת.

פוטנציאל לשיפור התחרות

רפורמת הבנקאות הפתוחה היא רפורמה משמעותית בתחום הפיננסים, שבמסגרתה צריכים הבנקים לפתוח את המידע הקיים על לקוחותיהם לגורם חיצוני (חברות הפינטק) במידה והלקוח הסכים לכך. עם המידע הזה, גופים אלה יוכלו להציע ללקוח הצעות המתאימות לצרכיו, להשוות בעבורו עלויות של שירותים פיננסיים, לייעץ לו ולעשות פעולות נוספות שישפרו את יכולת הצרכנות הפיננסית שלו.

שירותים אלה אמורים לסייע ללקוח לבחור בגוף המציע את השירות המתאים ביותר לצרכיו, במחיר הטוב ביותר – ולאו דווקא בגוף שבו מתנהל חשבון העו”ש שלו, כפי שבפועל קורה לרוב כיום. 

לרפורמה הזו שני חלקים: החלק הראשון הוא באמצעות חקיקה המסדירה את פעילות הבנקאות הפתוחה ואת פעילותן של חברות הפינטק, שיקבלו לשם כך רשיון, כאשר לפי טיוטת החוק מי שתפקח עליהן היא רשות ניירות ערך. החלק השני ברפורמה הוא הנחיות של בנק ישראל לבנקים לפתוח את המערכות הפנימיות שלהן לאותם גופי פינטק רלבנטיים. החלק הראשון של החקיקה היה אמור לעבור כבר בשנה שעברה בחוק ההסדרים, כשביוני אשתקד אף פורסמה טיוטת תזכיר חוק. אלא שכידוע לא יצא לפועל לא תקציב ולא חוק הסדרים, והחוק ממתין לממשלה חדשה ולתקציב, שיהיו בתרחיש האופטימי במחצית השנייה של השנה.

לעומת זאת, החלק השני - ההנחיות של בנק ישראל - פורסמו במועדן, והן אינן תלויות בחקיקה או במצב הפוליטי. התוצאה היא שההנחיות נכנסו לתוקף, בעוד החקיקה שמסדירה את פעילות חברות הפינטק לא. לפני שבועיים פורסם ב”כלכליסט” כי על מנת לגשר על הפער הזה, הסכים בנק ישראל לדחייה בלוחות הזמנים של רוב השלבים בפתיחת המידע של לקוחות הבנקים. השלב הראשון - המידע בנושא חשבון העו”ש, נכנס לתוקף ביום ראשון האחרון.

מימין: שר האוצר ישראל כץ, נגיד בנק ישראל אמיר ירון, יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה. מחלוקת בין הרגולטורים | צילומים: יריב כץ, דוברות בנק ישראל, ענבל מרמרי

סלע המחלוקת לא נפתר, והוא האם יוכלו הבנקים להשיק בעצמם שירות של השוואת עלויות. במשרד האוצר וברשות ניירות ערך מתנגדים לכך נחרצות, וחושבים שאם יוכלו הבנקים להציע שירות השוואת עלויות - הרפורמה תעוקר. החשש שלהם הוא שחברות הפינטק יתקשו להתחרות בבנקים בשירות הזה, שכן הבנקים הם גופים הרבה יותר גדולים וחזקים מחברות הפינטק, שזוכים גם לאמון גדול יותר מצד הלקוחות. ההנחה היא שהלקוח ירגיש בנוח יותר לתת לבנק גישה לנתוניו הפיננסים במקומות אחרים, מאשר לחברת פינטק. 

חומות סיניות בפעילות

גם התנאים לשמירה על ניגוד העניינים שקבע בנק ישראל לא מקובלים על האוצר, שכן מבחינתם אי אפשר באמת לשמור על חומות סיניות בפעילויות שכאלה. מבחינת האוצר כבר נעשו פשרות בעניין כמו מתן אפשרות לבנקים להחזיק ב־20% בחברה הנותנת שירותי השוואת עלויות, וכן מתן אפשרות לבנק להעניק ייעוץ פיננסי, אולם על סוגיית הפעילות בתחום השוואת העלויות אין בכוונתם להתפשר.

מנגד בבנק ישראל חושבים שיש בהחלט מקום לאפשר לבנקים ולשאר היצרנים - חברות כרטיסי אשראי, חברות אשראי חוץ בנקאיות - להעניק שירות השוואת עלויות, וכי ללא כניסתם לתחום הזה, הרפורמה תישאר ללא תוכן, שכן אי אפשר לסמוך על כך שייכנסו כמה חברות פינטק עצמאיות, והן שיצליחו לעשות את המהפכה בשוק. 

בבנק ישראל מבססים את עמדתם על הנעשה בעולם - שם לא הוטלה מגבלה על הבנקים להעניק שירותים שכאלה, וכי המודל המקובל בעולם היא שיתוף פעולה של בנקים וחברות פינטק בתחום השוואת המחירים.