אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החוב תפח ב־20%, הוצאות הריבית רוסנו והדור הבא ישלם צילום: לע"מ

ניתוח כלכליסט

החוב תפח ב־20%, הוצאות הריבית רוסנו והדור הבא ישלם

אגף החשב הכללי מתגאה בניהול האתגרים שזימנה תקופת הקורונה ובמצבה של ישראל ביחס לעולם, אולם המשמעות של המהלכים שננקטו היא העברת נטל המשבר לילדינו ואולי אף לנכדינו. כלכליסט צלל אל המספרים הקטנים של הדו"ח

21.04.2021, 08:19 | אתי אפללו

בשורה התחתונה, החוב של ישראל תפח ב־20% בשנה אחת לצורך מימון הוצאות הקורונה, מ־823 מיליארד שקל ב־2019 ל־984 מיליארד שקל ב־2020. כך עולה מדו"ח שפרסם אתמול (ג') אגף החשב הכללי. בחשכ"ל מתגאים, אולי בצדק, בניהול האתגרים שזימנה שנה זו ובמצבה של ישראל ביחס למדינות אחרות בעולם, אך צלילה אל המספרים הקטנים מלמדת כי האתגרים שיגיעו בעקבות זאת בעתיד יהיו מורכבים הרבה יותר.

אין מתנות חינם

הגידול החריג בהיקף החוב בלם את מגמת הירידה ארוכת השנים בשיעור הוצאות הריבית על החוב ביחס לתוצר, אם כי זו עלתה ברמה נמוכה בשנת 2020, ועמדה על 2.74% לעומת 2.71% בשנת 2019. היקף הוצאות הריבית על החוב בשנת 2020 עמד על כ־38 מיליארד שקל לעומת כ־38.1 מיליארד שקל בשנת 2019 — עלייה מינורית, שמוסברת בגיוסים זולים ומח"מ (משך חיים ממוצע) חוב ארוך מבעבר. הוצאות הריבית ב־2020 עומדות על 4.1% מהחוב הממשלת בהשוואה ל־4.7% בשנת 2019. 

קראו עוד בכלכליסט:

לכאורה מדובר בנתונים מדהימים — למרות זינוק של 20% בחוב בשנה אחת, היקף ההוצאות השנתי לא השתנה. ה"טריק" שעשו בחשכ"ל מוכר לכל מי שלקח הלוואה ולא רוצה להעלות את התשלום החודשי השוטף — הארכת משך חייו של החוב, במחיר ייקור ההלוואה כולה. משך החיים הממוצע של החוב בסוף 2019 עמד על 8.2 שנים, וב־2020 הוא כבר עמד על 9.2 שנים, כאשר החשכ"ל אף גייס השנה חובות ל־30, 40 ואף 100 שנה. בחשכ"ל אמנם מתגאים בהארכת המח"מ ומציינים כי היא תסייע במיחזור החוב בעתיד ואף מהווה ניצול הזדמנות לגיוס בריבית נמוכה, אבל הם מתעלמים מהכלל הידוע שאין מתנות חינם. על הארכת חוב משלמים כסף. הוצאות הריבית כלולות במגבלת ההוצאה של הממשלה. כלומר, ככל שתשלומי הריבית גבוהים יותר כך התקציב שנותר למשרדי הממשלה נמוך יותר. כאשר הגירעון תופח והשמיכה קצרה, יש אינטרס רב לא להעלות את תשלומי הריבית השוטפים, אבל על הפריסה הזו ישלמו ביוקר ילדינו וככל הנראה גם נכדינו. 

מחול עדין בין מט"ח לדירוג

סך החוב החיצוני של ישראל עמד בסוף 2020 על 160.8 מיליארד שקל לעומת 62 מיליארד שקל בסוף 2019 — זינוק של 160%. ישראל גייסה ב־2020 בשווקים חדשים — ביורו, בדולר, בארה"ב, באירופה ואפילו בטייוואן. 

בדו"ח מציינים כי לישראל יש אינטרס מובהק לשמור על ערוץ מימון נוסף מעבר לשוק המקומי. יש הרבה יתרונות לפתיחת המשק לגיוס חוב חיצוני, כאשר אחד מהם הוא פיזור הביקוש באופן שלא יעוות את המחירים בשוק המקומי. אולם יש השפעה לגיוסים אלה — כאשר החשכ"ל מגייס חוב במט"ח על מנת להשתמש בו לצורכי הממשלה בארץ בשקלים, הוא תורם לחיזוק המטבע המקומי, הפוך מהמגמה שאליה מכוון בנק ישראל שנלחם בהתחזקות המטבע המקומי. 

הגדלת הגיוס החיצוני הופכת את דירוג החוב של ישראל לרלבנטי יותר מאי פעם, כאשר בדו"ח מוזכר הדירוג הגבוה של ישראל, שנשמר ברמתו הגבוהה על אף המשבר. בדו"ח מציינים כי נקודות החולשה שחברות הדירוג רואות לנגד עיניהן הן למשל חוב ציבורי גבוה יחסית, הוצאות ביטחון קשיחות וסיכונים גיאו־פוליטיים. מנגד לחיוב נמצאים הצמיחה היציבה, הכלכלה המגוונת ופוטנציאל הגז. נוכח התהיות על יציבות הדירוג בתקופת המשבר צריך לזכור שבסופו של דבר לדירוג יש מטרה אחת — לדרג יכולת פירעון אשראי. סביר להניח שמול חוב שתפח בשנה האחרונה ב־20% חברות הדירוג רואות "בטוחה" שלא נמצאת באג"ח שמגייס החשכ"ל, אלא במרתפים של בנק ישראל שסיים את שנת 2020 עם יתרות מט"ח של 186 מיליארד דולר. 

יהלי רוטנברג, החשב הכללי בהאוצר, צילום: מיקי נועם אלון יהלי רוטנברג, החשב הכללי בהאוצר | צילום: מיקי נועם אלון יהלי רוטנברג, החשב הכללי בהאוצר, צילום: מיקי נועם אלון

דרושה שקיפות בפנסיות

היקף הסבסוד בהנפקת האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה ולביטוחי המנהלים הישנים עמד ב־2020 על 9.4 מיליארד שקל לעומת 8.1 מיליארד שקל בשנת 2019. הסבסוד נוצר כיוון שעלויות גיוס החוב של ישראל נמוכות בהרבה ביחס לתשואה המובטחת באג"ח אלו. 

נוכח מגמת הגידול בסבסוד בשנים האחרונות והביקורת שמתח מבקר המדינה על השימוש באג"ח אלו, נבחנות שוב ושוב חלופות להעניק הטבה קבועה שניתנת לכימות לקרנות הפנסיה, אשר תחליף את שיטת האג"ח המיועדות. 

צעד ראשון בכיוון היה הרפורמה באג"ח אלו, שבשלב זה רק שינתה את ההקצאה שלהן בין החוסכים הצעירים והמבוגרים בקרנות הפנסיה החדשות. דו"ח החשכ"ל מדגיש פעם אחר פעם את הצורך בשקיפות גבוהה יותר בהטבות שמוענקות לחוסכים לפנסיה, ובחלוקתן באופן הוגן בין החוסכים השונים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות