המסר המסוכן של ליצמן

אזרחי ישראל חייבים תודה גדולה לשר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן שמצא סוף סוף את האשם במשבר הדיור בישראל. בניגוד למה שניתן להעלות על הדעת, האשם אינו ראש הממשלה בעשור האחרון, בנימין נתניהו, וגם לא כמה מהשרים הבכירים ובהם ליצמן עצמו שנחשב לאחד הפוליטיקאים החזקים ביותר בישראל. לפי ליצמן, האחראי הבלעדי למחדלי הדיור הוא אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר. "אין דבר שהוא לא אשם בו. הכל הוא הורס", קבע ליצמן לפי הכותרת הראשית ב"כלכליסט" לפני יומיים.

מימין: אסי מסינג ויעקב ליצמן | צילום: אלכס קולומויסקי, לע"מ

מה גרם ליו"ר אגודת ישראל להשמיע האשמות חמורות כלפי איש האוצר? הנה הסיבה: ערב ההכרזה על הבחירות האחרונות, ב־22 בדצמבר, החליט ליצמן לתת מענק של 100 אלף שקל לרוכשי דירה יד שנייה באזורי עדיפות לאומית. ליצמן ביקש להקצות לכך 16 מיליון שקל, סכום זעום במסגרת תקציב מדינה של 420 מיליארד שקל. לפי חישוב פשוט, סכום זה יכול להיטיב עם 160 משפחות בלבד מתוך 2.6 מיליון משקי בית ישראל. 

כמתחייב בחוק, מסינג התבקש לקבוע האם הדבר בר־ביצוע מבחינה משפטית. תשובתו היתה שלילית. ההסבר: בהיעדר תקציב מדינה, כל הוצאה חייבת אישור של ועדת חריגים שכן מדובר בהקצאה שמשנה סדרי עדיפויות ואינה עולה בקנה אחד עם תקציב המשכי. כמו כן, זו הקצאה שאינה חיונית למשק ושלא תשנה את פני שוק הדיור (הטבה ל־160 משפחות בלבד). אגב, גם חלק ניכר מגורמי המקצוע במשרדו של ליצמן לא אהבו את היוזמה, שנראתה כשוחד בחירות לחרדים.

ליצמן שכח כנראה מהי המשמעות של תקציב: לתעדף יעדים מסוימים על פני יעדים אחרים. המתקפה הפרועה שלו על היועץ המשפטי של האוצר היא בעייתית ומסוכנת. המסר שהיא מעבירה ליועצים המשפטיים במגזר הממשלתי והציבורי הוא ברור: מי שיתנגד לי, אני אסגור איתו חשבון. המסר הזה מחלחל היטב, ואת המחיר נשלם כולנו האזרחים.