אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ספאק סייבר זו רק שאלה של זמן צילום: שי יחזקאל

דעה

ספאק סייבר זו רק שאלה של זמן

לצד הגאות בגיוסי ההון הפרטיים של חברות הסייבר, המאפשרים לסטארטאפים להגיע לשווי של למעלה ממיליארד דולר, נשאלת השאלה האם תחום הספאק רלוונטי גם עבורן? את הנושא הזה יש לבחון מנקודת המבט של המטרה, קרי הפיכה לחברה ציבורית, ולא של האמצעי

22.04.2021, 14:24 | זוהר רוזנברג

רבות נאמר ונכתב לאחרונה על תופעת הספאק. לצד הגאות בגיוסי ההון הפרטיים בתחום הסייבר, המאפשרים לסטארטאפים להגיע לשווי של למעלה ממיליארד דולר. נכתב גם על היתרונות והחסרונות של ספאק מול הנפקה רגילה. מספר חברות ישראליות בתחומים שונים כבר התאחדו או בדרכן להתאחד עם חברות ספאק, ונשאלת השאלה האם תחום זה רלוונטי גם לחברות הסייבר, שיכולות בנקל לגייס הון פרטי. אני מציע לבחון את הנושא מנקודת המבט של המטרה, קרי הפיכה לחברה ציבורית, ולא של האמצעי, הספאק.

סטארטאפים רבים נתקלים לא אחת בחשדנות והססנות מצד לקוחות ושותפים, על רקע החשש מכך שהסטארטאפ ימהר להימכר לחברה אחרת. לעיתים לקוחות נדרשים להשקיע מאמץ ומשאבים על מנת להטמיע פתרון חדש, והם עושים זאת מתוך ראיה ארוכת טווח שפתרון זה ישרת אותם לאורך שנים. לפעמים, כאשר סטארטאפ נרכש, החברה הרוכשת אינה מעוניינת להמשיך לתמוך במוצר כמו שהוא או אף להמשיך ולהחזיקו כמוצר עצמאי. במקרים אחרים יתכן שהחברה הרוכשת אינה מעוניינת לפעול בשוק בו פעל הסטארטאפ גיאוגרפית או ורטיקלית. כך או כך, ישנם מצבים בהם רכישת סטארטאפ מביאה להפסקת התמיכה במוצר שמכר תוך פגיעה בלקוחות. עניין זה מייצר מכשולים בפני סטארטאפים בדרכם להשיג ללקוחות חדשים.

הפיכה לחברה ציבורית מהווה הצהרה לעולם: אנחנו כאן כדי להישאר ולא להימכר למרבה במחיר. מטרתנו לצמוח ולהמשיך להתקיים כחברה. הצהרה כזאת יכולה לשרת חברה למול לקוחות פוטנציאלים בכך שהיא מסירה את החששות ממה יקרה למוצר באקזיט, כלפי שותפים פוטנציאלים שמבינים שהשקעה בשותפות כדאית מכיוון שהיא צפויה להיות לאורך זמן, וגם למול מתחרים פוטנציאלים. אנאליסיטים וחברות מחקר העוסקות בניתוח השוק מתייחסות באופן משמעותי יותר לחברות ציבוריות והסיקור לו הן זוכות הוא נרחב. כל אלו הם יתרונות של ממש לחברה המעוניינת להפוך למובילה וגלובאלית, ומייצרים מוטיבציה להפוך לחברה ציבורית.

מקור: Adobe Stock מקור: Adobe Stock מקור: Adobe Stock

חברות סייבר הרוצות לצמוח תוך העברת מסר ברור לשוק הופכות לציבוריות. חברות כגון CrowdStrike בתחום הגנה על נקודות קצה, וחברת OKTA בתחום ההזדהות, הן רק שתי דוגמאות לחברות בנות כעשור אשר הפכו להיות ציבוריות כדי לסמן את עצמן כמובילות קטגוריה. גם חברות ישראליות בתחום הסייבר, כגון סייברארק, אשר רצו להיחשב כמובילות ולסמן כי הן כאן להישאר הפכו לציבוריות, וחברות נוספות בדרך לשם - כפי שפורסם למשל לגבי חבר סנטינל וואן. ההערכות הן כי אנו צפויים לראות מספר חברות סייבר ישראליות הופכות לציבוריות בטווח של 12-18 חודשים.

המעבר לחברה ציבורית נושא בחובו אחריות ודורש בגרות ומקצועיות, שכן חברות ציבוריות נדרשות לספק תחזיות ולעמוד בהן - והכל חשוף לעין הציבורית. כאשר חברות לא בשלות מספיק למעבר הזה, הן עלולות גם להתרסק כתוצאה ממנו כפי שקרה למניית חברת תופין, ובעבר הרחוק יותר גם למניית אימפרבה (לפי פרסומים בתקשורת). זה לא מספיק לרצות להצהיר לעולם שהחברה כאן כדי להישאר ולהיות מובילת שוק, צריך לדעת לעמוד מאחורי הצהרות כאלו עם ביצועים חזקים מאוד וביעילות ומקצועיות המאפשרות לחברה לחזות את ביצועיה העתידיים.

בדרך להפוך לציבורית, חברות יכולות לבחור כיום בנתיב של הנפקה רגילה או בנתיב של ספאק. לכל אחד מהנתיבים יתרונות וחסרונות משלו ובסופו של יום זו בחירה ספציפית של כל חברה לעצמה באיזה נתיב היא תבחר ללכת.  כפי שראינו בתחום של המלצות התוכן, טאבולה בחרה בנתיב הספאק ואילו אאוטבריין בחרה בנתיב ההנפקה הסטנדרטי.

ככל שעולם הסטארטאפים הישראלי בתחום הסייבר ממשיך להתבגר ואנו עוברים להיות "סקיילאפ ניישן", כך צפוי שחברות נוספות תשאפנה להפוך לציבוריות כשתגענה לבגרות מספקת. בשלב זה, הבחירה בין הנפקה רגילה לספאק היא עניין פרקטי ופונקציונלי בלבד ולכן אין ספק בליבי שחלקן יבחרו בנתיב הספאק וכי אנו נראה חברות סייבר ישראליות הופכות לציבוריות באמצעות ספאק בשנים הקרובות.

בפועל, הפתרון אינו בדמות סמכויות דרקוניות למדינה אלא ביצירת מנגנוני תימרוץ ללקיחת אחריות.

זוהר רוזנברג הוא מוביל השקעות הסייבר בחברת ההון סיכון אלרון ולשעבר ראש מערך הסייבר ביחידת 8200. היה מעורב בהקמת לשכת הסייבר הלאומית בישראל וכן בגיבוש אסטרטגיית הסייבר הלאומית של ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות