התיקון לחוק הירושה - פתח להונאות

בימים אלה נעשות הכנות אחרונות להעברת תיקון לחוק הירושה בכנסת, אשר עומד לשנות את תחום הצוואות והירושות בישראל מן הקצה אל הקצה. 

לצד שינויים מבורכים לא מעטים הקיימים בחוק המוצע, קיימים בו מספר לא מבוטל של סעיפים בעייתיים ומעוררי מחלוקת, העלולים לפקוק את בתי המשפט למשפחה לשנים ארוכות, ולפגוע בציבורים רחבים בישראל.

אחד מהשינויים הבעייתיים, שנראה על פניו דווקא כחידוש ברוח הזמן – הינו הפתח בחוק להקלטת צוואה בווידאו. התיקון מאפשר ליורשים להעביר לרשם הירושות צוואה מצולמת בווידיאו של המוריש, וזו תייתר את הצורך בנוכחות עדים ועורך דין. 

ירושה | צילום: גטי אימג'ס

נראה כי יוזמי החוק לא שמו לב לכך שסעיף זה פותח פתח רחב להונאות, מעשי סחיטה ושימוש בדיפ-פייק – טכנולוגיה חדשנית המאפשרת סנטוז סרט וידיאו הנחזה כאמיתי, אך למעשה הוא פרי יצירתה של אינטליגנציה מלאכותית. טכנולוגיה זו, אחראית אגב, לפברוק נאום מופרך לחלוטין של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, שאילולא הדברים שאמר היו כה תלושים ומצחיקים, ספק רב אם מישהו היה שם לב לזיוף.

בנוסף, קובע התיקון לחוק המוצע, כי ניתן יהיה לערער על תקפותה של צוואה באמצעות טענה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה, וזאת בלא כל צורך להוכיח כי מצווה זה היה מוחלש או לא כשיר מנטאלית. כמו כן ניתן יהיה לערער על צוואה בטענה של אי כשירות מנטלית, גם אם לא הוכחה כל השפעה בלתי הוגנת. 

עד היום התייחסה הפסיקה אל שתי הטענות הללו כטענות חזקות, אך היה צורך להוסיף להם או דבר מה – על מנת לקבלן: או פגם צורני בצוואה, או נוכחות של שתיהן גם יחד. הדבר תרם לערך העליון של דיני הירושות – כיבוד רצונו של המוריש.

התיקון, המסתפק בעילה אחת בלבד, ללא כל חיזוק, עלול ליצור מצב אבסורדי שבו כמעט כל יורש שיראה את עצמו נפגע, יוכל לטעון כי הצוואה הושגה תחת לחץ בלתי הוגן על המוריש, או לחלופין, בגלל אי כשרות מנטלית, והדבר עתיד לייצר פקק תנועה ארוך בפתחו של בית המשפט.

בנוסף, התיקון לחוק החדש נוקט בצעד קשוח ולא הגיוני בכל הנוגע לחלקו של הבעל או האישה החוקיים הנותרים בחיים. על פי התיקון המוצע, האישה החוקית תזכה בכל מקרה בו לא נכתבה צוואה, בשני שלישים מעיזבון בעלה, ולהיפך. 

רכוש המנוח יעבור ללא רצונו

תיקון זה לחוק בא לברך ונמצא מקלל. אמנם התיקון מבצר את מעמדה של האישה החוקית, ומקטין את יכולת יורשיה לדרוש את מכירת בית המשפחה ולגרשה מביתה, אך מנגד, במספר עצום של מקרים, מצויים בני הזוג בסכסוך קשה ערב מותו של אחד מהם – ובהיעדר צוואה, עלול להיווצר מצב אבסורדי שבו רוב רכושו של המנוח, יעבור לאדם השנוא עליו ביותר – הבעל או האישה החוקיים שנותרו בחיים. 

יתרה מכך, במקרים לא מעטים נבצר מבני זוג להתגרש, אם בשל סרבנות גט, ואם בשל נבצרות בריאותית או נפשית של אחד מבני הזוג, שלא מאפשר לבית הדין הרבני לכפות על בני הזוג גט. במקרה שכזה, עלול להיווצר מצב שבו המוריש המשיך בחייו לאורך שנים ארוכות, חי חיים מלאים עם פרטנר חדש, ואף הביא עימו ילדים לעולם, אך בשל אי השלמת הגירושים – חלק גדול מרכושו יעבור, מתוקף נישואיו, לבעל או לאישה החוקיים – ללא שום קנה מידה של צדק.

רוב התסבוכות שיוצר התיקון החדש לחוק, יכולות להיפתר בקלות ע"י ניסוח צוואה צופה פני עתיד, אך חשוב להבין שיותר ממחצית מהישראלים לא דואגים לנסח צוואה בחייהם – וכתוצאה מכך, חלוקת הרכוש על פי חוק הירושה הופכת לכה משמעותית.

אני קוראת לחברי הכנסת החדשה להעמיק ולעיין בחוק המוצע, ולערוך בו את התיקונים הנדרשים לפני קבלתו, כדי למנוע בכייה לדורות.  

כותבת המאמר היא עורכת דין מוסמכת המתמחה בתחום המשפחה והגירושין