אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עם הכנסות זניחות, אקסיליון בונה על שת"פ עם מיקרוסופט צילום: נדב כהן יונתן

עם הכנסות זניחות, אקסיליון בונה על שת"פ עם מיקרוסופט

שש חברות שפעילותן מבוססת על בינה מלאכותית הצטרפו מתחילת השנה לבורסה בת"א. אקסיליון, שעוסקת בפתרונות תחבורה חכמים, נהנית ממוצר מוכח והמלצת קנייה, אך עדיין מחפשת לקוחות • כתבה ראשונה בסדרה

26.04.2021, 07:08 | יניב רחימי

שש חברות חדשות שפעילותן מבוססת על בינה מלאכותית (AI) הצטרפו מתחילת השנה לבורסה לניירות ערך בתל אביב. צמד המילים "בינה מלאכותית" מתברר ככלי רב־עוצמה בהליך גיוס הון בבורסה. החברות ‑ אקסיליון, רייזור לאבס, פוםוום, אנרג'ין, פוטומיין וקוויקליזארד ‑ גייסו במצטבר 409 מיליון שקל בהנפקות של מניות וכתבי אופציה, ושווי השוק המצרפי שלהן מסתכם כיום ב־2 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

מלבד ההצהרה המשותפת לשש החברות, שלפיה פעילותן מבוססת בינה מלאכותית, רב השונה על הדומה ביניהן. תחומי הפעילות של החברות נעים בין תחבורה, זיהוי תמונות, השבחת צמחים, תמחור דינמי ופיתוח מוצרי בינה מלאכותית. לחלק מהחברות מחלקות מחקר ופיתוח מרשימות ונראה שחלקן מתהדרות במונח "בינה מלאכותית" באופן מעט מלאכותי. "כלכליסט" מציג את החברות בתחום ה־AI ומנתח את ההזדמנויות והאיומים המונחים לפתחה של כל חברה.

מה זה בכלל AI? בינה מלאכותית (Artificail Intelligence) היא ענף במדעי המחשב, העוסק ביכולת לתכנת מחשבים כדי שאלו יפעלו באופן שמציג יכולות המאפיינות את הבינה האנושית. המדען מרווין מינסקי, מאבות תחום הבינה המלאכותית, הגדיר את התחום: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהיתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך".

כל מה שמשקיע מחפש, כמעט

אקסיליון עוסקת בפיתוח, יישום והטמעה של תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לניהול וייעול מערך התחבורה בערים, בדגש על שיפור זרימת התנועה, העדפת תחבורה ציבורית והגברת בטיחות משתמשי הדרך. הפתרונות של אקסיליון נועדו להקלה בגודש התנועה והפחתת פליטות פחמן מכלי תחבורה. זאת, באמצעות ניתוח רשת הרמזורים, משתמשי הדרך ועוד, וללא צורך בפריסת תשתיות פיזיות.

לאקסיליון יש כמעט כל מה שמשקיע מחפש בחברה: טכנולוגיה מתקדמת ומוצר מוכח, שכבר עובד בהצלחה בערים ירושלים וחיפה; צוות עובדים איכותי שמעיד על הפוטנציאל שלה; שיתוף פעולה עם מיקרוסופט; וגם המלצת קנייה, עם מחיר יעד שגבוה פי 2.6 משער המניה בבורסה. אולם חסר לה דבר אחד חשוב ‑ לקוחות.

ההכנסות של אקסיליון בשנה שחלפה הסתכמו ב־1.5 מיליון שקל בלבד, ירידה של 76% בהשוואה להכנסות ב־2019, שהסתכמו ב־6.4 מיליון שקל. הצניחה בהכנסות נובעת מירידה חדה במכירת רישיונות תוכנה. ההפסד התפעולי של אקסיליון העמיק ב־2020 ועמד על 13.2 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 1.4 מיליון שקל שנה קודם לכן. העמקת ההפסד נובעת משילוב של ירידה בהכנסות, במקביל לעלייה בהוצאות השכר. מצבת העובדים של אקסיליון כמעט הכפילה את עצמה מ־21 עובדים בסוף 2019 ל־40 עובדים בסוף 2020. נקודת האור היא ש־12 מתוך 19 העובדים החדשים משויכים למחלקת המחקר והפיתוח של החברה.

מנכ"ל אקסיליון אורן דרור. "ראשי ערים לא רוצים להשקיע והפקקים נערמים", צילום: נדב כהן יונתן מנכ"ל אקסיליון אורן דרור. "ראשי ערים לא רוצים להשקיע והפקקים נערמים" | צילום: נדב כהן יונתן מנכ"ל אקסיליון אורן דרור. "ראשי ערים לא רוצים להשקיע והפקקים נערמים", צילום: נדב כהן יונתן

ממיקרוסופט תבוא הישועה?

מהדו"חות הכספיים של אקסיליון עולה שהעדפה לתחבורה ציבורית ברמזורים קיימת היום בשתי ערים בלבד בישראל: בירושלים, עבור הרכבת הקלה ואוטובוסים בכמה צמתים; ובחיפה, עבור המטרונית. בשתי הערים הללו מיושם הפתרון של אקסיליון. במצגת של החברה צוין שהפתרון שלה קיצר כמעט בחצי את זמן הנסיעה של הרכבת הקלה מפסגת זאב להר הרצל, מ־80 דקות ל־42 דקות.

למרות החלטת הממשלה משנת 2017, שעניינה תוכנית לאומית לתחבורה חכמה, הביקוש למוצרים בתחום מצד ראשי הערים בישראל נמוך. "אחת הסיבות שהביאו אותנו להפוך לחברה ציבורית היא להעלות את המודעות של הציבור ושל ראשי הערים לצורך בהשקעה בפתרונות חכמים", אמר מנכ"ל אקסיליון אורן דרור בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו, "רוב ראשי הערים רוצים ארנונה ולא רוצים להשקיע וכך הפקקים נערמים".

נראה שאקסיליון לא תולה תקוות גדולות בראשי הערים בישראל ואת עיקר מאמציה היא מפנה לחדירה לשווקים בחו"ל. הנהלת אקסיליון מצפה שיעד זה יושג באמצעות הסכם שיתוף הפעולה שיש לחברה עם מיקרוסופט העולמית, והסכמים נוספים שהחברה מקדמת. מיקרוסופט אמורה לסייע לאקסיליון ליצור קשרים ישירים ועקיפים עם ערים ומטרופולינים ברחבי העולם וכן עם חברות המפעילות תחבורה ציבורית עירונית. בדו"חותיה אקסיליון מציינת כי אין לחברה צבר הזמנות, אולם היא החלה ביישום פיילוטים ראשונים ביחד עם מיקרוסופט ושותפים עסקיים נוספים באירופה ובארה"ב.

אקסיליון הפכה לחברה ציבורית בדצמבר 2020, אחרי שהתמזגה לתוך השלד הבורסאי של אפיו אפריקה. זמן קצר לאחר מכן, ב־4 בינואר, אקסיליון השלימה גיוס של 61 מיליון שקל, בהצעה פרטית מהותית של מניות וכתבי אופציה. עם המשקיעים הבולטים בהנפקה נמנים בית ההשקעות מור, קסם קרנות נאמנות, הפניקס, אלפא ערך, ירון יעקובי וקרן קוליברי.

ההנפקה של אקסיליון בוצעה לפי מחיר של 28 שקל למניה, בזמן שמחיר המניה בשוק היה גבוה ב־51% ועמד על 42.35 שקל. בחודש שאחרי ההנפקה הכל עוד נראה ורוד והמניה עלתה לשער של 45.8 שקל. אולם מאז ניכרת חולשה במניה, ואחרי צניחה של 55% מחירה עומד על 20 שקל.

 , צילום: טל שחר צילום: טל שחר  , צילום: טל שחר

הגוף המוסדי היחיד שנחשב לבעל עניין באקסיליון הוא בית ההשקעות מור, שמחזיק ב־5.06% ממניות החברה. כשני שלישים מהמניות שמור מחזיק באקסיליון נרכשו כשהחברה עוד היתה פרטית, בהשקעה שבוצעה לפי שווי חברה של 135 מיליון שקל (לפני המיזוג עם אפיו אפריקה). שווי השוק הנוכחי של אקסיליון, אחרי הירידות החדות, עומד על 566 מיליון שקל.

בשבוע שעבר פרסמה חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן הערכת שווי לאקסיליון, עם מחיר יעד שנע בטווח של 52.7‑55.3 שקל למניה. מחיר זה גבוה ב־160% משער המניה הנוכחי. פרוסט אנד סאליבן מעריכה את השווי של אקסיליון בכ־1.5 מיליארד שקל, לפי עסקאות דומות בתחום דומה לתחום הפעילות של החברה.

עין על המניה, עין על העובדים

היעדר רווחים בחברות שמאופיינות בהשקעה מסיבית במחקר ופיתוח מחייב איתור שיטות תמחור חדשות, שאינן מתבססות על מכפילי רווח, שאינם קיימים. השווי של אקסיליון וחברות דומות מושפע במידה רבה ממצבת העובדים שלהן. עיכוב במועד חתימה על עסקה משמעותית זה לא נעים, אבל נטישה של עובדי מפתח היא כבר אירוע בגדר "נורא".

המשקיעים באקסיליון לא מסתפקים בקריאת הדו"חות הכספיים והדיווחים של החברה לבורסה, אלא עוקבים אחרי עובדי החברה ברשת לינקדאין. מהדיווחים של החברה לבורסה נראה שעד כה אקסיליון מצליחה לשמור על עובדיה ואף לגייס אנשי מו"פ חדשים. גיוס ההון שבוצע בינואר השנה מקנה לאקסיליון שלוש שנים כדי להוכיח שהיא יכולה לחלץ גם את הפקק שעוצר לקוחות פוטנציאליים מלהפוך ללקוחות בפועל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות