מייסד ומנכ"ל בלקסטון: "הכניסה שלנו מצביעה גם על בגרות הכלכלה הישראלית"

"ברגע שהחלטנו להתחיל להשקיע בחברות צמיחה, היה ברור שאי אפשר יהיה לנהל פעילות גלובלית כזאת מבלי להיות בישראל. זה לא עניין שנתון לבחירה", כך אמר סטיבן שוורצמן, מייסד, יו"ר ומנכ"ל קרן ההשקעות בלקסטון, בראיון מיוחד ל"כלכליסט". 

לכתבה המלאה

הראיון מתקיים בעקבות הכרזתה הדרמטית של קרן ההשקעות הגדולה בעולם על פתיחת משרד בישראל עם הקצאה של חלק מכספי קרן צמיחה לטובת השקעות כאן. 

"עד היום רוב החברות הישראליות היו קטנות מדי עבורנו בפעילות של קרן ההשקעות. הכניסה שלנו כעת להשקעות טכנולוגיה מצביעה גם על בגרות של הכלכלה הישראלית. אפשר לקחת את הודו, למשל, מאז נכנסנו לשם, הפכנו לאחת מעשר החברות הגדולות וזו מדינה גדולה, למשל", אומר שוורצמן (74), שגדל בבית יהודי, ואף מספר כי למד בבית הספר התיכון הצמוד לזה שלמד בו ראש ממשלת ישראל לעתיד בנימין נתניהו. "לא הכרתי אותו אז, התיכונים שלנו היו יריבים בכל קבוצות הספורט, אבל מאז אני כבר מכיר אותו עשרות שנים".

ענקית ההשקעות מבססת את אחיזתה בישראל | צילום: טל שחר

"התחלנו את ההשקעות שלנו בחברות צמיחה לפני שנה והיתה לנו הצלחה אדירה, אבל היה ברור שישראל היא אחד המקומות הראשונים בעולם לטכנולוגיה", ממשיך שוורצמן. "רמות השווי של החברות לא מרתיעות, וכמי שהיה פעיל בתקופת הבועה של 2000, אלו שתי תקופות שאין להן הרבה במשותף פרט למחירים גבוהים. החברות שקיבלו מימון ב־2000 היו בעיקר חלומות ומעט מגע עם היגיון. היינו מחוץ לעולם הזה אז, ומה שקרה בהתפוצצות הבועה לא בא לי בהפתעה", הוא אומר.

אלא שלדבריו המצב הפעם שונה. "מתרחש כאן שינוי בחיי האנושות וראינו זאת היטב במהלך המגפה. העולם משתנה באופן פונדמנטלי ורוב החברות נחלקות לשתי קבוצות - או שהן משבשות או שהן הקורבנות של השיבוש. אין היום מודל עסקי שמוגן מפני שיבוש. נכון שיש היום הערכות שווי גבוהות, אבל חלק ממה שאנחנו עושים בבלקסטון זה לשפר את סיכויי ההצלחה של החברות באמצעות תשתיות שלנו. אנחנו יכולים לקחת מוצר לשוק העולמי או לייצר עבור חברות שלנו רכש במחירים טובים יותר". 

שוורצמן מסביר כי "לעתים קרובות ליזמים בחברות צעירות אין ניסיון בבנייה של חברות עם נוכחות בינלאומית, ועבורנו כאן נמצאת ההזדמנות. אנחנו רואים רק פוטנציאל לעלייה, לא לירידה. אנחנו מסתכלים רק לטווח הארוך ויודעים שאם קונים חברה נהדרת ועוזרים לה לצמוח, יש הגנה גם מפני מחזור שלילי בשוק. זה יותר טוב מרק לקנות את המניה ולחכות שיקרה משהו".

4.5 מיליארד דולר להשקעות בטכנולוגיה

בלקסטון, שמנהלת נכסים של 649 מיליארד דולר, נחשבת לאחד מגופי ההשקעה הפרטיים הגדולים בעולם. היא פעלה עד היום בישראל בצורה מינורית עם השקעות מזדמנות. ב־2013 מונה דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, לתפקיד יועץ בקרן, והמהלך המשמעותי ביותר שלה בישראל עד כה היה משא ומתן לרכישת חברת איסוף המודיעין NSO ב־2017. הקרן היתה במגעים מתקדמים לרכוש 40% מהחברה ב־400 מיליון דולר, אך עם היוודע כוונות הרכישה, היא נתקלה בהתנגדות של משקיעיה ונסוגה. כמו כן היא התמודדה על עסקאות רכישה של לאומי קארד, ישראכרט וכתר פלסטיק, אך בסופו של דבר פרשה מהמשא ומתן. 

בלקסטון מוכרת בישראל בעיקר לגופים המוסדיים שהשקיעו בקרן באופן כללי וספציפית בקרן השקעות הצמיחה BXG, שגייסה באחרונה 4.5 מיליארד דולר והיא זו שתתחיל לפעול כעת בישראל. פרט לישראל יש לקרן הצמיחה צוותים בניו יורק ובלונדון, ובאחרונה היא פתחה גם משרד בסן פרנסיסקו כדי להיות קרובה יותר לסיליקון ואלי.

יפעת אורון, שהודיעה בסוף השבוע על פרישתה מבנק לאומי שבו כיהנה שבע שנים בתפקיד מנכ"לית לאומי־טק, תמונה למנהלת הפעילות הישראלית של בלקסטון, וגילרמן יעבור לשמש כיו"ר. בכך פותחת בלקסטון פרק חדש ומחויב הרבה יותר בישראל. 

אורון, שלה היכרות עמוקה עם זירת הטכנולוגיה המקומית, תוביל את פעילות ההשקעות החדשה שתהיה ממוקדת בהייטק הישראלי ויהיו לה כיסים עמוקים במיוחד, אפילו בהשוואה לאינסייט פרטנרס או טייגר גלובל, קרנות הון סיכון אמריקאיות גדולות שהחלו לפעול כאן בשנים האחרונות. 

מייסד, יו"ר ומנכ"ל בלקסטון סטיבן שוורצמן. "ישראל היא אחד המקומות הראשונים בעולם לטכנולוגיה" | צילום: איי פי

לפני הצטרפותה לבלקסטון, כיהנה אורון בתפקיד מנכ״לית לאומי־טק, פלטפורמה בנקאית טכנולוגית.  הזרוע עמדה לאורך השנים מאחורי אשראי במיליארדי דולרים שהעניק הבנק לחברות הייטק ולסטארט־אפים ישראליים. עד להקמת לאומי־טק, הפעילות של הבנקים הישראליים במתן אשראי לחברות טכנולוגיה היתה דלה יחסית. במרבית הקריירה שלה היתה אורון שותפה בקרן ההון סיכון הישראלית Vertex. במסגרת תפקידה היא השקיעה ושימשה כחברת ועד מנהל בחברות טכנולוגיה ישראליות מגוונות. קודם לכן שימשה אורון חברה בצוות ההשקעות הבנקאיות בחברות טכנולוגיה של חברת JPMorgan Chase & Co בניו יורק. 

"נשקיע רק בחברה עם מוצר קיים"

לדברי ג'ון קורנגולד, שהגיע לבלקסטון לפני כשנתיים כדי להקים פעילות של השקעות בטכנולוגיה ועומד בראש קרן BXG, סכום המינימום להשקעה יהיה 50 מיליון דולר, ולאחר ההשקעה הקרן תפעל כמשקיע אסטרטגי בחברה. "בניגוד לבלקסטון הקלאסית שנוהגת להפוך לבעלת מניות גדולה ולהשקיע חצי מיליארד דולר לפחות, אנחנו נשאף להיות שותף מיעוט גדול", אומר קורנגולד. "אנחנו לא באים להתחרות בקרנות הון סיכון מקומיות עם צ'קים של 20-10 מיליון דולר, אלא באים להשלים אותם עם השקעות גדולות יותר והצעת ערך שונה. אנחנו נותנים דגש הרבה יותר גדול לתמיכה תפעולית עמוקה בחברות שלנו באמצעות פעילות רכש גדולה של הקרן, פלטפורמות לוגיסטיות כמו עבודה מול גופים פיננסיים ותשתיות של אי־קומרס. אנחנו נשקיע רק בחברות שיש להן כבר מוצר קיים ומודל עסקי קיים ולכן נוכל לסייע גם באמצעות מיזוגים ורכישות", הוא מסביר. 

מימין: יו"ר בלקסטון ישראל דני גילרמן ומנהלת הפעילות של בלקסטון בישראל יפעת אורון. השקעות גדולות בישראל | צילומים: עמית שעל, בלומברג

"בניגוד לקרנות הון סיכון אנחנו גם לא מחפשים לבצע עשרות השקעות כדי שכמה בודדות יצליחו", ממשיך קורנגולד. "אני למשל יושב רק בדירקטוריון אחד ורוב השותפים האחרים לא יושבים ביותר משני דירקטוריונים. ההצלחה שלנו לא תימדד בכמות העסקאות, לא קבענו מספר מינימום וגם אין תקרה. כבר יש לנו עסקאות בפייפליין (תהליך בחינה — ס"ש) אבל לא נשקיע מהר".

לשאלה האם לא מאוחר מדי להגיע כעת לישראל לאחר שנתיים חריגות בכל הקשור להשקעות בטכנולוגיה, עונה קורנגולד כי מדובר רק בהתחלה. "לפני חמש שנים לא היה בישראל שוק של חברות צמיחה ולא היה היכן להשקיע 100 מיליון דולר בחברות מקומיות", הוא אומר, "השוק הישראלי התפתח במהירות בשנתיים־שלוש האחרונות".

קרן הטכנולוגיה החדשה לקחה חלק, בין היתר, בהשקעת הענק של בלקסטון בחברת BUMBLE, פלטפורמת היכרויות שבה נשים יוזמות את הפנייה, אשר הונפקה בפברואר האחרון לפי שווי של 8 מיליארד דולר. ההנפקה, שבה גייסה החברה 2.2 מיליארד דולר, הגיעה 15 חודשים בלבד לאחר שבלקסטון השקיעה בה סכום עצום של 2 מיליארד דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר. כיום נסחרת BUMBLE בשווי של 11 מיליארד דולר.

בסוף השבוע פרסמה בלקסטון דו"ח כספי ודיווחה על הרווח הגדול בתולדותיה מאז הוקמה על ידי שוורצמן ב־1985 עם הון ראשוני של 400 אלף דולר. הרווח התפעולי עמד על 1.75 מיליארד דולר, חלקו הגדול מיוחס לאקזיט ב־BUMBLE, זאת לעומת הפסד של 1.07 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב־2020. תיק ההשקעות של הקרן רשם תשואה של 15% ברבעון הראשון לעומת מדד S&P 500 שעלה באותה תקופה ב־5.8%.