התנאי של ליברמן, והקרב על מספר השרים

מי שעשוי להתמנות לשר האוצר בממשלת השינוי, ח"כ אביגדור ליברמן, ידרוש גיבוש תקציב דו־שנתי לשנים 2022-2021 כתנאי לכניסתו לממשלה. 

אם יבשילו המאמצים להקמת ממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) יחד עם ישראל ביתנו, כחול לבן, העבודה, תקווה חדשה ומרצ, תידרש הממשלה החדשה להביא לאישור את התקציב לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית באוגוסט 2021. 

אינפו הקרבות על התיקים | צילום: טל שחר

להבדיל מממשלת נתניהו־גנץ, במקרה הזה התקציב הדו־שנתי יענה גם על צורך פוליטי: חברי הממשלה יבקשו לייצר לעצמם "כרית ביטחון פוליטית" מפני פיזור הכנסת ב־31 במרץ 2022 אם עד למועד זה לא יאושר תקציב 2022 בקריאה שנייה ושלישית. גם בהסכם הקואליציוני שנחתם בשנה שעברה בין רה"מ בנימין נתניהו לבין יו"ר כחול לבן בני גנץ, סוכם על הגשתו של תקציב דו־שנתי ל־2021-2020 על מנת למנוע את נפילת הממשלה במקרה של אי־אישור תקציב 2021 לפני הרוטציה שיועדה לנובמבר 2021. אבל מיד לאחר הקמת הממשלה סירב נתניהו לאשר תקציב דו־שנתי והתעקש על אישור תקציב ל־2020 בלבד והעדיף להוביל לבחירות רביעיות. אם תוקם ממשלת שינוי בראשות בנט, סיכוייו של ליברמן לכהן כשר האוצר הם הגבוהים ביותר. על סדר יומו, מלבד התקציב הדו־שנתי, יהיה קידום הצעת חוק לקביעת פנסיית מינימום של 70% משכר המינימום – שתעמוד על 3,700 שקל בחודש. הצעת חוק כזו תסייע לחלשים ובין היתר גם לעולים ותיקים שאין להם פנסיה מסודרת בישראל. 

במהלך מערכת הבחירות הכריז ליברמן: "ברגע שאהיה שר האוצר, הפעולה הראשונה שאנקוט תהיה קיצוץ בקצבאותיהם של 140 אלף אברכים ותלמידי ישיבות בני 18 עד 28 שלא עובדים, יושבים ולא עושים כלום. גם קצבאות ילדים יקוצצו, החל מהילד החמישי". מהלך זה צפוי להיתקל בקושי משמעותי בשל העובדה שבנט ירצה להשאיר "דלת פתוחה" להצטרפות עתידית של המפלגות החרדיות – ולכן עתיד לסרב לקיצוץ בתקציבי הישיבות ובקצבאות הילדים. 

בינתיים מתנהלים בגוש השינוי קרבות על מספר התיקים ועל איושם. יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד דורש שבממשלה החדשה יכהנו רק 18 שרים בהתאם לחוק שהתקבל ביוזמתו ב־2013, והוקפא בהוראת שעה על ידי נתניהו ב־2015 למשך כהונת הממשלה ה־35. כעת, עם כינון הממשלה החדשה, יחזור החוק להגבלת מספר השרים ל־18 לתוקפו, ולפיד לא רוצה לבטלו. מולו דורשים בנט ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער להגדיל את מספר השרים ל־24. ימינה דורשת 4 תיקים ותקווה חדשה מבקשת 4 תיקים גם כן עבור סער, זאב אלקין, יפעת שאשא ביטון ויועז הנדל, תוך מתן 16 תיקים לגוש השני.

עלות 24 שרים ומנכ"לים תגיע ל־240 מיליון שקל בשנה

עלות שנתית של לשכת שר היא כ־6.5 מיליון שקלים, ושל מנכ"ל משרד ממשלתי כ־3.2 מיליון שקל. יוצא אפוא שעלות 24 שרים ומנכ"לים תגיע ל־240 מיליון שקל בשנה, כמיליארד שקל לקדנציה של 4.5 שנים, לעומת 180 מיליון שקל בשנה או 810 מיליון שקל ל־4.5 שנים. במדובר בפער של כ־200 מיליון שקל לקדנציה. בשיחות הועלתה הצעה שמספר שרי גוש הימין יהיה נמוך מאשר של גוש השמאל, אבל לימין יוענק שוויון בהצבעות עם זכות וטו לבנט ולפיד על כל החלטה.

בכל הנוגע לתיקים עצמם, יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מרב מיכאלי תובעת את תיק האוצר או המשפטים בטענה שמספר המנדטים של מפלגתה זהה למספר המנדטים של ימינה. עבור ח"כ עמר ברלב הועלתה בעבודה הדרישה לתיק החינוך או הפנים, ובמרצ דורשים את תיק החינוך ליו"ר ניצן הורוביץ. אלא שבתקווה חדשה דורשים את תיק החינוך עבור יפעת שאשא ביטון ואת תיק המשפטים לגדעון סער. בימינה דורשים את תיק הפנים לאיילת שקד אם לא תמונה לשרת המשפטים, בתרחיש שהמשפטים ילך לסער. מקורבים למו"מ מעריכים שלא מן הנמנע שיוצע למיכאלי תיק הכלכלה או תיק תשתיות מורחב. בגוש השינוי יש קרב גם על איוש משרת יו"ר הכנסת: לפיד רוצה את ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) וסער את  זאב אלקין (תקווה חדשה).