אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עתירה: לחייב את רשות המסים לחשוף בשקיפות תקבולי חוק ששינסקי צילום: אלבטרוס

עתירה: לחייב את רשות המסים לחשוף בשקיפות תקבולי חוק ששינסקי

ארגון אדם טבע ודין הגיש עתירה לבית המשפט המנהלי בטענה שרשות המסים אינה נוהגת בשקיפות ומידע על המיסוי הדל שנגבה עד כה ממשאבי טבע, לא נמסר לציבור

26.04.2021, 10:35 | ענת רואה

ארגון אדם טבע ודין הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט נגד רשות המסים, במסגרתה מבוקש לחייב את הרשות למסור מידע על התקבולים שהתקבלו מהכנסות המדינה ממשאבי הטבע הלאומיים. לפי הטענה בעתירה, בעניין משאבי הטבע הלאומיים יש לנהוג בשקיפות ואף נטען כי כך עולה מהחוק עצמו. בפועל, טוענת העותרת, רשות המסים טוענת ל"סודיות" ולכן לא מוסרת מידע לציבור. 

קראו עוד בכלכליסט:


העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עוסקת בהכנסות המעטות עד היום שהתקבלו במה שאמור להיות בעתיד "קרן העושר" – קרן שתוקם לפי החוק לאחר שההכנסות מהיטל ששינסקי יעברו את המיליארד שקל. 

איציק תשובה על רקע מאגר תמר, צילום: אלבטרוס, משה בנימין איציק תשובה על רקע מאגר תמר | צילום: אלבטרוס, משה בנימין איציק תשובה על רקע מאגר תמר, צילום: אלבטרוס, משה בנימין


כיום יש בקרן פחות מחצי מיליארד שקל, ובעתירה נטען כי על פי התבטאויות, הערכות ופרסומים בעבר הובטח לציבור שבעת הזו יהיה בה מיליארדים רבים, כך שזכותו של הציבור לקבל מידע ולהבין מדוע המצב שונה.

לפי העתירה, בקשת חופש המידע שהגיש הארגון ונדחתה ע"י רשות המסים, מציפה למעשה את הבעייתיות שעולה מיישום חוק מיסוי משאבי טבע (המכונה חוק ששינסקי).

לאורך עשרות שנים טוענת העותרת כי המדינה כשלה והתרשלה בניהול משאבי הטבע והפרה את חובת הנאמנות שלה כלפי הציבור, בכך שנתנה יד לניצולם של משאבי הטבע הלאומיים מבלי להבטיח את חלקו הראוי של הציבור במשאבים הללו. בשאיפה לתקן עוול מוסרי זה, חוקק חוק מיסוי משאבי טבע שבה להבטיח כי הציבור יקבל את חלקו, כבעלים על משאבי הטבע, באותם משאבים, ומאידך להבטיח את הכדאיות של הפקת משאבי הטבע הקיימים וחיפוש אחר משאבי טבע חדשים.


עידן עופר, על רקע מפעלי ים המלח, צילום: Chris Ratcliffe; בלומברג עידן עופר, על רקע מפעלי ים המלח | צילום: Chris Ratcliffe; בלומברג עידן עופר, על רקע מפעלי ים המלח, צילום: Chris Ratcliffe; בלומברג


לשם כך הוחלט על מערכת פיסיקלית חדשה המורכבת בין היתר מרכיב הנגבה מהרווחים הגדולים הנובעים מאוצרות הטבע ובמקביל חוקקה חוק קרן לאזרחי ישראל שאליה היו אמורים לעבור אותם כספים, כדי שהמדינה תבטיח שהמשאבים ינוצלו בצורה שתניב כוללת מרבית לכלל אזרחי המדינה. המחוקק קבע כי על הפעלת הקרן להיות "בשקיפות מירבית".

לפי העתירה, למרבה הצער עד כה הופקדו לקרן 474 מיליון שקל בלבד, שהם סכום מזערי ביחס לתחזיות השונות שדיברו על מיליארדי שקלים שיהיו בקרן עד 2020. "נראה כי החוק הצליח להבטיח את כדאיות ההפקה, אך הציבור עוד מחכה לחלקו ברווחים", נטען. 

בעתירה מצטט הארגון למשל את דברי מנכ"ל משרד האנרגיה בדיון בוועדה בכנסת שדנה בנושא לפיהם: "אם החברות רוצות שיצטבר כסף בקרן העושר, אני מציע שברגע שהחברות מקבלות שומה מרשות המיסים שישלמו אותה ללא דיחוי, וזה כדי שלא יהיה מצב כפי שמתקיים היום בקרן העושר שבו על ידי תכנוני מס כאלה ואחרים הכסף מתעכב".

לטענת העותרת, בקשה חופש מידע שהגישה נענתה בסירוב גורף בטענה שהמידע המבוקש מצוי בלב ליבה של הסודיות הפיסקלית. "עתירה זו עוסקת באיזון הראוי בין 'הסודיות' אל מול חובת השקיפות הנדרשת בעניין משאבי הטבע הלאומיים שבבעלות הציבור", נטען. "הסתרתו מפני הציבור מהווה פגיעה של ממש בזכות הציבור לדעת".

חובת שקיפות מוגברת

לטענת העותרת המחוקק החליט להחיל את הוראות פקודת מס הכנסה על חוק מיסוי משאבי טבע "בשינויים המחייבים", כשנטען שהכוונה היתה להחיל חובת שקיפות מוגברת החלה על משאבי הטבע גם ביחס לדיני המס. החסיונות הקבועים בדיני המס, נטען, לא משנים את העובדה כי הנחת המוצא היא שעל מידע המצוי בידי רשויות המס חל כלל הגילוי. 

לפיכך מבוקש לחייב את רשות המסים ואת הממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות המסים לחשוף את המידע. בנוסף הוגשה העתירה נגד שותפויות הגז ובהן שברון, דלק קידוחים, רציו, וכן נגד חברות המפיקות משאבי טבע ובהן מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, ואיי.ס.אל גרופ בע"מ. 

עמותת אדם טבע ודין היא גוף בלתי תלוי הפועל ללא כוונת רווח וממומן על ידי תרומות. חברים בו כ-4000 איש והוא מונה כ-30 חברי צוות מקצועי. 


יו"ר רציו פטרוליום, ליגד רוטלוי, צילום: אוראל כהן יו"ר רציו פטרוליום, ליגד רוטלוי | צילום: אוראל כהן יו"ר רציו פטרוליום, ליגד רוטלוי, צילום: אוראל כהן


בעתירה מובאים ציטוטי הבטחות שנשמעו בעבר להיקף ההכנסות הצפוי כתוצאה מחוק ששינסקי וכן למשל תחזית של בנק ישראל כי עד 2022 יהיו בקרן 14 מיליארד שקל. החוק קובע כי קרן העושר תוקם בחודש לאחר המועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקל, ועל כן לטענת העותרות עד היום לא קמה הקרן. 

על פי העתירה בקשר למשאב טבע ברום התקבל מרשות המסים מידע מועט על סכומי ההיטלים שהתקבלו בשנים 2016-2018 (כ-18 מיליון שקל בסה"כ) אך רוב הנתונים על "רווחי היתר" לא דווחו. 

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכלה וסביבה באגודה ועו"ד בר רוזוב.

מרשות המסים נמסר בתגובה כי ההתייחסות תוגש לבית המשפט. 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות