אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המפעלים יפונו ממפרץ חיפה בעוד עשור (אולי) צילום: גיל נחושתן

המפעלים יפונו ממפרץ חיפה בעוד עשור (אולי)

ועדת מנכ”לים בינמשרדית ממליצה לפנות את המפעלים המזהמים במפרץ עד 2031. באותיות הקטנות מותנה המהלך בצורכי האנרגיה של המשק ובמו”מ עם כיל ובזן באופן שמתיישב עם אינטרס החברות

27.04.2021, 07:05 | ענת רואה

החיפאים חיכו, הממשלה ניסתה להציל את העיר, אבל דחיית המועדים עלולה לבשר רעות לתוכנית לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה. ועדת המנכ"לים בראשותו של יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון פרסמה אתמול את המלצותיה לפיתוח וקידום מפרץ חיפה, כאשר בשורה התחתונה מומלץ להפסיק את הפעילות הפטרוכימית במפרץ "בהקדם האפשרי ובתקופה של לא יותר מעשור".

קראו עוד בכלכליסט:

עד אז, הסכימו חברי הוועדה, "יינקטו כל הצעדים הנדרשים לשמירה על יציבות וביטחון משק האנרגיה ותכנון מחדש של המטרופולין על בסיס עירוניות איכותית ופיתוח כלכלי וסביבתי".


זיהום אוויר במפרץ חיפה, צילום: אלעד גרשגורן זיהום אוויר במפרץ חיפה | צילום: אלעד גרשגורן זיהום אוויר במפרץ חיפה, צילום: אלעד גרשגורן

בחיפה קיוו  שהוועדה לא תסתפק ביעד עמום למדי של עשור קדימה. עם זאת, שמחון סבור שהלו”ז יכול להתקצר. "אם התהליך לפינוי בזן יימשך עשור, זה יהיה כישלון של הממשלה. חד וחלק", אמר ל"כלכליסט". "כפשרה הסכמתי לניסוח 'עד עשור', אבל אני משוכנע שזה יקרה הרבה קודם. אני מאמין ש־2027 זה בהחלט אפשרי, אבל זה יצריך עבודה נחושה של הממשלה".

הפתרון המוצע הוא קידום של אחת משתי תוכניות: מפרץ החדשנות או תוכנית שער המפרץ. מפרץ החדשנות מציע 110 אלף דירות ו־4,300 דונם תעסוקה כאשר שטח התוכנית הוא 36,500 דונם. תוכנית שער המפרץ מתייחסת ל־22 אלף דונם עם 70 אלף יחידות דיור ו־6,400 דונם לתעסוקה.


מפרץ חיפה, צילום: גיל נחושתן מפרץ חיפה | צילום: גיל נחושתן מפרץ חיפה, צילום: גיל נחושתן

בדו"ח אין מענה למקורות התקציביים של התוכנית, אך לפי שמחון, כל אחד מהפרויקטים צפוי להניב רווח של כ־2 מיליארד שקל בלבד למדינה. עם זאת, לדעת אגף התקציבים באוצר, התוכנית תסתיים בהפסד של 9-8 מיליארד שקל. 

"ברור כי הימצאות התעשייה הפטרוכימית בלב מטרופולין חיפה מהווה חיץ פיזי המונע את פיתוחו, ובכלל זה נוכח קיומם של חומרים מסוכנים, פליטות של חומרים מזהמים ומטרדים נוספים, המרתיע תושבים ועסקים מלהשתכן באזור, ולכן מהווה אף גורם המעכב את ההתפתחות הכלכלית והאורבנית של המטרופולין", נכתב בדו”ח.

ועדת המנכ"לים לבחינת פיתוח מפרץ חיפה הוקמה על ידי הממשלה ב־25 באוקטובר 2020, ונדרשה להניח את המלצותיה בתוך 90 יום שלבסוף ארכו 180 יום. הוועדה מורכבת ממנכ"לי משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה, משרד הביטחון ומשרד הפנים, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ונציגי היועץ המשפטי לממשלה.

קיפאון דמוגרפי וכלכלי

בדו"ח נכתב כי בעיות זיהום אוויר שמובילות לדעת קהל שלילית על האזור, ריחות רעים, מגבלות על מגורים ומסחר עקב הימצאות חומרים מסוכנים על שטח של עשרות אלפי דונמים שבין חיפה והקריות, הובילו לקיפאון בהתפתחות הכלכלית והדמוגרפית של העיר חיפה בפרט ואזור המפרץ בכלל.

לכתבה המלאה

את הקיפאון הדמוגרפי והכלכלי במפרץ חיפה ניתן להמחיש בעובדה ששיעור הגידול באוכלוסייה באיזור הוא הנמוך במדינת ישראל ב־25 השנים האחרונות, וכך גם הכמות הנמוכה ביותר של שטחי משרדים חדשים בין כל הערים הגדולות והבינוניות, עלייה נמוכה בהשוואה לשאר הערים במחירי הדירות והשכירות שמעידה על היעדר ביקושים ועלייה נמוכה בגביית ארנונה שלא ממגורים. אינדיקטור נוסף לחוסר האטרקטיביות של חיפה הוא מחירי הדיור, שעלו בקצב הנמוך ביותר בין כל אזורי הבחינה של הלמ"ס.

אחת הסיבות המרכזיות לקיפאון של חיפה מקורה בכך שבזן נתפסת כתעשייה מזהמת המסכנת את בריאות התושבים. בנוסף, בחיפה קיימת גם תחלואה עודפת במספר מחלות הקשורות לזיהום האוויר במפרץ ויותר מקרי אשפוז בקרב ילדים לעומת ערים אחרות.


בתי הזיקוק בחיפה, צילום: גיל נחושתן בתי הזיקוק בחיפה | צילום: גיל נחושתן בתי הזיקוק בחיפה, צילום: גיל נחושתן

אמנם נתוני המשרד להגנת הסביבה מלמדים על מגמת ירידה בזיהום האוויר באזור בעשור האחרון, אך במקביל נמדדות עשרות חריגות מערכי הסביבה קצרי הטווח ותקלות מתרחשות במפעלים באופן תדיר.

לפי הדו"ח, לתשלובת בזן יש הפרות וחריגות רבות מתנאי ההיתרים והרישיונות ובשנים 2019-2017 נרשמו בקבוצה כ־150 הפרות של היתרים ורעלים. "הקבוצה 'מובילה' במשך שנים את רשימת עשרת המפעלים בעלי השפעה סביבתית שלילית ביותר בישראל. על אף הירידה בפליטת מזהמים לאוויר, ניתן לראות שבמדד השפעה סביבתית של משרד להגנת הסביבה שפורסם ב־2020, בזן, כרמל אולפינים וגדיב, השייכות כולן לתשלובת בזן, הינן יחד בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר ביחס לכלל המפעלים בישראל”, נכתב בדו”ח הוועדה.

מ”חצר אחורית” ללב אורבני

מטרת התוכנית, כך נכתב, היא לשנות מהיסוד את המגמות הדמוגרפיות והכלכליות של מפרץ חיפה ולהפוך את מפרץ חיפה מ"החצר האחורית" של מטרופולין חיפה ללב האורבני של המטרופולין, ובו מגורים אטרקטיביים, שטחי תעסוקה ופנאי נרחבים ונגישות לאגמים, נחלים ולים.

בהיבטי תעסוקה, נכתב כי ניתן לפתח באזור תעשייה מתקדמת ו"ירוקה" בתחומי אנרגיה נקייה ובתחומים נוספים. מוצע לעשות זאת תוך משיכת "מפעל עוגן" משמעותי או מספר מפעלים מתוך התעשייה היצרנית והמסחר שאינם קשורים לתעשיה הפטרוכימית. העלות תקציבית 

להשתתפות המדינה במפעל עוגן כזה מוערכת בכ־200 מיליון שקל, עבור מפעל שיספק תעסוקה לכ־1,000 איש.


פרופ פרופ' אבי שמחון | צילום: עמית שאבי פרופ

עוד מוצע לחבר את חיפה לכל אורכה אל רצועת החוף על ידי מנהור מסילות הרכבת הקיימות כיום וכן לקדם תוכנית אב למלונאות במפרץ חיפה, פיתוח אזור נחל הקישון ולהקים פארק מטרופוליני יחד עם קק"ל.

המודל: מזרח לונדון

בנוסף, כדי לפתח את אזורי התיירות והפנאי מומלץ לסגור את חוות המיכלים של תש"ן. מתחם בזן, כפי שעלה מדיוני הצוות, יכול לעבור טרנספורמציה מתעשייה פטרוכימית לתעשייה אחרת, או ללוגיסטיקה או שילוב ביניהן וניתן אף לשלב בו שטחי משרדים, מגורים וכו'.

בדו"ח מוצעות מספר חלופות לפיתוח עתידי של מתחם בזן לשימושי לוגיסטיקה, תעשייה, משולב או מוטה מגורים. בדו"ח מפורט כי ניתן לזהות בעולם מגמה של הסבה וסגירה של בתי זיקוק ומעבר למשק דל פחמן ויצירת קידום ופיתוח לייצור ושימוש במקורות אנרגיה מתחדשת.

לאזור מפרץ חיפה יש פוטנציאל להתפתח לכיוונים הללו, בשיתוף פעולה עם האקדמיה, והטכניון בפרט, כדי לבצע הסבה לפעילות חדשה וסביבתית במפרץ חיפה בתחום האנרגיות הנקיות.

לסיכום נאמר כי מפרץ חיפה מהווה כיום אזור תעשייתי כמעט ללא מגורים המעסיק 9,000 עובדים, ואפשר להפוך את האזור ולשנות את פני המפרץ לאזור מגורים עם תעסוקה מגוונת, פארק מטרופוליני ומוקדי פנאי ונופש נוספים.

הדו"ח מביא דוגמאות שנבחנו בעולם ורוכזו מספר ערים שהובילו תהליכי שינוי ומעבר מתעשיות מזהמות ובעייתיות עבור תושביהן לתעשיות וסקטורים חדשים בעיר ובהם אוקלהומה סיטי דנוור ופילדלפיה בארה"ב; מזרח לונדון שבאנגליה וערים נוספות שהאתגר המרכזי שלהן נגע בתעשיות מזהמות שסיפקו תעסוקה נרחבת לתושבי העיר.

בעניין היערכות משק האנרגיה להפסיק את פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ מודגש כי עד 2030 לא צפויה להשתנות משמעותית צריכת הדלקים בישראל לעומת המצב היום ולאחר מכן צפוים הביקושים לרדת אבסולוטית.

המענה הנדרש למשק האנרגיה הוא החלפת יצור וניפוק התזקיקים בבזן על ידי תשתית יבוא אחסון ויצור באתרים חלופיים; הקמת תשתית אחסון כגיבוי תפעולי בכמות שוות ערך לחודשיים יצור כיום וכן הקמת תשתית אחסון ויצוא לקונדנסט (תוצר לוואי שמתקבל בעת הפקת גז טבעי) ממאגר לוויתן.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות