"משבר הילודה דרמטי, אבל צפוי תיקון כמו לאחר מלחמות העולם"

בייבי בום או בייבי קראש. עם פרוץ מגפת הקורונה, שתי תפיסות מנוגדות חזו את עתידנו הדמוגרפי בטווח הנראה לעין. זו הרומנטית שגרסה כי ההסתגרות הכפויה תתברר כעדנה לקופידון שיכניס זוגות לחדרי המיטות; וזו הפסימית שגרסה שיקרה בדיוק ההיפך, שמגפה יוצרת תנאים שהם הכל חוץ ממלאכים שמנמנים שיורים חצי אהבה ורומנטיקה. ואמנם, אם לשפוט על פי דו"חות האלימות במשפחה, לא קופידון ולא ארוס כיכבו בימי הקורונה, אלא דווקא מרס ורוחות המלחמה שהכניס הביתה. מחקרים הראו כי במהלך 2020 האלימות במשפחה גברה בעשרות אחוזים. כך למשל דיווח המגזין "טיים" על אלימות שזינקה ב־25% בארגנטינה, ב־30% בצרפת ובקפריסין וב־300% בחוביי שבסין, המחוז שבו פרצה המגפה.

כעת, תשעה חודשים ויותר לאחר שהוטלו הסגרים הראשונים בעולם, מתברר כי ברוב המקרים לא תשעה ירחי לידה היו אלה, אלא תשעה ירחים אפופי חששות, אי־ודאות ופחדים שבהם הכל נעצר מלכת. מחקרים מראים כי הילודה בארה"ב צנחה לממדים הנמוכים ביותר זה מאה וכי בחלקים מאירופה הנתונים אף דרמטיים יותר. 

באמצע 2020 העריכו כלכלנים במכון ברוקינגס כי הילודה בארה"ב תצנח השנה ב־300 אלף עד חצי מיליון לידות. בדצמבר דווח על ירידה של 8%, שעשויה להתרחב ל־15% עד סוף 2021. אם התחזיות יתממשו, הרי שהשפעת הקורונה על הילודה תהיה ממושכת מזו שהיתה למשבר 2008 ואף מזו שהיתה לשפל הגדול של 1929.

מחקרים מקבילים שנערכו באירופה חשפו שכ־50% מהצעירים בגרמניה וצרפת שתכננו ללדת ב־2020 החליטו לדחות את הלידה. באיטליה, 37% הצהירו שיזנחו את הרעיון לחלוטין. 

הנתונים שפירסמה צרפת, על צניחה חודשית של 20% בילודה בתחילת השנה לעומת החודש המקביל אשתקד, זכו לתשומת לב רבה במיוחד וזאת בשל העובדה שהחזיקה מסורתית בתואר המדינה הפוריה ביותר באיחוד האירופי. והנה גם שם, נרשמה הירידה הגדולה ביותר מאז הבייבי בום של שנות ה־70. בינואר — כלומר 9 חודשים לאחר שהוטל הסגר הראשון — נולדו 53,900 תינוקות, ירידה של 13% בהשוואה לחודש המקביל ב־2020. בחישוב כולל נולדו בצרפת בשנה שעברה 735 אלף תינוקות — שיעור הילודה הנמוך ביותר מאז מלחמת העולם ה־2.

בראיון ל"כלכליסט" נדרש הדמוגרף הצרפתי ז'יל פיסון, פרופסור במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בפריז וחוקר במכון הלאומי לחקר הדמוגרפיה, לסיבות שהובילו למשבר הילודה.

"למשבר הכלכלי והבריאותי יש השלכות שונות במקומות שונים בעולם. במדינות הדרום, מסגרות התכנון המשפחתי והתוכניות לפיקוח על הילודה שובשו, כך ששם אפשר לצפות להתפתחויות הפוכות מאלה בעולם המפותח", ציין פיסון. "שם דווקא תיתכן עלייה בילודה, ולו זמנית. לעומת זאת, בעולם המפותח שבו הלידות מתוכננות, הפיריון מנוהל ואין בעיה של אמצעי מניעה. האבטלה הגוברת וחוסר הביטחון ביחס לעתיד מובילים לכך שחלק מהזוגות בוחרים לדחות את תוכניותיהם להביא ילדים לעולם".

"אבות, שילטו בעצמכם"

ואמנם, על פי סוכנות האו"ם לענייני מין ופוריות, 12 מיליון נשים ב־115 מדינות בעולם הושפעו מהמגפה בכך שנחסמה בפניהן הגישה לשירותי תכנון המשפחה. התוצאה עלולה להתבטא ב־1.4 מיליון הריונות לא מתוכננים. ממשלת אינדונזיה, למשל, צופה שהמגפה תגרום לתוספת של כחצי מיליון תינוקות במדינה לאחר ש־10 מיליון אנשים הפסיקו להשתמש באמצעי מניעה עקב סגירת המרפאות ובתי המרקחת בזמן הסגר. הרשויות בג'קארטה שיגרו רכבים לערים ועיירות ברחבי המדינה שצוידו בכרוזים עם המסר: "אבות, אנא שילטו בעצמכם"

תוכל להשוות את משבר הילודה הנוכחי למשברים היסטוריים קודמים בעולם המפותח?

"כפי שראינו בתקופות אחרות מאז סוף מלחמת העולם ה־2, בעולם המפותח חלה ירידה בילודה שבה אפשר להיווכח 9 חודשים לאחר פרוץ המשברים. אבל אנחנו גם יכולים לראות שלאחר היציאה מהמשברים, יש לעתים קרובות סוג של תיקון, או התאוששות, כך שלא מדובר בלידות "מבוטלות" אלא בדחייה זמנית. כך למשל, במקרה של משבר הנפט הראשון של 1973 היתה ירידה בילודה במדינות רבות ולאחריו חלה התאוששות, כך גם לאחר המשבר הכלכלי של 2007־2008. היה אז שינוי בנטיות הפריון במרבית המדינות המפותחות, נטיות שהתאזנו לאחר מכן".

משברים אלה היו כלכליים בעוד שלקורונה נוסף הממד הבריאותי והנפשי שנראים ייחודיים.

"זהו אכן ממד ייחודי לעידן שלנו, אבל האם לכן לא יתרחש גם הפעם תיקון ולא נשוב לעולם שהכרנו לפני המשבר? בעיצומם של משברים יש נטייה לנפח את ממדיהם ולחשוב שלעולם לא תהיה חזרה למצב הקודם. אבל תראה את מה שקרה בשתי מלחמות העולם. ראה את מה שקרה בצרפת, בעיקר במלחמת העולם ה־1, או בגרמניה ורוסיה שבהן ההשלכות במלחמת העולם ה־2 היו גדולות יותר מאשר במלחמה הראשונה. בכל המקרים, לאחר המלחמות חזרו הנטיות שהיו קיימות לפניהן, ולכן אין להוציא מכלל אפשרות שגם המשבר הנוכחי הוא אפיזודה שתימשך אולי שנה, אולי שנתיים, אבל תהיה בכל מקרה זמנית".

"לגבי צרפת, בכמעט ארבע וחצי שנות מלחמת העולם ה־1 מספר הלידות צומצם כך שנוצר חור בפירמידת הילודה. זו היתה תקופה שבה ההרג בחזית היה משמעותי מאוד בשביל צרפת (יותר מ־1.3 מיליון חיילים צרפתים נהרגו מתוך אוכלוסייה של 39 מיליון, לעומת כ־217 אלף חיילים במלחמת העולם השנייה, א"פ). זו היתה תקופה נוראית מבחינה דמוגרפית, ובכל זאת, המצב בסופו של דבר חזר לקדמותו. עכשיו אנחנו נמצאים במשבר חמור אבל זו לא מלחמה וגם אם קשה לדעת איך נצא ממנו, אין סיבה לאבד תקווה".

מומחים אחרים טוענים שלא רק שייקח יותר זמן לאנשים לשוב לתוכניות הילודה שהיו להם, אלא שרבים יחליטו לוותר.

"מומחים אלה מתייחסים לתופעת הNo Kids — צעירים שסבורים שאין טעם לעשות ילדים בעולם כפי שהוא נראה כיום. אותם צעירים סבורים שהבאת ילדים רק תורמת להרס כדור הארץ. לתנועה הזאת אין חשיבות רבה בצרפת, ובכל מקרה, למרות ייחודיות המשבר הנוכחי, אני מאמין שנחזור לתנודות של לפני המשבר, גם אם אלה יבואו עם הטיות מסוימות. לפי הנתונים שלנו, בנובמבר 2020 היתה ירידה של 4% בלידות בהשוואה לנובמבר 2019. בדצמבר הפער גדל ל־7% בהשוואה לאותו חודש בשנה שלפני כן ובינואר 2021 כבר זינק ל־13% בהשוואה לדצמבר 2020. אבל למרות שגם בפברואר חלה ירידה בילודה, היא היתה מתונה יותר ועמדה על 5% בלבד בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה".

"בנוסף צריך לזכור שקיימים פערים באירופה. כך למשל במדינות צפון אירופה, בעיקר הנורדיות, לעומת מדינות דרומיות כמו ספרד ואיטליה, כשצרפת נמצאת איפשהו באמצע". 

מהמדינות הנורדיות יש להוציא את שבדיה נטולת הסגרים שבה דווקא נרשמה בינואר ירידה של 6.4% בילודה בהשוואה לינואר 2020, ולצרף לעומת זאת את הולנד ואפילו גרמניה, שם נרשמה מגמה הפוכה שהתבטאה בעלייה קלה של 0.8% בילודה בתחילת השנה.

באיטליה קושרים את משבר הילודה לצניחה של כ־50% בנישואים בעשרת החודשים הראשונים של 2020. אם כך, האם הפערים קשורים לנתוני התחלואה או לעובדה שבמדינות הצפוניות שולט ליברליזם?

"במדינות צפון אירופה יש יותר ויותר מקרים של הולדת ילדים ללא נישואים. יותר מכך, הנטייה היא הפוכה. מתחתנים לאחר לידת הילדים כך שבמעמד החתונה הילדים כבר נוכחים. בצרפת, עד לפני 50־40 שנה, פחות מ־10% מהילדים הגיעו לעולם ללא נישואים. הילדים נחשבו ללא לגיטימיים והם נהנו מפחות זכויות. אלא שהשינוי היה מהיר. היום מספר הילדים בצרפת שנולדים ללא נישואים הוא הגבוה ביותר ביבשת ועומד על 60%. כשמדובר בילד הראשון האחוזים מטפסים לכ־80%".

"עם זאת, בשכבות ובמדינות מסויימות הבאת ילדים ללא נישואים נתפסת עדיין כעניין פסול ולכן יש להניח שהיתה לכך השפעה על משבר הילודה בתקופת המגפה. ככל שהמשבר לא איפשר לקיים חתונות, היו לכך מן הסתם השלכות ישירות על הלידות". 

בצרפת, שם צנח מספר החתונות ב־34% ב־2020 בהשוואה ל־2019, בגלל מגבלות הסגר, היתה לכך חשיבות מסויימת, אומר פיסון. "במדינות כמו ספרד, פורטוגל ואיטליה וכמובן בצפון אפריקה, מדובר בגורם חשוב יותר. כך או כך, אם ללכת לפי סדר חשיבות הגורמים למשבר, הרי שבמקום הראשון יש להציב את המגפה, האבטלה, החששות לגבי העתיד. אלמנט הנישואים בא רק אחר כך, ובמקומות מסוימים בלבד".

ואמנם, מחקרים שנערכו בגרמניה, צרפת ובריטניה מראים שקיימת התאמה בין פגיעה בכלכלה לירידה בילודה. האזורים שרשמו את הפגיעה הכלכלית הקשה יותר במגפה הם גם אלה שבהם יותר זוגות החליטו לדחות את תוכניות הלידה. 

עוד נתון מעניין קשור לפער בין מספר הלידות ומספר המתים שגדל באופן ניכר בחלק מהמדינות. באיטליה למשל, ב־2020, מתו מהקורונה יותר מ־100 אלף איש — עלייה של 15.6% בתמותה בהשוואה לממוצע השנתי ב־2015־2019. הפער בין מספר הלידות למספר המתים בשנה זו — הגדול ביותר מאז המגפה הספרדית של 1918 — השפיע על תוחלת החיים ועל גודל האוכלוסיה שצומצמה ב־0.6%.

מהן השלכות השינויים בתוחלת החיים?

"בימים אלה פרסמתי דו"ח על הדמוגרפיה של צרפת ב־2020. כמו במקומות אחרים, בשנה זו מקרי התמותה גדלו ותוחלת החיים צומצמה בחצי שנה. אבל בהנחה שנתגבר על הקורונה מהר יחסית ושכל המדינות יחסנו בקצב שבו זה נעשה בישראל, כי אז תוחלת החיים דווקא תחזור לגדול בהתאם למגמה מלפני הקורונה".

"בצער רב, עלי לציין שצרפת היא אחת המדינות שבהן יש את הרתיעה הכי גדולה לחיסונים. אפילו הצוותים הרפואיים כאן שותפים לה. זו תופעה שקיימת כאן גם כשמדובר בנגיפים אחרים, שפעת למשל, קטסטרופה שקשה לתאר, אבל למזלנו התנודות השתנו ויש לקוות שבסופו של דבר אנשים יבינו שאין לנו ברירה ושהחיסונים חשובים גם למניעת מחלות אחרות".

ז'יל פיסון. "בצער רב עלי לציין שבצרפת הרתיעה מחיסונים גדולה במיוחד"

פחות לידות משמען פחות ידיים עובדות בעתיד ומכאן שגם פחות הכנסות ותשלומים לפנסיות ולשירותי בריאות עבור הגיל השלישי שחייו מתארכים. מה אתה צופה כאן?

"שאלת הזדקנות האוכלוסיה וההתאמה של מערכות הפנסיה היא נושא שמעסיק את החברות המפותחות זה שנים ובלי קשר למגפה. צרפת למשל עמדה לאמץ רפורמה בהפרשות למערכות הפנסיה. המהלך נעצר אבל הנושא לא נעלם. זה קרוב למאה שנה שנתוני הילודה כאן יציבים למדי — 700 אלף עד מיליון לידות בכל שנה. בישראל האוכלוסיה צעירה יותר מאשר ברוב העולם המפותח. צרפת היא איפשהו באמצע — בין ישראל לבין מדינות מתפתחות שבהן היחס של האוכלוסיה המבוגרת גדול ואף גדל. אצלנו קצב הגידול באוכלוסיה המבוגרת אטי יחסית למדינות שכנות כמו ספרד ואיטליה, או יפן ודרום קוריאה ויש בכך יתרון כי מדינות אלה צריכות כמובן להקדיש יותר להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסיה".

לקלוט 175 מיליון איש

יש הסבורים שלמשבר הילודה תהיה השפעה על עוד מגוון רחב של נושאים, החל משיכון (יהיו פחות עסקאות בתחום הנדל"ן מאחר שהמשפחות לא גדלות ויהיו פחות מעברי דירה) עבור בחינוך (ההשקעות הציבוריות בגנים ומוסדות לימוד יפחתו, כיתות לימוד ייסגרו) ועד לתעשיית המזון והמוצרים לתינוקות שצפויה להיפגע. משבר הילודה משמעו גם הזדקקות לידיים עובדות מבחוץ. בגרמניה, למשל, מאז 1970 מתכווצת האוכלוסייה ב־200 אלף איש בשנה. לפי דו"ח של האו"ם, בהתאם לקצב הזה, אם גרמניה רוצה לייצב את היחס שבין ידיים עובדות לידיים בפנסיה, עליה לקלוט עד 3.5 מיליון מהגרים בכל שנה עד 2050, שהם 175 מיליון איש. להגירה יש כמובן גם השלכות פוליטיות שמתבטאות בלאומנות ושנאת זרים, העלולות לערער משטרים מסוימים.

האם בעקיפין יביאו הקורונה ומשבר הילודה את מרין לה פן לארמון האליזה?

"לא מדברים על זה בצרפת אבל אתה צודק שצריך לחשוב על ההשלכות בטווח הרחוק, שכן גם את הערכתי שמשבר הלידות לא ישנה את הנטייה ארוכת הטווח, צריך יהיה לבחון. יש מדינות שהבינו שהן זקוקות למהגרים. כך למשל, גרמניה שהפכה למדינת הגירה גדולה. אחרות כמו יפן, שנמצאת באותו מצב של מחסור בכוח עבודה, השקיעו ברובוטים מתוך מחשבה שיסתדרו ללא הגירה, או עם הגירה צנועה מאוד ותחת פיקוח. הרעיון שם הוא שאותה הגירה צנועה תתבסס על מהגרים שדומים פיזית ליפנים. כך למשל, הם חיפשו פרואנים ואחרים באמריקה הלטינית שהם צאצאי מהגרים מיפן מלפני מאה שנה. יש להם אובססיה לעניין הנראות. הם לא מעלים על דעתם שבעתיד יהיו יפנים שחורים בדומה למה שקורה בגרמניה, בצרפת ובמדינות אחרות באירופה. ואולם יש גבול ליכולתם של רובוטים והרי גם אותם מישהו צריך לייצר. צריך כוח אדם בשר ודם בשביל זה. אלא אם הרובוטים יתחילו לייצר רובוטים בעצמם".

סינגפור תעניק 3,000 דולר לכל זוג שיביא לעולם ילד עד ספטמבר 2022. באיטליה כל ילד יקבל מענק חודשי של 250 יורו. איך עוד יכולות ממשלות להתמודד עם המשבר?

"צרפת היא המדינה הראשונה באירופה שאימצה 'מדיניות משפחה'. מדובר במדיניות שאומצה לפני יותר ממאה שנים אבל היום רוב מדינות אירופה נוהגות כך. ברבות מהן המאמץ המושקע מתבטא בשיעור מהתמ"ג של הקצבאות, חופשות הוריות ומימון שמרטפות לילדים. צרפת בין המדינות שבהן מדיניות המשפחה מהווה בין 3% ל־4% מהתמ"ג. כך גם בגרמניה. במדינות הדרום הוא נמוך יותר ועומד על 1%־2%".

"בעבר המאמץ היה סביב קידום הילודה, כשהרעיון היה להגביר אותה ברמה הלאומית. נעשה אז מאמץ לאסור הפלות ופרסומות שמקדמות אמצעי מניעה. היום השיח בצפון אירופה הוא סביב רווחת המשפחה תוך התמקדות באשה ובקידום אפשרויות העבודה שלה. עוד פן של מדיניות המשפחה היום קשור למאבק בעוני, הענקת סיוע למשפחות בעלות אמצעים מועטים, אימהות חד־הוריות במקרים רבים". 

"כמו במדינות הנורדיות, אחד העקרונות החשובים ביותר היום גם בצרפת הוא יצירת שוויון בין גברים ונשים, עידודם של גברים לצאת לחופשת לידה וכדומה. מדובר במטרה שבה השאיפה היא להגיע לשוויון בכל המובנים. הפעילות התעסוקתית, השכר ועד חלוקת המשימות בבית — כל זאת כדי לאפשר לשלב עבודה ומשפחה. בסופו של דבר פערי הפריון בין המדינות באירופה קשורים למדיניות המשפחה ולמצב השוויון בין גברים ונשים. במדינות שבהן מצב האשה הוא הכי פחות שוויוני, יש לנשים פחות ילדים, ולהיפך".