שורפים גופות | צילום: רויטרס
בהודו מחפשים חמצן בטוויטר: "המטופלים שלי מתים!"
עם 350 אלף נדבקים ביום, בארגון הבריאות העולמי מודים שאסון הקורונה ההודי יוצא דופן: "דבר כזה עוד לא ראינו". מודי שוחח עם ביידן והורה לצבא להתערב, אפילו האויבת פקיסטן מציעה סיוע. בערים שמי הלילה זוהרים – מאש המדורות לשריפת גופות
אחרי שנה של מגפה שבה נדמה שהעולם ראה כבר כל טרגדיית-קורונה אפשרית, בארגון הבריאות העולמי הודו אמש שההתפרצות המתחוללת כעת בהודו שונה לחלוטין מזו שנצפתה עד כה במקומות אחרים. "הגידול האקספוננציאלי במספר הנדבקים שם באמת-באמת מדהים", אמרה מריה ואן קרחובה, מראשי המאבק של ארגון הבריאות הנגיף. "בשום מקום לא ראינו גידול בהיקף כזה ותוך פגיעה במערכת הבריאות כמו זו שאנחנו רואים בהודו", אמרה.
קראו עוד בכלכליסט:
ארגון הבריאות הודיע כי הורה לכ-2,600 אנשי צוות שלו שהוצבו בהודו למשימות אחרות לזנוח לעת עתה את משימותיהם ולהתגייס למאבק המקומי בקורונה.שורה של מדינות הציעו ביממה האחרונה סיוע להודו, בהן ארה"ב, גרמניה, בריטניה – ואפילו פקיסטן, האויבת המרה של ההודים. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הודיע כי שוחח עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, והממשל האמריקני מסר כי הוא פועל לשלוח להודו חמצן, בדיקות קורונה, תרופות, מכונות הנשמה וציוד מגן. "בדיוק כפי שהודו שלחה סיוע לארה"ב כשבתי החולים שלנו התמודדו עם עומס אדיר בתחילת המגפה, כך אנו נחושים לסייע להודו כעת, כשהיא זקוקה לעזרה", צייץ שלשום ביידן בטוויטר.
מוקדם יותר אתמול הורתה ממשלת מודי לצבא הודו להתערב במשבר. הרמטכ"ל ביפין רוואט נפגש עם מודי והבטיח לו כי הכוחות המזוינים יעבירו מאגרי חמצן מהעתודות שלהם לבתי החולים, וכי רופאים צבאיים לשעבר יישלחו לסייע בטיפול בחולי הקורונה. גם מתקנים צבאיים יועמדו לרשות אזרחים, כדי להקל את העומס על המוסדות הרפואיים.
117 מתים כל שעה, וזה רק יחמיר
אוכלוסיית הודו היא השנייה בגודלה בעולם, כ-1.3 מיליארד בני אדם, ולפיכך מספרי נדבקים גבוהים בה הם דבר כמעט צפוי, אבל הנתונים המגיעים ממנה בימים האחרונים מחרידים בכל קנה מידה: לשם השוואה, אף שאוכלוסיית הודו גדולה מאוכלוסיית ארה"ב פי ארבעה, מספר הנדבקים היומי בה גבוה כעת פי 11 מבארה"ב. אתמול דיווחה הודו על נתון מדהים של 352,991 נדבקים בתוך 24 שעות, ובכך הגיע מספר הנדבקים הרשמי בה מתחילת המגפה ליותר מ-17.31 מיליון. עוד 2,812 איש מתו ביממה הזו, ובכך הגיע מספר המתים הרשמי ל-195,123. לפי הנתונים האלה, בכל שעה מתים כעת בהודו 117 בני אדם מקורונה, אבל לכול ברור כי מדובר בנתונים חלקיים בלבד, וכי בפועל מספר הנדבקים והמתים גבוה בהרבה.
לפי הערכות, להתפשטות האדירה של הנגיף בהודו תורמים כמה וריאנטים מידבקים במיוחד שלו, בהם וריאנט מרכזי אחד שזכה בעולם לכינוי "הווריאנט ההודי". עם זאת, מבקרי ראש הממשלה מודי מאשימים גם אותו ואת ממשלתו באחריות להתפרצות האדירה: בשבועות האחרונים, גם כשכבר ניכרה עלייה משמעותית במספר הנשאים החדשים, אפשרה הממשלה לקיים פסטיבלים גדולים, טקסים דתיים רבי-משתתפים ועצרות פוליטיות המוניות, בכלל זה עצרות שבהן השתתפו מודי ואנשיו. אחרי האירועים האלה הגיע גל הקורונה האדיר.בתי חולים בהודו מדווחים בימים האחרונים שוב ושוב כי כמות החמצן שיש ברשותם תספיק להם ל-10 שעות לכל היותר ומזעיקים תגבורת של חמצן – אך לעתים קרובות זו אינה מגיעה. בכלי התקשורת במדינה מתפרסמים סרטונים ותמונות שבהם נראים בני משפחה נאבקים למצוא בשוק הפרטי בלוני חמצן כדי להנשים בעזרתם את יקיריהם החולים, בצל התמעטות המלאי בבתי החולים. חולים רבים כבר מתו בגלל המחסור בחמצן, במיטות אשפוז או בכוח אדם שיוכל לטפל בהם. מומחים מזהירים שהמצב הנוכחי צפוי רק להחריף בימים הקרובים.
שורדים משעה לשעה
על המחסור הנורא בחמצן יכול להעיד ד"ר גאוטם סינג בן ה-43 שעובד בבית חולים בניו דלהי: בימים האחרונים הוא התרגל לשמוע את מכונות ההנשמה מצפצפות כדי לאותת שהחמצן בגופם של המטופלים שלו הגיע לרמות נמוכות ביותר – ואז לשמוע אותם נחנקים ומשוועים לאוויר. רופאים כמוהו מספרים שהם מוצאים עצמם מתחננים לבלוני חמצן ושואלים בלונים ממוסדות רפואיים אחרים בניסיון להשאיר את המטופלים בחיים לפחות לעוד יום אחד.
ביום ראשון השבוע, כשגם אספקת החמצן בבתי החולים הסמוכים לזה שבו הוא עובד כמעט אזלה, נקט סינג צעד נואש והעלה לטוויטר סרטון נרגש: "בבקשה תשלחו לנו חמצן", אמר בו בקול חנוק. "המטופלים שלי מתים!". אתמול הוא קיבל 20 בלוני חמצן, אבל גם אלה מספיקים רק כדי להעביר את היום, עד שהמכשירים יתחילו לצפצף שוב. "אני מרגיש חסר אונים כי המטופלים שלי שורדים משעה לשעה", הוא אומר. "אתחנן שוב ואקווה שמישהו ישלח חמצן שיעזור לי להשאיר אותם בחיים רק עוד יום אחד".גם הודים אחרים פנו לרשתות החברתיות, במיוחד לטוויטר, בניסיון לגייס תורמי חמצן. בדרך כלל החיפוש מסתיים במפח נפש, אבל לפעמים המאמץ משתלם. רשמי קומאר מניו דלהי, למשל, העבירה את יום ראשון בסריקה נואשת של ציוצים בטוויטר כדי למצוא מישהו שיספק לה בלון חמצן עבור אביה החולה, שמצבו היה קשה. במקביל צלצלה למספרי חירום של בתי החולים ושל הממשלה, אבל לשווא.
