כשזה מגיע לשכר בכירים אל תהיה צודק, תהיה חכם

נחיה עם גישה שמרנית יותר: נושא שכר הבכירים עבר גלגולים ושינויים רבים בעשור האחרון בשוק ההון. מהימים שבהם מנהלי בנקים הגיעו לשכר של יותר מ־10 מיליון שקל בשנה, עברנו לחוק שכר הבכירים, שמעמיד להם בפועל גבול של 3.5 מיליון שקל. גם בשאר הענפים התכווצו לאורך השנים חבילות התגמול, אם בעקבות רגולציה ואם לאחר שהמוסדיים נהפכו לאקטיביים יותר בעניין.

ובכל זאת, אחת לתקופה עולה לכותרות סוגיית שכר. הפעם היתה זו סוגיית המניות החסומות להראל ויזל. פוקס נאלצה ביום שני בערב לסגת מההחלטה להעניק מניות חסומות (RSU) בשווי 15 מיליון שקל לבעל השליטה והמנכ"ל הראל ויזל בחברת ריטיילורס, שעומדת לצאת להנפקה.

הנסיגה נבעה בעיקר מהתנגדות של אלטשולר שחם, בעלת מניות מרכזית בפוקס (17%). הסיבה להתנגדות: לפי מדיניות התגמול בפוקס, עלות שכרו של ויזל תעמוד על 8.7 מיליון שקל בשנה לכל היותר, ואילו חלוקת המניות הזו היתה מביאה לחריגה ממנה. על אף החריגה הזו, חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי המליצה לאשר את חלוקת המניות החסומות, ואולם בשל ההתנגדות של אלטשולר שחם ההצעה ירדה מהפרק.

האירוע הזה מעלה את השאלה, אם חלוקת המניות הזו חורגת ממדיניות התגמול, מדוע היא בכלל עלתה לסדר היום. מבחינה חוקית זה מותר: מדיניות התגמול והוראות חוק החברות קובעים כי דירקטוריון חברה מתווה אמנם מדיניות תגמול כללית, לחברה, אבל ניתן לאשר תגמול או רכיבים שחורגים ממנה בכפוף לאישורים שונים, ובראשם אסיפת בעלי המניות.

בשנת 2019 אושרה מדיניות התגמול של ויזל, ונקבעה התקרה. אלא שמאז קרו לחברה צרות טובות: מנייתה זינקה ב־300% על רקע תוצאות חזקות של החברה, ובשוק ההון מסכימים כי חלק גדול מההצלחה נובע מהניהול של ויזל. "לפעמים נסיבות החיים מצדיקות חריגה. אני בספק שכאשר תוכנית התגמול נעשתה, בשנת 2019, בפוקס העריכו כי החברה תהיה במקום שבו היא נמצאת היום", אומר גורם בשוק ההון.

גורם אחר מציין כי בחו"ל מקובלות חריגות מתוכניות התגמול כשיש נתונים המצדיקים זאת. החריגה מהיקף התגמול צריכה להיות בהלימה לחריגה בביצועים ובתשואות שהביא המנהל. במקרה זה, גם בפוקס וגם באנטרופי סברו כי התשואה החריגה של המניה מצדיקה חריגה גם בתגמול בהיקף שכזה.

אלא שעם כל הכבוד למספרים היבשים, צריך לזכור שאנחנו בשנת 2021, נושא שכר הבכירים הוא רגיש, וכל חריגה ממדיניות התגמול מתקבלת בחשדנות ולא בשמחה, בלשון המעטה. זאת ועוד, שוק ההון הישראלי הוא קטן וריכוזי - כולם מכירים את כולם, ובעלי שליטה יודעים להפעיל לחצים על המוסדיים, שלא תמיד עומדים בפרץ.

לכן אם היום יאשרו לוויזל תגמול החורג ממדיניות השכר, למוסדיים יהיה קשה להתנגד בפעם הבאה שחברה עם תשואות טובות תבקש גם היא לחרוג מהמדיניות ולהגדיל את התגמול למנהליה. אז גם אם בחו"ל מקובל יותר לאשר חריגות, לא נורא שישראל, לאור גודל השוק והריכוזיות שלו, תהיה שמרנית יותר. בסך הכל ויזל מקבל תגמול נאה בפוקס, והוא גם מבעלי השליטה, כך שהוא גם הרוויח וממשיך להרוויח מהעלייה החדה במניה.