אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביטוח לאומי: נבלם הצמצום בפערי השכר בין המינים צילום: יואב דודקביץ

ביטוח לאומי: נבלם הצמצום בפערי השכר בין המינים

מהנתונים עולה בנוסף כי הפער בין גברים לנשים בתעסוקה דווקא הצטמצם. אחד הפתרונות המוצעים לסגירת הפער: צמצום שעות העבודה

28.04.2021, 07:37 | שחר אילן

"הירידה בפערי השכר בין גברים לנשים נבלמה בעשור האחרון והפערים אדירים", אומרת סמנכ"לית המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי ניצה קסיר. בעשור האחרון נרשמה רק ירידה קלה בפערי השכר מ־33% ב־2009 ל־32% ב־2018. לדבריה, "גודל הפער אדיר והוא מאוד גדול גם בהשוואה בינלאומית". ישראל ממוקמת במקום השלישי ב־OECD עם פער של 23% בהכנסה החציונית בין גברים לנשים לעומת פער ממוצע של 13% במדינות המפותחות.


קראו עוד בכלכליסט:


"מה שעצוב", אומרת קסיר, "זה שהסגירה של פער השכר מאוד איטית. בעשור האחרון הירידה בפער נבלמה ולא משנה באילו חיתוכים מסתכלים על זה, זה גם בשכר החציוני וגם ברמות השכר של העשירון העליון וגם של התחתון. רק השירות הציבורי קצת מסייע ורואים שם ירידה בפער". במגזר הציבורי הצטמצמו פערי השכר מ־24% ב־2010 ל־16% ב־2019. לדבריה, "עם כל השינוי התרבותי שקורה אנחנו די מפגרים בנושא הזה".



קסיר, שתישא היום הרצאה בוועידה הכלכלית לנשים של מאיץ התעסוקה לנשים SHEvyon, שנערכת באופן מקוון, מסבירה שכמחצית מפער השכר המגדרי נובעת מפערים במספר השעות. אם בודקים את הפער בהכנסה הממוצעת לשעת עבודה, הוא עומד על 16.5% - 73 שקל בממוצע לשעה לגבר מול 61 שקל לאשה. לדבריה, "בישראל מספר שעות העבודה הוא מהגבוהים במדינות המערביות, ועדיין הטיפול בילדים ובמשק הבית נופל יותר על נשים והן לא יכולות לעמוד במספר שעות העבודה של הגברים". זה, לדבריה, משפיע גם על הקידום, כי מעסיקים יעדיפו לקדם מי שעובד יותר שעות. על רקע מספר שעות העבודה הגדול ממילא בישראל היא טוענת שהפתרון צריך להיות צמצום מספר שעות העבודה של הגברים ושעות העבודה במשק בכלל ולא העלאת מספר השעות של הנשים.


סמנכ"לית המחקר של ביטוח לאומי ניצה קסיר, צילום: יואב דודקביץ סמנכ"לית המחקר של ביטוח לאומי ניצה קסיר | צילום: יואב דודקביץ סמנכ"לית המחקר של ביטוח לאומי ניצה קסיר, צילום: יואב דודקביץ

עוד סיבה לפער היא התפלגות המקצועות המגדרית. 36% מהנשים עובדות במקצועות חינוך, בריאות, רווחה וסעד, אבל רק 10% מהגברים. 14.5% מהגברים הם עצמאים, נתון שכולל כמובן את המעסיקים, אבל רק 9% מהנשים. הנשים מהוות רק כשישית מהמנהלים הבכירים.

העובדה שפערי השכר אינם מצטמצמים בולטת עוד יותר לאור העובדה שיש פער גדול בהשכלה לטובת נשים. 40% מהנשים המועסקות אקדמאיות אבל רק 30% מהגברים. ל־19% מהגברים המועסקים אין בגרות אבל רק ל־12% מהנשים. הנתון האחרון נובע גם מכך שהציפייה החברתית מגבר לפרנס גדולה יותר, ולכן יותר גברים עם השכלה נמוכה נמצאים בשוק העבודה. קסיר מסבירה שהעובדה שנשים משכילות יותר מגדילה את שכרן בממוצע ב־5%, ולולא פערי ההשכלה פערי השכר לרעתן היו גדולים משמעותית.

כל זה עומד מול התקדמות מרשימה בשיעור התעסוקה של נשים. הפער בין גברים לנשים בשיעור התעסוקה הצטמצם ל־7 נקודות האחוז בלבד - 80.5% מהגברים מועסקים ו־73.5% מהנשים. יודגש שבמקרה זה הפערים הצטמצמו למרות עלייה בשיעור התעסוקה של גברים. "הפער בשיעורי התעסוקה כמעט נסגר", היא אומרת. "הוא הרבה יותר קטן מאשר במדינות אחרות". כלומר, הרבה יותר נשים עובדות אך בשכר נמוך. יכול להיות שגם סגירת פערי התעסוקה גרמה להנצחת פערי השכר, משום שעובדים חדשים מרוויחים פחות.

קסיר אומרת שנשים סבלו יותר מאבטלה במשבר הקורונה, אבל גברים צפויים לסבול יותר מאבטלה כרונית ממושכת אחריו. שיעור האבטלה של נשים במהלך המשבר עמד על 19.5% לעומת 17% של הגברים. זה נבע בייחוד מהעובדה שנשים מועסקות יותר במקצועות שהיו חשופים מאוד לסגרים, כמו מסחר וחינוך. כלומר, נשים פחות פוטרו, שהו יותר בחל"ת וסבלו יותר מתופעת "הדלת המסתובבת". קסיר מעריכה גם שמשפחות רבות בחרו להשאיר את הנשים לשמור על הילדים בבית משום שהכנסתן נמוכה יותר.

לעומת זאת, נשים נמצאות פחות באבטלה ארוכת טווח מעל חצי שנה, ולכן סיכוייהן לחזור לשוק העבודה גדולים יותר. היא מסבירה זאת, בין היתר, בכך שהנשים משכילות יותר ולכן מוצאות עבודה בקלות רבה יותר.

מעבר לצמצום שעות העבודה, קסיר סבורה שהמסלול הנוסף לצמצום פערי שכר נמצא במערכת החינוך. לדבריה, ההצלחה בהגדלת מספר הנבחנות במתמטיקה 5 יחידות מוכיחה את זה. היא סבורה שצריך לפעול להעצמה של תלמידות במיומנויות רכות, כמו אסרטיביות, כושר מיקוח ודעתנות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות