אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שאלת הנבצרות: האם הגיע הרגע לנשק יום הדין? צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי

פרשנות

שאלת הנבצרות: האם הגיע הרגע לנשק יום הדין?

סעיף הנבצרות בחוק יסוד: הממשלה הוא רזה, נטול קריטריונים ונטול סמכות להפעלתו; המחוקק, כנראה, לא צפה מקרה בו ראש הממשלה יוצא מדעתו, או כזה בו פוגעים במזיד בערכים ומסורות של המשטר. על רקע העובדה שהשימוש בכלי הזה מעולם לא נוסה בישראל על ראש ממשלה מתפקד - במובן הפיזי של הדברים - סביר להניח שגם הפעם היועמ"ש יתאפק. לפחות בינתיים

28.04.2021, 10:47 | משה גורלי

סעיף הנבצרות בחוק יסוד: הממשלה הוא רזה, נטול קריטריונים ונטול סמכות להפעלתו. כרגיל, במקרים כאלו נכנסות לפעולה סוכנויות שלטון החוק – היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון – כדי להפיח בו חיים ותוכן על מנת להתאימו למציאות. הנבצרות נועדה בעיקר למקרים כמו מחלה או שהות מתמשכת בחו"ל; המחוקק לא צפה מקרה בו ראש הממשלה יוצא מדעתו, או כזה בו פוגעים במזיד בערכים ומסורות של המשטר. בדיוק כמו שהמחוקק לא העלה על דעתו שיום אחד תציב המציאות נאשם בפלילים כמועמד להרכבת ממשלה.

קראו עוד בכלכליסט:

שאלת הנבצרות עלתה לראשונה כשראש הממשלה אריאל שרון לקה בשבץ מוחי. לנבצרות שני שלבים: זמנית למאה יום, ואם ראש הממשלה לא חזר לתפקידו – היא הופכת לקבועה. בג"ץ נדרש לראשונה לנבצרות בנסיבות פליליות בעתירה של העיתונאי יואב יצחק, להוציא לנבצרות את החשוד אהוד אולמרט. וכך כתב הנשיא בדימוס אשר גרוניס על סעיף הנבצרות: "ההוראה הנזכרת אינה קובעת באילו נסיבות ייחשב ראש הממשלה כמי שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו וכן מי מוסמך להכריז על נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה. מוכנים אנו להניח, כי צודק היועץ בטענתו לפיה ההוראה אינה מוגבלת אך לנבצרות זמנית מטעמי בריאות אלא עשויה לחול במגוון נסיבות, ביניהן קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה. עוד מניחים אנו, מבלי להכריע בדבר, כי בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה". 

כלומר, בג"ץ קידם את הדיון בשני אלה: ראשית, ייתכנו נסיבות נוספות מלבד בריאות שעלולות להקים נבצרות; שנית, שהיועץ המשפטי לממשלה הוא המוסמך להכריז על נבצרות. חיזוק להרחבת הנבצרות מעבר לעניין הבריאותי נמצא גם בעתירות להוצאת הנשיא משה קצב לנבצרות: החוק הציב שלוש עילות להפסקה זמנית של כהונת נשיא - הפסקה זמנית בשל נסיעה לחו"ל, בשל טעמי בריאות, ועל פי הודעת הנשיא לוועדת הכנסת על נבצרות זמנית למלא את תפקידו. בג"ץ קבע שההסדר המשפטי בנוגע לנשיא המדינה, דומה להסדר הנוהג לגבי נושאי משרות אחרים כמו יו"ר הכנסת או שר, "שאף בנוגע אליהם לא מוגבלת הנבצרות הארעית לטעמי בריאות בלבד". קצב יצא לנבצרות לפי הודעתו ואישור הכנסת, ויצר את התקדים הראשון ל"נבצרות ערכית" שאינה קשורה לנבצרות פיזית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות, צילומים: יונתן זינדל , יאיר שגיא ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות | צילומים: יונתן זינדל , יאיר שגיא ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות, צילומים: יונתן זינדל , יאיר שגיא

השופט חנן מלצר קידם לאחרונה את הנבצרות הערכית, בהערת אגב בפסק דין שניתן לפני כחודש. הוא קשר אותה להסדר ניגוד העניינים. "דומה כי לא יהיה מי שיחלוק שהסמכות לקבוע את הסדר ניגוד העניינים שבפנינו – נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה", כתב מלצר, "ול כדי למנוע כניסה של רה"מ למצב של נבצרות על פי סעיף 20 לחוק-יסוד: הממשלה. הכרזה כזו על נבצרות, מסורה בלעדית בידי היועמ"ש." כלומר, מלצר קירב את הנבצרות לנתניהו בהערה שעוררה ביקורת כפולה: ראשית, הסדר ניגוד עניינים לא מצדיק הפעלת נשק יום הדין כנבצרות; ושנית, לא נשמע טיעון משפטי בנושא והערת מלצר נכתבה מבלי שהצדדים טענו בנושא.

אכן, הנבצרות היא נשק יום הדין שבו המשפט מדיח זמנית את ראש הממשלה מתפקידו. האם הפרת הסדר ניגוד עניינים מצדיקה זאת? האם אי מינוי שר משפטים בממשלת מעבר מצדיק זאת? אצל נתניהו, צריך להודות, יש מכלול שלם של נסיבות שמעוררות שאט נפש אצל מחצית מהציבור לפחות. נאשם בפלילים שמתעקש לשלוט תוך ניגוד עניינים וניצול המשרה לצרכי היחלצותו, השיסוי והפלגנות הפנימיים, הסתת השטנה נגד מוסדות אכיפת החוק, השקרים, הפרות ההסכמים, הפרות חוקי יסוד (תקציב המדינה, ממשלת החילופים), עירוב האישה והילד בענייני מדינה, הכנסת הכהניסטים והגזענים לכנסת ועוד. הסדר ניגוד העניינים ואי מינוי השרים הם ממש לא בראש הרשימה. אלא שכרגע הם משמשים כסוג של קש שמאיים לשבור את גב הגמל, כסוג של גבולות נוספים שנתניהו מסיג כדי לבחון את סבלנותו של היועץ המשפטי. 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא היועמ"ש אביחי מנדלבליט | צילום: יאיר שגיא היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא

ועדיין, נשק הנבצרות מעולם לא נוסה כאן על ראש ממשלה מתפקד במובן הפיזי. האם על המשפט לקחת בחשבון את תרחישי היום למחרת? האם נתניהו יתאדה לפתע מהחיים הציבוריים? האם נתניהו לא חותר להבערת הרחוב באלימות של תומכיו באמצעות ההוכחה הסופית כביכול למזימה של "פקידי השמאל המשפטי" להדיח ראש ממשלה מהימין? 

ומי ימלא את מקומו? היימצא הליכודניק או הליכודניקית שיעזו לעמוד בראשות הממשלה? ברור שאם היועץ יכריז, נתניהו יעתור לבג"ץ. והדיון הזה לא יהיה פשוט. הוא יהיה ארוך כי מדובר בשאלת הרת גורל למשטר, למשילות, ליחסים בין הרשויות. מהניסיון ההיסטורי עולה שבג"ץ, כשהדבר מתאפשר, לא ממהר להכריע בשאלות קרדינליות ומעדיף שהפוליטיקה תעשה את שלה בהוצאת נתניהו לפנסיה. 

אתמול דווח שבכיר במשרד המשפטים איים שנתניהו נמצא "כפסע בינו לבין הנבצרות". ההיגיון הוא שמנדלבליט יתאפק לעת הזו, יתרכז בסיכול מינויו של אופיר אקוניס בבג"ץ ובמינוי שר משפטים כדין. והוא ימתין לאפשרות המתדפקת על הדלת – הקמת ממשלת גוש השינוי. אם אפשר לסיים את כהונת נתניהו מבלי הכרזת הנבצרות זה בהחלט עדיף. תמיד עדיף שהטבע (הפוליטי) יעשה את שלו מאשר הגרזן המשפטי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות