מתוך סיפורה של שפחה עונה 4 | צילום: באדיבות HOT
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער חוגג 50 להקמתו, המעצבת קיאן פרנקפורט יצרה קולקציית קפסולה למותג הוותיק של אמה דורין, לצאת לפיקניק בפסטיבל הסופרים והעונה הרביעית של סיפורה של שפחה חוזרת
ילדים
להתגלגל בדרכים עם תיאטרון אורנה פורת
תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער חוגג 50 להקמתו, ומשמח לגלות שהוא ממשיך לשמור על איכות ומתבלט לטובה גם בזירה הצפופה הנוכחית של מופעי הילדים. במשך השנים העלה מאות הצגות נפלאות, חלקן הפכו לנכס צאן ברזל (כמו "מעלה קרחות" שזכה להעלאות מחודשות). בימים של התאוששות משנת הקורונה יוצא התיאטרון ביוזמה מקורית — הצגה מתגלגלת שתנוע בקרוואן מאובזר בין 50 ערים ברחבי הארץ ללא תשלום. "החגיגה שלנו" שכתבה וביימה צביה הוברמן מביאה את סיפורה של ליבי שמגיעה עם אמה לצפות בהצגה ומעדיפה לשחק בסלולרי. היא פוגשת בליצן החצר ויחד הם יוצאים למסע שבו הם מכירים דמויות מהקלאסיקות של התיאטרון.
מאיה נחום שחל
שופינג
להתפעל מדור ההמשך של פרנקפורט
המעצבת קיאן פרנקפורט יצרה קולקציית קפסולה למותג הוותיק של אמה דורין. במקביל היא יצרה גם יומן יוצא דופן ובו איורים, מחשבות, חומרים וצבעים — הכל אותנטי בכתב ידה, המאפשר מבט אינטימי לתהליך העבודה שלה. עליי להודות שזה ריגש אותי וכך גם שם הקולקציה, "שפת אם", וההשראה שהיא שואבת מאמה דורין, מסבתה ומאם סבתה. הקולקציה משלבת בין בגדים ליום יום לבין בגדי ערב, במכנסיים, שמלות וחולצות נינוחים ונונשלנטיים. למשל, חליפת ז'קט ומכנסיים רפויים יפהפיים, שנוצרו בהשראת צילום ישן של דורין בז'קט גברי מחויט שעיצבה בשנות ה־80. או חולצת כותנה פריכה עם שרוולי בלון וגב פתוח בהשראת שמלה של דורין משנות ה־80. "זו קולקציה אישית", מודה קיאן, "בעקבות תהליך אינטימי של למידה והתבוננות פנימה". 950-180 שקל בחלק מחנויות הרשת ובאתר.
עילית מינמר
הפנינג
לצאת לפיקניק בפסטיבל הסופרים
פסטיבל הסופרים הבינלאומי שייפתח ביום שני במשכנות שאננים בירושלים מוגדר השנה היברידי. הסופרים מחו״ל (סלמן רושדי, למשל) יתארחו בזום, ובמקביל יתקיימו אירועים עם הסופרים הישראלים. אחת היוזמות היפות, שמתאימות לימי פוסט־קורונה ומתקיימות במרחב הפתוח, היא סדרת סיורים של הסופר והקולנוען יאיר אגמון עם יוצרים. למשל, עם הבמאית מורן איפרגן בכותל המערבי, בעקבות סרטה המרגש ״הקיר״. עוד יוזמה במרחב הפתוח היא סדרת ״פיקניקים אסורים״ תחת כיפת השמים, שחוגגת תשוקות ומאוויים שאולי נחסכו מאיתנו בזמן הקורונה, ויש גם סלסילות פיקניק למשתתפים. למשל פיקניק על נשיקות, בהשתתפות הפסיכולוג הקליני דני פרידלנדר ("חתונה ממבט ראשון"), פיקניק קפה עם איתי מאוטנר, רוני סומק ומחמוד מונא, הבעלים של חנות ספרים במזרח ירושלים, שהוא גם מומחה לקפה. ולבסוף פיקניק המוקדש לשמלת הקוקטייל השחורה שאופסנה היטב בארון עם יערה קידר, יערה שחורי ואייל דה ליאו.
שירי לב־ארי
טלוויזיה
להציל את העולם מרודנות אכזרית
מגפה מסתורית משתלטת על העולם, וממשלה שגם ככה נוטה לרודנות מנצלת את המצב המסוכן וכופה על אזרחיה סדר חברתי חדש, שלילת זכויות בסיסיות, הצרת צעדים, עוצר וסגרים. חמושים מטעם הממשלה יוצאים מתוך רכבים משוריינים ומתנפלים על מי שמעזים להפר את הסגר, נשים מסתובבות עם מסכות המכסות את פניהן. אני מדברת על "סיפורה של שפחה", למה, על מה חשבתם? כעת היא שבה אחרי הפסקה ארוכה לעונה רביעית. הדיסטופיה, המבוססת על ספרה של מרגרט אטווד, שיצר ברוס מילר, אכן מרגישה אקטואלית מתמיד. אף על פי שכבר בשתי העונות האחרונות ניכר שהיא חוזרת על עצמה, וגם מתענגת יתר על המידה על העינויים הסטייליסטיים שלה, המציאות טענה אותה בעניין מחודש. קשה קצת לעמוד בפניה. "סיפורה של שפחה" בראה עולם מסקרן ומבהיל, שבמרכזו השפחה ג'ון אוסבורן (אליזבת מוס), הגיבורה שרוצים כי תצליח להציל את הבת שלה, את עצמה, את חברותיה ואולי את העולם כולו, ושהקומנדר פרד ווטרפורד וסרינה ג'וי יבואו על עונשם.
לפי הטריילרים בלבד, אנחנו לומדים כי בעונה החדשה, שעולה היום ב־HOT, המטוס עם הילדים מגילעד הגיעו בביטחה לקנדה, וג'ון וחברותיה חוברות למחתרת המכונה "מיידיי". המון אנשים ממשכים למות בדרכים אכזריות ויצירתיות במיוחד. אחת ה"מרתות" אף אומרת לניק, המאהבה הסודי של ג'ון מגילעד, כי כל מי שמנסה לעזור לג'ון מוצא את מותו. וזה נכון, ויש לקוות שלא במקרה שלו, מה שבטוח — כך לפי הקדימונים — היא נותרת בחיים כדי לתת עדות נגד שוביה.
רותה קופפר
קולנוע
לגלות מחדש במאי ענק
לכבוד יום הולדתו ה־90 של ז’אן־לוק גודאר יקיים סינמטק תל אביב מחווה חיונית ומבורכת של שמונה מסרטיו. זו הזדמנות נדירה לראות כמה מהסרטים האמיצים, החצופים, פורצי הדרך והמשפיעים של החצי השני של המאה ה־20. כמה משונה שמבין כל אנשי הגל החדש הצרפתי, דווקא גודאר - הנרגן, הפרוע, הלא־דופק־חשבון — הוא זה שנשאר אחרון. הוא מסתגר בביתו בשוויץ, ורואה את המהפכה הקולנועית שעשה עדיין ממשיכה להיות רלבנטית. מפרנסיס פורד קופולה ועד וודי אלן, מטרנטינו ועד נדב לפיד — ההשפעות של גודאר ארוכות טווח, שונות ומגוונות. “עד כלות הנשימה”, סרט הביכורים שלו, הוא גם סרטו הנגיש והפופולרי ביותר, אף שהוא שובר שם כל מוסכמה קולנועית אפשרית. קחו לגימה מ”אשה היא אשה” ו”פיירו לה פו”, סרטיו הצבעוניים הראשונים, ואל תחמיצו את שובבות הנעורים המאולתרת של “חבורה נפרדת”. למרות הדימוי הרציני שלו, צריכים לדמיין את גודאר מחייך, ואת רוב סרטיו כקומדיות.
יאיר רוה
