אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג"ץ לממשלה: הסדירו עד סוף השנה את מעמדו של הכפר הלא מוכר דהמש צילום: wikimedia

בג"ץ לממשלה: הסדירו עד סוף השנה את מעמדו של הכפר הלא מוכר דהמש

אחרי כ-7 שנים מהגשת העתירה נגדה, תצטרך המדינה להחליט עד סוף השנה מה יהיה שיוכו המוניציפלי של הכפר, השוכן ליד לוד ומעמדו אינו מוסדר מאז מלחמת העצמאות. הוטל עליה להשלים הליכי הסדרה תכנוניים ולספק לדהמש שירותי תברואה שוטפים. בנוסף תישא בהוצאות ושכר טרחה בגובה 30 אלף שקל

29.04.2021, 11:09 | אמיתי גזית

בג"ץ נזף בממשלה והורה לה לפתור את בעיית הכפר הלא מוכר דהמש שליד לוד עד סוף השנה. 

בפסק דין שנחתם אתמול (ד') על ידי נשיאת בית המשפט השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה השופט בדימוס חנן מלצר והשופטת יעל ולינר נקבע כי המדינה תצטרך להחליט עד 31/12/2021 מה יהיה שיוכו המוניציפלי של הכפר. 

קראו עוד בכלכליסט:


במקביל עד סוף השנה המדינה צריכה להשלים את הליכי ההסדרה התכנוניים של הכפר, וכן תוך 90 יום לפנות מצבורי אשפה מהמקום ולספק לו שירותי תברואה שוטפים. בנוסף השופטים הטילו על הממשלה ועל הרשויות המוניציפליות שנגדם הוגשה העתירה לשלם לתושבי הכפר העותרים הוצאות ושכר טרחה בסך 30 אלף שקל.


אסתר חיות, צילום: מוטי קמחי אסתר חיות | צילום: מוטי קמחי אסתר חיות, צילום: מוטי קמחי


דהמש שוכן צפונית לרמלה ודרומית מערבית ללוד ובו 80 משפחות, 600 תושבים. הכפר נבנה על קרקעות פרטיות בבעלות תושביו. לטענת התושבים הוא הוקם לאחר שהמדינה שלחה אותם להתיישב בו משום שלא יכלו לשוב למקום מגוריהם לאחר מלחמת העצמאות. 

מאז ועד עתה הוא אינו מוסדר ולא מקבל שירותים מוניציפליים, לא מהמועצה האזורית עמק לוד שבגבולותיה הוא שוכן ואף לא מהערים לוד ורמלה הסמוכות. במשך שנים הממשלה לא הצליחה להחליט מה יהיה מעמדו של הכפר, האם לשייכו ללוד או למועצה האזורית עמק לוד - משום שאף אחת מהרשויות לא רצתה בו - אך גם לא נקטה הליכים כנגד הבנייה הבלתי מוסדרת. 

כמתחייב בחוק המועצה האזורית עמק לוד סיפקה לכפר שירותי חינוך ורווחה, אך סירבה לספר לו שירותים אחרים כגון פינוי אשפה, תיקון רחובות והקמת תשתיות ביוב. 

הכרה ביישוב חדש - לא בסמכות מוסדות התכנון

בינואר 2007 בניסיון להסדיר מבחינה תכנונית את הכפר הגישו התושבים למוסדות התכנון תוכנית שתאפשר את שינוי היעוד למגורים ותאפשר בנייה או הכשרה בדיעבד של 332 יח"ד, וכן הקצאה של שטחים להקמת מוסדות ציבור. ביולי 2010 הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית בטענה כי המשמעות של אישורה הוא הכרה ביישוב חדש, החלטה שאינה בסמכות מוסדות התכנון. 

העתירה שבה התקבל פסק הדין הוגשה בעקבות זאת ב-2014 על ידי התושבים באמצעות עורך הדין ד"ר קייס נאסר. בעתירה ביקשו התושבים להורות לממשלה להכיר בכפר כיישוב במועצה האזורית עמק לוד.

טענתו של נאסר הייתה  כי המדינה הכניסה אותם למלכוד בכך שלא קיבלה החלטה בעניין מעמדו של הכפר ולא טיפלה בתוכנית להסדרתו, והותירה אותו ללא מעמד ושיוך מוניציפלי. כמו כן טענו להפליה לרעה משום שבתקופה שבה המדינה סירבה להכיר בכפר, הממשלה כן הכירה ב-5 ישובים יהודיים חדשים. 


כפר דהמש, צילום: wikimedia כפר דהמש | צילום: wikimedia כפר דהמש, צילום: wikimedia


בשבע שנים בהן התקיימו דיונים בבג"ץ המדינה לא הצליחה לקדם את הליכי התכנון ואף לא להכריע בשאלת מעמדו המוניציפלי של הכפר. בתחילה הודיעה לבג"ץ כי לאחר השלמת התכנון ייקבע השיוך המוניציפלי. אך בשנים האחרונות הפכה את גרסתה והודיעה שהתכנון יקודם רק אחרי שיוחלט בעניין המוניציפלי.

השופטים שאיבדו את סבלנותם מגרירת הרגליים כתבו בפסק הדין כי "שיקול הדעת הרחב המסור למדינה בקבלת החלטות אינו יכול לשמש תירוץ לאי-הפעלת שיקול דעת, ולהימנעות מקבלתה בפרק זמן סביר. כ-14 שנים חלפו מאז ביקשו תושבי הכפר להסדיר את הבנייה בו מבחינה תכנונית; למעלה משבע שנים חלפו מאז הגשת העתירה, ולמעלה מחמש שנים חלפו מאז ניתן בעתירות דנן צו על תנאי, אך בשל סירובם של המשיבים (ממשלת ישראל, שר הפנים, והעיריות לוד ורמלה א"ג), ולמצער חוסר יכולתם, לקבל החלטה מנהלית סופית אשר תקדם את עניינם, סובלים העותרים מעינוי דין מתמשך".

"העיכוב בקבלת ההחלטה הוא בעל השלכות מעשיות קשות על חיי תושבי הכפר. בתקופת הביניים לא ניתן לקדם בנייה והם אינם זכאים לשירותים מוניציפליים. הקשיים למצוא פתרון ולו זמני בתקופת הביניים לשירותי התברואה הם דוגמא להשלכות החמורות הנובעות מאי קבלת החלטה בשאלות העקרוניות ולמשמעות שיש לכך, ברמה היום-יומית, על חייהם של תושבי הכפר".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות