לעדכן את שכר הדירקטורים החיצוניים

לאור מגבלות ההתכנסות שהוטלו בישראל בשנה אחרונה וברקע התנופה האדירה של חברות המבקשות לרשום את מניותיהן בבורסה בתל-אביב, משרד המשפטים מקדם תיקון לתקנות החברות באופן שיאפשר תשלום מלא לדירקטורים גם על ישיבות "זום".

התפרצות נגיף הקורונה הביאה, בצד השלכות רפואיות קשות, ללא מעט השלכות כלכליות שליליות, שזכו לכינוי "הקורונה הכלכלית".  הקורונה הכלכלית כללה סגירת עסקים, הוצאה מסיבית של עובדים לחל"ת ולירידה (ולעיתים ירידה דרמטית) בהכנסות של חברות רבות. 

ישיבה | צילום: pixabay

אחת הקבוצות שהכנסותיה נפגעו באופן ניכר מהמשבר, עליה לא מרבים לדבר, היא דירקטורים בחברות הציבוריות, ובפרט הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים – אלו הדירקטורים שאינם מקורבים לבעלי השליטה. קבוצה זו, שחלקה כולל דירקטורים מקצועיים שמחייתם מסתמכת על ההכנסות מכהונתם, ספגה בשנת 2020 ירידה של עד 40% מהכנסתם. 

הירידה המשמעותית נובעת ממבנה גמול הדירקטורים הנהוג במרבית החברות הציבוריות, המבוסס על תקנות החברות וכולל גמול שנתי קבוע וגמול פר ישיבה. היסטורית, התקנות מבחינות בין השתתפות פיזית בישיבה – אז משולם מלוא הגמול – לבין השתתפות באמצעי אלקטרוני – אז משולם רק 60% מהגמול. 

ביטול ההבחנה בין השתתפות פיזית לטלפונית

הבחנה זו הגיעה לכדי אבסורד של ממש בשנה האחרונה, במהלכה לא ניתן ולא רצוי היה לקיים ישיבות פיזיות. דווקא בשנה שהייתה מאתגרת עבור מרבית החברות במשק, בה היה צורך בקבלת החלטות מורכבות בסביבה של חוסר ודאות, הגמול לדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים פחת דרמטית. אנו, העוסקים בליווי שוטף של דירקטוריוני חברות ציבוריות, נוכחנו לתוצאה הלא סבירה. תוצאה זו גם אינה רצויה לאור העובדה שהדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים, מעבר להיותם דירקטורים רגילים בחברה, הם גם אלו שמייצגים את אינטרס הציבור אל מול בעלי השליטה בחברה. דווקא קבוצה זו נפגעה באופן המשמעותי ביותר (במקרים רבים לנציגי בעל השליטה הסדר גמול שונה).

בעידן הנוכחי, ההבחנה בין השתתפות פיזית לבין השתתפות טלפונית, אינה ברורה כלל ועיקר. תפקידו של דירקטור בחברה הוא לפקח על ביצועי ההנהלה ולהתוות מדיניות. לצורך כך, הדירקטורים נדרשים לרמה גבוהה של הבנה ועדכון בעסקי החברה והנושאים שלפתחה. האחריות האישית המוטלת על כתפי הדירקטורים בחברות הציבוריות הורחבה באופן ניכר לאורך השנים על ידי בתי המשפט וחלק מהתגמול הניתן להם הוא בגין אחריותם. לעניין זה, אין משמעות לשאלת השתתפותו הפיזית של דירקטור בישיבה או השתתפותו באמצעים אלקטרוניים. 

לאחרונה פרסם משרד המשפטים טיוטת תיקון לתקנות החברות, במסגרתן מוצע לאפשר לחברות לשלם לדירקטורים את גמול ההשתתפות המלא ובלבד שמדובר בישיבה שמטבעה הייתה נערכת בנוכחות פיזית והייתה מניעה או הצדקה אחרת הנובעת מההגבלות שהוטלו עקב הקורונה. לצורך כך, על הדירקטוריון לקבוע אמות מידה שתחולנה באופן אחיד על כל הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים.

מדובר ביוזמה מוצדקת ונכונה שניתן להניח שתיטיב עם החברות, הדירקטוריון והאינטרס הציבורי. יחד עם זאת, עדיף היה לו משרד המשפטים ורשות ניירות ערך היו פועלים לביטול מלא של ההבחנה, שנראית ארכאית, בין השתתפות פיזית לבין השתתפות טלפונית. בעידן הנוכחי, ומתוך השתתפות באין ספור ישיבות דירקטוריון, אין הבדל ממשי בין השתתפות פיזית לבין השתתפות באמצעי אלקטרוני (כמו "זום") ובוודאי שאין הצדקה לפער של 40% בגמול המשולם בגין ישיבות שכאלו – הדיון מתקיים באופן דומה והאחריות נותרת זהה. בנוסף, ועל מנת להפחית את העומס הרגולטורי הקיים גם כך בחברות ציבוריות, טוב היה לו, לכל הפחות, התיקון היה מאפשר תשלום מלא בגין הישיבות שהתקיימו בתקופת הגבלות הקורונה, ללא צורך באימוץ אמות מידה ונהלים נוספים. 

התאמת הוראות הדין החלות על חברות ציבוריות מוצדקת ביתר שאת בתקופה האחרונה על רקע התנופה האדירה של מאות חברות חדשות המבקשות לרשום את ניירות הערך שלהם למסחר בבורסה.

עו"ד יואב פרידמן הוא שותף במחלקת חברות, מיזוגים ורכישות במשרד גרוס ושות', מלווה חברות ציבוריות ונותן ייעוץ שוטף בנושאי ממשל תאגידי וניירות ערך לדירקטוריונים