הלפטופ החדש של אסוס: נייד היברידי פרימיום עם מסך מתהפך במחיר שפוי

אסוס הפתיעה בשנה האחרונה כאשר רעננה את קו מחשבי ה-ZenBook שלה. אלה מהווים את חוד החנית של קו המחשבים הניידים לקהל הרחב ומתבססים על עיצובים דקיקים וקלים בעלי מסך קטן יחסית. ה-ZenBook Flip 13 אינו יוצא דופן בקו הזה והתכונה העיקרית שלו היא היכולת להפוך את המסך על גבו ולהשתמש בו כמסך לצפייה בסרטים או כטאבלט (סוג של). ואולם אסוס ניסתה לספק כאן תמורה טובה למחיר ולהעניק חוויית פרימיום במחיר יחסית נמוך. בואו נבדוק איך זה הצליח לה.

עיצוב ומבנה: גוף ממתכת שניתן לנייד בקלות

קו מחשבי הזנבוק של אסוס לא ממש מעוצב בצורה יוצאת דופן. לא תמצאו כאן אלמנטים עיצוביים שונים מאוד מאלו של המתחרות, כגון לנובו או Dell. מבנה המחשב מרגיש מאוד חזק ומורכב לעילא. כל החלקים יושבים היטב במקומם ולא תמצאו בשום מקום חריצים. הגוף דקיק יחסית ועוביו כ-13.9 מ''מ, גם המשקל שעומד על כ-1.3 ק''ג אינו מאוד גבוה ומאפשר להתנייד בקלות עם המחשב בכל מקום, מהבית למשרד או לבית הקפה.

הפאנלים החיצוניים של המחשב עשויים מאלומיניום מעוצב והשלדה בנוי מפלסטיק איכותי. בסך הכל ניסו באסוס לחסוך כמה שיותר במשקל במחשב שגם כך מעט כבד וגדול יותר ממחשב שאינו בעל מסך מתהפך. אגב יתרון מאוד מעניין של התצורה הזו היא היכולת לפרוש את המחשב על שולחן עם המסך והמקלדת מה שמאפשר למשל למספר אנשים לעבוד ביחד למשל. המסך לצערי מוקף בשוליים מעט עבים בתחתיתו ובחלקו העליון. נדיר מאוד למצוא כיום מחשבים בעלי שוליים כאלה - וזו בהחלט לא תכונת פרימיום.

מעבר ליכולת לפרוש את המחשב על גבו, ניתן גם להשתמש בו בתצורה "אוהל" זאת אומרת כאשר המקלדת משמשת כמשענת למסך. זה שימושי כדי לצפות בסרטים למשל, או כדי להניח על השולחן במטבח כדי לעקוב אחרי מתכון. זה לא המחשב הראשון שמציע את התכונה הזו אבל הביצוע של אסוס טוב. המסך לא מרגיש כאילו יקרוס והצירים שלו חזקים ומספיקים כדי להחזיק את כל הקונסטרוקציה הזו בכל מצב בו תבחרו. מנגד הבעיה היחידה שמצאנו היא שכאשר המחשב נמצא במצב טאבלט עם המסך על גבו המגנט שאמור להחזיק את שני החלקים צמודים אחד לשני אינו מהחזקים.

גם תצורת הטאבלט אינה מאוד שימושית. אבל זו לא בעיה שקשורה לאסוס אלא לתצורה. קשה להתנייד עם טאבלט ששוקל כמעט כפול מאייפד או טאבלט אנדרואיד ממוצע. לכן מדובר בפתרון שימושי רק לטווח קצר. ישנם כיום מחשבים היברידיים יעודיים כגון הסרפס פרו או דגמים מסוימים של לנובו ואייסר בעולם הווינדוס או הגלקסי טאב S בעולם האנדרואיד וכמובן האייפד פרו אצל אפל. אלה יעשו עבודה הרבה יותר מוצלחת כטאבלט מאשר הזנבוק שלנו. עוד פתרון עיצובי מעניין הוא שכאשר פותחים את המסך בצורה רגילה הגוף מתרומם מעט מאחור כדי להעניק זווית קלה - בסיס המסך מאחור מצויד לשם כך בשני חלקי גומי קטנים שמשמשים כרגלית.

מבחינת שקעים, אסוס דווקא השקיעה. יש כאן מערך שקעים שכולל את כל התצורות והמינים למעט שקע אוזניות מלא. במקום, אסוס מספקת מתאם USB-C ל-3.5 מ''מ כמו בסמארטפונים. אני לא יודע אם מדובר בבחירה חכמה. בעוד שבטלפונים אפשר תיאורטית להיפטר יותר בקלות משקע אוזניות, במחשב זה קצת בעייתי מפני שזה לוקח למשתמש שקע USB אחד מתוך שניים, ואם השני משמש לטעינה אז למעשה נגמרו השקעים הפנויים. מנגד יש כאן שקע HDMI בגודל מלא, שקע USB מהיר בגדול רגיל, וכאמור שני שקעי USB-C בפורמט ת'אנדרבולט מהיר.

חומרה וביצועים: מסך מבריק והרבה מאוד זיכרון

מעבר להיותה יצרנית מחשבים, אסוס היא גם יצרנית חלקים ורכיבים גדולה. לכן זה לא מפתיע שהחומרה שמרכיבה את הזנבוק היא מהחזקות שתוכלו למצוא בקטגוריית המחירים של הזנבוק. אבל נתחיל בחלק המאכזב. המסך. מדובר בפאנל סביר, ישנן שתי אופציות - האחת OLED שדורשת פרמיה במחיר והשנייה LCD IPS. איכות המסך טובה אבל לא משהו שלא נמצא כיום גם בסדרות נמוכות יותר במחשבים קטנים. אמנם המסך לא רע לכשעצמו, אבל אין בו שום דבר יוצא דופן, הרזולוציה היא FHD סטנדרטית, הוא מציע יחס רוחב של 16:9 בעוד כיום הרוב הולך לתצורה של 3:2 שמאפשרת למקסם את ניצול נדל''ן המסך בעובדה על מסמכים למשל או בגלישה באינטרנט. בעיה נוספת של התצורה הזו היא השוליים אליהם התייחסתי לעיל. בנוסף גודלו - 13.3 אינץ' הופך אותו לקטן יחסית בפורמט שאסוס בחרו. לקינוח הוא מציע ציפוי מבריק ובהירות של 300 ניט בלבד, מה שלא מקל על העבודה בחוץ למשל. לסיום אסוס ציידה אותו ביכולת טאץ', שבווינדוס אינה ממש שימושית.

המעבד הנבחר הוא דור 11 של אינטל, במחשב הסקירה זכינו ל-i7 עוצמתי, אבל ניתן גם לקבל אותו ב-i5. מנגד אין כאן מעבדי AMD - בינתיים. המחשב עובד טוב כשאתם מתמקדים באפליקציות בודדות. זאת אומרת שהוא יעבוד טוב על כל אפליקציה שפתוחה לכם מול העיניים, אבל בריבוי משימות, כשהפעולה מתבצעת מאחורי הקלעים, כאן זה פחות מוצלח. למשל פתיחה של קובץ Zip בזמן שאתם מרטשים תמונה בפוטושופ, או העתקה של כמה עשרות קבצים ממיקום אחד לאחר בזמן שאתם משתמשים בטבלת אקסל גדולה. אלה יאמצו את המחשב ואתם תרגישו את זה בהאטה קלה או גמגום. עוד דבר חשוב לשים אליו הוא שהלפטופ הזה לא מתחמם מאוד, זה כנראה קשור להגבלת עוצמת השימוש במעבד - מה שעשוי להסביר את הביצועים לעיל. מנגד זה מאפשר לעבוד איתו על הברכיים יותר בקלות.

מבחינת זיכרון פעולה, אסוס פינקו כאן עם 16 גיגה-בייט מלאים, אלה מאפשרים לבצע כל פעולה שתרצו ולפתוח עשרות חלוניות בדפדפן. מדובר בזכרון LPDDR4x מהיר שמולחם ללוח האם. לכן טוב שבאסוס בחרו לשים את המקסימום ולא הסתפקו ב-8 גיגה-בייט כמו שיצרנים מסוימים עדיין מציעים במחשבי פרימיום. הכונן בן ה-512 גיגה-בייט לעומת זאת אינו מהטובים שראינו, מדובר בכונן SSD מתוצרת קינגסטון מסדרת ביניים. הוא לא המהיר ביותר בחבורה, צוואר הבקבוק בהעברת קבצים? אז יש לו חלק ניכר באחריות לכך. מנגד ככונן לשימוש יומיומי רגיל הוא עושה את העבודה.

בסך הכל הזנבוק פליפ 13 מציע יכולות חומרה טובות אך לא יוצאות דופן. לא תמצאו כאן ביצועים מרהיבים או אפשרויות ייחודיות. פשוט אוסף של רכיבים שמתאימים אחד לשני ושניתן להשתמש בהם לשלל משימות שונות - החל מגלישה באינטרנט וכלה בריטוש של תמונות בפוטושופ. מבחינת גיימינג כאן זה יותר מורכב. אין כאן כרטיס גרפי ייעודי, אבל שבב ה-Iris XE של אינטל שמוטמע בתוך מארז המעבד מעניק ביצועים גרפיים טובים למדי. זה מספיק כדי להפעיל משחקים ישנים יחסית כגון מיינקראפט (לא שהוא דורש הרבה מאוד משאבים) או מודרניים כגון פורטנייט, אבל אל תצפו לכך שתוכלו להפעיל משחקים חדישים בעוצמה מלאה. זה לא הייעוד של המחשב.

הסוללה של הזנבוק מאפשרת להפעיל אותו במשך 9 ל-10 שעות בהקרנה של סרטוני יוטיוב או נטפליקס. עבודה על מסמכים וגלישה כבר תגבה יותר ותוריד את המספר לכ-6 עד 7 שעות. זה לא רע בהתחשב לגודלו של הזנבוק. זו סוללה נדיבה יותר ממה שתמצאו במחשבים אחרים אבל הכיול שלה לא מושלם. כבר ראינו זמני שימוש טובים יותר אצל המתחרים. תקע הטעינה בשילוב עם השנאי נוחים למדי ולא כבדים מדי. טעינה מלאה של הסוללה תתבצע בתוך כשעתיים, אבל גם טעינה של שעה מספקת כ-60% קיבול. ישנו גם סטיילוס שלא יעניק פייט לגרסאות של מיקרוסופט או אפל, אבל טוב שהוא כאן ולא צריך להוסיף עוד כסף עליו.

ממשק ושימושיות: טראקפד גדול עם טריק אך המקלדת מאכזבת 

נתחיל מהחלק הרע, המקלדת, זו דומה מאוד למקלדת של דגמי הבסיס בסדרות המחשבים הניידים הקטנים של אסוס. היא לא טובה לטעמי. המשוב של הכפתורים להקלדה לא מספיק, והם רכים מאוד. בנוסף, כדי לדחוס אותה לגוף קטן אסוס צמצמה את המרווח ביניהם כך שלמרות שמדובר בתצורה צ'יקלטס היא לא ממש מונעת טעויות הקלדה מביכות. זו לא מקלדת למי שכותב מסמכים ארוכים או שמרבה להקליד. היא טוב רק להקלדות קצרות. בנוסף לכפתורים יש תאורה אחורית יעילה. עם זאת בגלל שהיא יעילה יש גם דליפה של אור מסביב לכפתורים כך שהקלדה בחושך עשויה להפוך למפגן אור מרהיב אך מעיק. בעיקר אם אתם צופים בסרטון במקביל.

הטראקפד לעומת זאת מוצלח ביותר. הוא מבוסס על פאנל זכוכית ומעניק תגובה מצוינת למגע האצבע. כמו בסדרות ה-UX 3 ו-4, גם כאן ניתן להפעיל את כפתורי המספרים הווירטואליים, עם כי אני לא חסיד גדול שלו, לטעמי הוא לא מעניק יתרון אמיתי ומהווה יותר גימיק. המגע נעים והאצבע מחליקה בקלות. כפתורי הלחיצה מעניקים התנגדות קצת חזקה ביחס למה שאני אוהב, אבל בסך הכל הם נעימים לשימוש. לא תמצאו כאן סורק טביעות אצבעות, אבל אפשר לבצע זיהוי פנים עם מצלמת הרשת המובנית. זו אגב אינה מהאיכותיות שתמצאו אבל עושה את העבודה.

סיכום: מחשב פרימיום זול עם פשרות סבירות

בואו נתחיל מהסוף, הזנבוק אינו המחשב המתקדם או הטוב ביותר בקטגוריה, יתרונו בעיקר בתמורה טובה למחיר. המתחרים יודעים להעמיד מחשבים טובים יותר אך גם יקרים בהרבה. הזנבוק פליפ 13 מספק לכם במחיר שנע בין כ-4,400 שקל עד ל-כמעט 6,000 שקל תמורה נאה מאוד למחירו. אמנם הוא לא הטוב ביותר, וניכר היכן אסוס ניסתה לעגל פינות כדי לשמור על עלויות נמוכות, אבל מנגד הוא מעולה עבור רוב השימושים היומיומיים - למעט כאלה שדורשים יותר הקלדה. בסך הכל מדובר במחשב שמעניק תכונות פרימיום במחיר שנמוך בכ-20% בממוצע מהמתחרים וזה לא מעט. הוא יתאים בעיקר לסטודנטים, עובדים בדרכים וכאלה שאוהבים להשתמש במחשב שלהם כדי לצרוך מדיה.