משה קראדי: "אסור לתת לדרג הפוליטי להתחמק מאחריות"

"אנחנו מדינת פרטאץ'. כל שנה שלא הסתיימה באסון בחגיגות ל"ג בעומר בהר מירון זה נס או השגחה עליונה. אני כמפכ"ל אישרתי שלוש פעמים תוכניות לאירוע על ההר ולא ישנתי בלילה עד שהוא נגמר, כי תמיד היה חשש שזה יסתיים באסון", כך אומר ל"כלכליסט" מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב ניצב בדימוס משה קראדי.

לדברי קראדי, שהיה גם חבר בוועדת הבדיקה לאסון ערד ב־1995 שהסתיים במותם של שלושה נערים שנמחצו למוות, "אסון ערד היה מבחינת המשטרה ציון דרך שממנו היא שינתה את כל הכללים שלה ואת ההיערכות, ומאז היא אישרה מאות אירועים גדולים בהרבה מערד שעברו בהצלחה. אבל אירוע ל"ג בעומר במירון שונה מכל השאר, והמשטרה התריעה במשך שנים שהיא לא צריכה להיות אחראית עליו".

מה הסיבה לכך?
"תהליך אישור התוכניות של האירוע במירון שונה מזה של כל אירוע אחר במדינת ישראל. כשאתה מפיק אירוע, כמו למשל הופעה בפארק הירקון, יש הליך מוסדר: העירייה מפנה אותך למשטרה, וקצין הרישוי מלווה אותך בתהליך שכולל סדרת בדיקות ואישורים כמו כיבוי אש, בטיחות, מהנדס בנייה וכדומה. אחרי כל אלה האישור ניתן בכפוף לעמידה בסייגים שהוצבו. האירוע במירון נפל לאורך השנים בין הכיסאות, והבעיה נובעת מהשאלה 'מי אחראי לשטח הזה'. השטח נמצא בבעלות המועצה האזורית מרום הגליל, אבל על הפקת האירוע אחראי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים במשרד הדתות. ובניגוד לכל אירוע אחר — אין פה מנהל אירוע. אז המשטרה, שהיא גדולה בלקחת אחריות אבל קטנה ביכולת שלה להגיד לא, נשאבת לקחת כאן אחריות שהיא לא שלה".

משה קראדי | צילום: דנה קופל

"אין פה בעל בית"

בנקודה הזו מתחילה הבעיה, אומר קראדי: "המשטרה אמנם נושאת באחריות לסדר ולתנועה ולביטחון הציבור, אבל יש הבדל בין ביטחון לבטיחות. אירוע כזה חייב, למשל, לעבור אישור של קונסטרוקטור לכל המבנים והמעברים שאנשים עוברים בהם ולהגיד כמה אנשים יכולים לעבור שם ברגע נתון - ואז אחריות המארגנים היא לפקח שלא יעברו יותר מהמותר. אבל פה אין בעל בית בכלל. זה כשל רב שנים ששותפים לו הרבה מאוד גורמים. אני לא אומר שלמשטרה אין חלק בזה, אבל היא ודאי לא אחראית לבדה".

איך צריך לחקור כעת?
"חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון, למען הקורבנות ומשפחותיהם וגם כדי למנוע אירוע כזה בשנים הבאות".

בינתיים מפקד המחוז הצפוני במשטרה שמעון לביא קיבל אחריות לאירוע.
"זו אמירה של מפקד שחונך לערכים של נשיאה באחריות, אבל זה לא אומר שהוא אשם. יש הבדל בין אחריות לאשמה. במובן מסוים האמירה שלו היתה טעות, כי באופן טבעי הדרגים שמעליו, הפוליטיים, ינסו כעת להתעלם מהאחריות שלהם, ואסור שזה יקרה. היו שרים ופוליטיקאים שהביעו את עמדתם ולחצו שלא תהיה הגבלת כניסה, מתוך מחשבה על עניין הקורונה, וזה יצר הטעיה שמותר להכניס אנשים ללא הגבלה. הם לא חשבו בכלל על הצורך להגביל את כמות הנכנסים מחשש לבטיחותם. חשבו בקוד קורונה, לא בקוד אסון".

למה המשטרה לא מנעה את קיום האירוע לנוכח הסכנות שהיא מודעת אליהן ומתריעה מפניהן?

האסון בהר מירון | גיל נחושתן

"זה אירוע עם צביון דתי, ותראה לי מפקד משטרה אחד שיש לו אומץ להגיד לגורמים פוליטיים 'לא יהיה אירוע הר מירון'. אני לא מכיר אחד כזה, כמו שאני לא מכיר מפקד שיחליט לא לקיים את תפילת הכוהנים בכותל בסוכות או תפילה המונית בכנסיית הקבר. על פניו לאשר אירוע כזה זו התאבדות, אבל מה אותו מפקד יכול לעשות? אין לו באמת יכולת אמיתית להגיד לא, ומרגע שאישר, הוא למעשה כלוא בתוך משהו בלתי אפשרי.

"המשטרה מתריעה מראש, אבל צריך להבין את ההבדל: אם מפיק מבקש לאשר אירוע ואני אומר לו 'לא', הוא לא יקיים אותו כי אחרת אעצור אותו. אבל באירוע במירון מעורבים הרבה גורמים פוליטיים ודתיים, שאפילו בתוכם אין הסכמה, כי ישנן החצרות של החסידויות השונות, שכל אחת רוצה להדליק מדורה על ההר מתי שמתאים לה. הארגון שצריך לשלוט בכולם, המרכז לניהול המקומות הקדושים, לא באמת שולט בהם וכל אחד עושה שם מה שהוא רוצה. והמשטרה מצליחה באישור התוכניות לקבוע סדרים, היא מאבטחת את הציבור מפני מחבלים, מכווינה את התנועה, שומרת על הסדר, אבל בפועל המשטרה לא יכולה להגיד לא לדרגים דתיים ציבוריים במדינת ישראל לגבי אירוע שיש לו תאריך קבוע". 

"הכל המשיך כרגיל"

קראדי אומר כי "עוד ב־2008 המפכ"ל דאז דודי כהן שלח מכתב לשרים וכתב שהוא לא מוכן להיות אחראי לניהול האירוע הזה ושצריך להעביר אותו לגורם אחר. אז הקימו ועדה שתקבע מי יהיה אחראי לאירוע, וכמו רבות מהחלטות הממשלה בישראל, לא קרה עם זה שום דבר. כנ"ל לגבי הכשלים שחשף דו"ח מבקר המדינה. הכל המשיך כרגיל".