אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קו ישיר מחבר בין אסון ורסאי לטרגדיה במירון צילום: מאיר פרטוש

ניתוח כלכליסט

קו ישיר מחבר בין אסון ורסאי לטרגדיה במירון

במשך שני עשורים נמנעה המדינה מיישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לאחר אסון ורסאי. כניעה ללחצים וחוסר יכולת להגדיר גופים עם סמכות מסמנים את החוליים שבסופם אסון המירון

03.05.2021, 11:41 | דרור מרמור

ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון במירון היא צו השעה, אבל היא לא מבטיחה דבר בנוגע ליישום ולהפקת לקחים מהמסקנות שיופיעו בה. אסון ורסאי יוכיח.

קראו עוד בכלכליסט:

שני עשורים בדיוק מאז נפלו אל מותם 23 בני אדם, ההמלצה המרכזית בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות האסון – הקמת מכוני בקרה מקצועיים שיישאו בסמכות ובאחריות לנעשה בתחום הבנייה - עדיין מחכה למימוש. רק בעוד חודש וחצי, אם לא יצוץ בינתיים עוד תירוץ מצוין לדחייה נוספת, המכונים יתחילו סוף סוף לעבוד במתכונת מחייבת, אם כי לפי שעה המדינה עדיין מקצה להם "פירורים" בלבד.

ב-24 במאי 2001 קרסה התקרה באולמי ורסאי והביאה למותם של 23 בני אדם. בעקבות האסון והזעקה הציבורית הוקמה ועדת חקירה ממלכתית "לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור", בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר, שפרסמה שורת המלצות כדי שחלילה לא נחכה לאסון הבא (שכמובן הגיע). 

מתחם ההילולה במירון לאחר האסון. למרות הכל ועדת חקירה ממלכתית היא צו השעה 
, צילום: גיל נחושתן מתחם ההילולה במירון לאחר האסון. למרות הכל ועדת חקירה ממלכתית היא צו השעה | צילום: גיל נחושתן מתחם ההילולה במירון לאחר האסון. למרות הכל ועדת חקירה ממלכתית היא צו השעה 
, צילום: גיל נחושתן

כשלים ואסונות בענף הבנייה נהיו לשגרה

המילים בדו"ח כאילו נכתבו על האסון במירון (ועל עוד הרבה מאוד אסונות, קטנים כגדולים, בדרך): "'התדמית' של ים בעיות שבו כל בעיה היא נפרדת מרעותה, אינה מדויקת ככל שהדברים נסובים על ענף הבנייה. בעניין זה מתקיים מעגל קסמים, שאנו כינינו אותו כמנהג המשפטנים 'מעגל שוטה', שבו ניתן לדמות כל פגם וליקוי לחוליה במעגל, כשהמעגל אוחז ואחוז בחוליותיו באופן שכל אחת מהן מניעה את האחרות ומונעת על ידן... התורה כולה על רגל אחת היא (כמעט) שמשעה שיהיו נורמות סדורות, ומשעה שיהיה גוף מקצועי מאוד (שלא יהיה ספק ביושרתו), מפוקח באופן יעיל על ידי אחרים, ומפקח באופן יעיל על קיום הנורמות, ומשעה שהנורמות הסדורות יחולו על כל סוגי הבנייה וגווניה, אזי יושג חלק ניכר ממטרות הבטיחות".

זה כמובן לא קרה. מטרות הבטיחות לא ממש הושגו וכשלים ואסונות בענף הבנייה נהיו כמעט לשגרה. 

ההמלצה הכי מרכזית בדו"ח זיילר, שפורסם ב-2003, היתה הקמת מכוני בקרה מקצועיים ופרטיים (בדומה להפרטת מבחני הרישוי, הטסטים, לכלי רכב), שיחליפו את הרשויות המקומיות בישראל בהמלצה למתן היתרי בנייה ועריכת בדיקות תכן לביצוע הבנייה, בעיקר כדי לספק סוף סוף כתובת אחת שתישא בסמכות ובאחריות לבטיחות הבניין. זאת, בענף שהתרגל לגלגל אחריות מאחד לשני, מרשות אחת לרשות שנייה ומקבלן לקבלן. במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ציינו במפורש כי "הפתרון המתבקש לשיפור תפוקות הענף ואיכות הבנייה הוא הקמת מנגנון פיקוח הנדסי חיצוני ובלתי תלוי, כפי שקיים במדינות המערב המתוקנות. מנגנון ללא אינטרסים עסקיים עם הפרויקט ועם המעורבים בו, גם לא בדרכים עקיפות. רק מנגנון מסוג זה יכול לכפות על הקבלן את שיפור האיכות ומתן תשומת לב יתרה לליקויי הבנייה". 

ב-2006 הממשלה אישרה את ההמלצות בדוח" שהניח זיילר, אבל לאף אחד לא ממש בער ליישם אותן. רק בשנת 2014, כשנראה היה שהמכונים הפרטיים סוף סוף יוצאים לדרך, הכריז שר הפנים דאז גדעון סער בחגיגיות כי מדובר ב"רפורמה הכי משמעותית שנעשתה ב-50 השנים האחרונות, שתבזר את מערכת התכנון הריכוזית ותקל על מהלכי התכנון". בהחלטת הממשלה נכתב במפורש כי מדובר במהלך ש"יקצר הליכים בירוקרטיים וישפר את הפיקוח על הבנייה בישראל". 

מכוני הבקרה עדיין ממתינים

בפועל, מכוני הבקרה עדיין ממתינים. שישה מכונים פרטיים נענו לקול הקורא של הממשלה שפורסם במאי 2016 וקרא להקים פה מכונים ("שיחלו לעבוד בנובמבר 2016"). מאז, רובם מקבלים מדי רבעון פיצוי מהמדינה – בגלל שעוד לא הסדירו את עבודתם. הפיצוי עומד על 300 אלף שקל לרבעון, ממנו מקזזת המדינה הכנסות למכונים שהצליחו ללקט כמה עבודות, לאחר שמינואר  2018 אפשרו להם לעבוד מול יזמים רק במסגרת וולנטרית (מה שכמובן אין למכונים יותר מדי תמריץ לעשות, בהינתן רשת הביטחון).

אסון ורסאי ב־2001. עשרים שנה חלפו ועדיין ממתינים ליישום המסקנות
, צילום: מאיר פרטוש אסון ורסאי ב־2001. עשרים שנה חלפו ועדיין ממתינים ליישום המסקנות | צילום: מאיר פרטוש אסון ורסאי ב־2001. עשרים שנה חלפו ועדיין ממתינים ליישום המסקנות
, צילום: מאיר פרטוש

ביוני 2020 העבודה של המכונים היתה אמורה להיכנס לפעימה מחייבת ראשונה במסגרת אותה רפורמה גדולה. אבל שוב – בפעם המי יודע כמה – ביקש שר הפנים אריה דרעי להאריך את "תקופת ההיערכות" בשנה נוספת. שר הפנים דיבר על "חוסר בניסיון נרכש", אבל לגורמים רבים בשוק היה ברור שמדובר בלחץ עז מצד הקבלנים, היזמים ואפילו הפקידים ברשויות המקומיות שלא ממש רוצים שיזיזו להם את הגבינה וייכנסו להם לתוך המגרש (תרתי משמע). 

אינפו עדיין מחכים למכוני הבקרה אינפו עדיין מחכים למכוני הבקרה אינפו עדיין מחכים למכוני הבקרה

שנה נוספת חלפה, ולפי הלו"ז הנוכחי, החל מ-16.6.2021 כל המבנים שנמוכים מ-29 מטר (9 קומות) ואינם כוללם חלק מסחרי יהיו חייבים לעבור דרך אישור ובדיקת מכוני הבקרה. לא מדובר בפרויקטים הגדולים בענף, שמצטופף וצומח בעיקר לגובה, אבל מדובר בהתחלה חשובה. והבשורה הכי דרמטית: לפי החלטת הממשלה, חצי שנה לאחר מכן, בתחילת 2022, כל המבנים בישראל יהיו מחויבים לעבור דרך מכוני בקרה בדרך לאישור המיוחל. 

ולא פחות חשוב: מסתבר שכבר בשלב הוולונטרי שהחל כאמור ב-2018 (ומאפשר לכל יזם להודיע בקלות שהוא מוותר על מסלול המכונים ועובד בשיטה הישנה), ישנה התעוררות בשטח. הנפח של עבודת המכונים הפרטיים עולה חודש אחרי חודש,  ובמכונים עצמם משוכנעים שיזמי הנדל"ן לומדים להכיר ביתרונות שמציע המנגנון החדש. 

נכון להיום, לפי נתוני המכונים שנאספו לבקשת "כלכליסט", מספר הפרויקטים שבתהליכי ביצוע שונים על ידי מכוני הבקרה עומד על 173 היתרי בנייה, 259 בניינים ו-6,177 יחידות דיור בסך הכל. טיפה בים, אבל לפחות התחלה של שינוי. 

גם במינהל התכנון משדרים עדיין עסקים כרגיל ומעריכים שהמכונים אכן יתחילו להיות מחייבים בקרוב. "לא פשוט להתניע נושאת מטוסים", הם אומרים, "אבל ברור שמדובר בגוף שיתרום לאיכות הבנייה כאן". 

לא מעט גורמים מבקשים לדחות את הרפורמה

יחד עם זאת, לא מעט גורמים עדיין מנסים להביא לדחייה נוספת של הרפורמה. לדברי המהנדס גיל שטיין, יו"ר חטיבת מכוני הבקרה באיגוד לשכות המסחר, "הלחץ המרכזי לדחיית הרפורמה מגיע מכיוון היזמים. אנחנו מגיעים ליזמים בתקופה הכי קשה שלהם, כשהם הכי ממונפים ועוד לא החלו לראות הכנסות ממכירת דירות. ייקח זמן עד שהם יבינו שזה היה שווה להם ושזה מוריד להם המון אחריות מהכתפיים. במקביל, הרשויות המקומיות החלו להפנים את התועלת בעבודה מולנו, וישנם כבר לא מעט פרויקטים שבהם הרשות המקומית היא שחייבה את היזם לעבור דרך מכון בקרה. האתגר הגדול כרגע הוא מול נותני השירות – מתכננים, אדריכלים ומהנדסים, שחוששים לתוספת עבודה שידרוש המכון, מבלי שהם יתוגמלו עליה". 

בינתיים, לא מעט קבלני ביצוע החלו כבר לבקש תוספת של עשרות אלפי שקלים ליזמים שמגיעים יחד עם מכון בקרה. בנוסף, במסגרת הסדרת הפעילות מול מכוני הבקרה, קבעה המדינה כי הם ישלמו אגרה למכון בסך 1,800-2,000 שקל עבור כל יחידת דיור. 

שטיין: "למרות העלויות הישירות והעקיפות, ברור שהיזם יחסוך פי עשרה הודות לעבודה עם מכון בקרה – באיכות הבנייה, בעלות הכוללת של העבודה, ובזמן הבנייה. העובדה היא שכבר היום, בשלב הוולונטרי, כל קבלן שעבר איתי את התהליך עם המכון חוזר אלינו פעם שנייה ושלישית".  

בכל מקרה, מכוני הבקרה מתכוננים במלוא המרץ לשלב המחייב החל מיוני הקרוב, אבל גם הם מודים שהסיכוי למימוש השלב הבא – שימוש במכוני בקרה לכל סוג של בנייה – כבר בינואר 2022 כמובטח, מאוד קלוש כרגע. המדינה עוד לא החלה לכתוב את התפריטים המחייבים לעבודת הבקרה, היא עוד לא הכשירה כנדרש בקרים מול פיקוד העורף וכיבוי אש ועוד.

"המטרה של המרת 'המעגל השוטה' ב'מעגל חכם' נראית לנו בהישג יד, ובלבד שהמעגל השוטה הקיים יוחלף כולו ובו-זמנית במעגל החכם. הדגש הוא על 'בו-זמנית', משום שהטלאת טלאים בחוליה אחת בלבד של המעגל השוטה היא ערובה להמשך המצב הקיים", כתב השופט זיילר בהמלצות שהניח ב-2003. מאז, בממשלה ממשיכים להטליא טלאי על טלאי, אסון חדש מחליף אסון ישן, וועדת חקירה טרייה מחליפה ועדת חקירה שדו"חותיה הצהיבו מזמן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות