האוצר התנגד, והפיקוח על נטפליקס בישראל התרחק

האם גם המלצותיה של הוועדה העשירית שקמה בישראל לבחינת שוק השידורים יתמסמסו? ל"כלכליסט" נודע כי משרד האוצר דורש בתוקף ממשרד התקשורת שלא לפרסם את דו"ח הוועדה בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן.

הוועדה, שהוקמה באוגוסט על ידי שר התקשורת לשעבר יועז הנדל, היתה אמורה להגיש את המלצותיה עד לסוף 2020. אך אי־הסכמות מהותיות בין חבריה, הכוללים נציגים ממשרדי האוצר, המשפטים והתקשורת, וכן נציגי רשות התחרות, מעכבות את הגשת הדו"ח. לאחרונה הגיעו הצדדים לפיצוץ עם נציגי האוצר, שמובילים קו אגרסיבי ונוקשה ודורשים החלת שוק חופשי. גורמים בוועדה מתארים קושי בגיבוש ההמלצות לאור מחסור חמור בידע מקצועי ורלבנטי, שהיה אמור להיאסף לאורך השנים אצל הרגולטורים השונים.

גוגל ופייסבוק בחוץ

על רקע מינויו אתמול של איתן גינזבורג לשר תקשורת זמני, בכוונת פולקמן להגיש את הדו"ח למשרד התקשורת בשבוע הקרוב. כפי שמסתמן, ברוב תחומי אחריותה לא התגבשו המלצות חותכות, והוועדה תסתפק באמירות מעורפלות כמו "נדרשת עבודה נוספת" ו"הרגולטור יידרש לבחון". במשרד התקשורת מתלבטים האם לפרסם את הדו"ח במלואו או רק את ההמלצות המהותיות יותר.

ברידג'רטון של נטפליקס | צילום: איי פי

אינפו מה נשאר מהוועדה לאסדרת השידורים

בין האוצר לשאר הנציגים התגלעו פערים עמוקים בנוגע לשלוש סוגיות מהותיות. האחת היא הטלת חובת השקעה על ענקיות סטרימינג בינלאומיות, כמו נטפליקס. בוועדה רצו לחייב את נטפליקס בעד 30% תוכן מקומי, אך האוצר התנגד בתוקף. בסביבת ענקית המדיה אף התבטאו לראשונה באופן חריג ומסרו בפברואר ל”כלכליסט” כי "הצעות הוועדה מאוד מדאיגות ולא ריאליות". כפי שמסתמן, הוועדה תסתפק באמירה כללית כי על נטפליקס להחיל רגולציה וולונטרית. 

בנוסף, הוועדה תמליץ לעשות עבודה מעמיקה יותר שתבחן את התנאים להחלת רגולציה שאינה וולונטרית, ולשם כך תמליץ כי לרגולטור תהיה סמכות לקבל נתונים מלאים מנטפליקס. בכל הנוגע להמלצות על גוגל ופייסבוק רצתה הוועדה להמליץ כי נתח מתוך הכנסותיהן מפרסום יוקצה לתעשיית התוכן. עם זאת האוצר עשה "שמיניות באוויר", לדברי גורמים בוועדה, שלא יהיו לכך אזכורים בדו"ח, ואכן הצליח. 

הסוגיה השנייה היא חובת ההשקעה של השחקנים המקומיים ביצירה מקורית. כיום HOT ו־yes נדרשות להשקיע 8% מהכנסותיהן השנתיות; קשת ורשת 15% מההכנסות; ואילו השחקניות המתבססות על אינטרנט כסלקום ופרטנר לא נדרשות כלל. האוצר הציג עמדה כי חובת יצירה צריכה להסתמך על תאגיד השידור בלבד. לבסוף, הצדדים הגיעו להסכמות הבאות: כלל השחקניות יידרשו לחובת השקעה של 6.5% החל מהכנסות של 300 מיליון שקל בשנה. על פי הערכות, סלקום ופרטנר עדיין לא מגיעות לסכום זה משוק הטלוויזיה. בנוסף, החובה של הערוצים המסחריים תופחת ל־12%. 

משמאל: מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין ושר האוצר ישראל כץ. החליטו שלא להחליט | צילום: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם

כמו כן, בשלב זה אין כוונה לאפשר ל־HOT ו־yes לשדר חדשות, למרות תמיכה של נציגי האוצר. הסוגיה השלישית שבמחלוקת היא שינוי המודל הכלכלי של פלטפורמות השידור. כיום הכנסות קשת ורשת מתבססות על פרסומות, בעוד הכנסות הכבלים והלוויין מתבססות על דמי מנוי. האוצר דרש בעמדתו להסיר את כל המגבלות הללו ולאפשר לכל גוף לקבוע בעצמו את מודל הכנסותיו, אך משרד התקשורת חשש לגרום זעזוע עמוק בשוק. לבסוף, חברי הוועדה לא הצליחו לגבש החלטה בסוגיה זו. בדו”ח תסתפק הוועדה באמירה כי בעתיד יש להסיר את המגבלות וכי על הרגולטור להחליט כיצד לעשות זאת ומתי. 

בלי בלעדיות בספורט

אחת הסוגיות שעליהן יש תמימות דעים היא איחוד בין הרשות השנייה למועצת הכבלים והלוויין. בכוונת הוועדה להמליץ שבגוף המאוחד יהיה שילוב בין נציגי ציבור לדרג מקצועי ממשלתי, לאחר שבאוצר הציגו עמדה שאין כלל צורך ברגולטור על שידורים. עוד מתכוונת הוועדה לנסח המלצות בענף הספורט ומחירי זכויות השידור. ההמלצה המתגבשת היא לקבוע איסור שידור תוכני ספורט בבלעדיות כדי לפתוח את השוק לתחרות.