סצנה מתוך פורטנייט
הקרב על האפסטור: אפל ואפיק משחקות מונופול
מפתחת פורטנייט סחבה את אפל לבית המשפט והיא מקווה שניצחון שלה ישנה את חוקי המשחק עבור המפתחים כולם וישים קץ לעמלות הגבוהות באפסטור. והגיימרים? הם רק רוצים שיתנו להם לשחק
השבוע נפתח בבית המשפט בקליפורניה משפט המיליארדים של אפיק גיימס (Epic Games) נגד אפל. על פניו, המשפט הזה הוא רק על גובה העמלה שאפל גובה בחנות האפליקציות שלה, אבל בעצם הוא על הרבה יותר. המאבק העקרוני הזה יכול להשפיע לא רק על שתי החברות הללו אלא גם על עתיד חנויות האפליקציות והמשחקים כולן.
קראו עוד בכלכליסט:
ואם היום הראשון של המשפט הוא סימן לבאות, הרי שמובטחת כאן ההצגה הכי טובה בעיר, שיש בה הכל. אפיק מנסה לצייר את המשפט כקרב של דוד מול גוליית, וכשהנמסיס שלך הוא חברה ששווה שני טריליון דולר, גם מפתחת המשחק המצליח בעולם נראית לרגע כמו נער ג׳יינג׳י עם קלע. בינתיים היו בו כבר סודות כספיים שנחשפו לציבור לראשונה וגם כמה רגעים קומיים. עם פתיחת המשפט, למשל, בית הדין בקליפורניה, כמקובל במדינה, פתח קו טלפון ציבורי אליו ניתן להתקשר על מנת להאזין לדיון בזמן אמת, אבל טעות גרמה לכך שהוא נפתח כקו דו־כיווני במקום קו להאזנה בלבד. כך במשך 20 דקות, בעוד פקידי בית הדין מנסים לשים את המתקשרים על מיוט, צעקו כ־200 ילדים במלוא הגרון: “שחררו את פורטנייט” ו“אדוני השופט, תחזיר את פורטנייט לאייפון”.
המרד על האפסטור
הסכסוך המשפטי בין אפיק לאפל החל באוגוסט שעבר, כאשר אפיק אפשרה לשחקני פורטנייט לרכוש תוכן נוסף למשחק ישירות מהפלטפורמה שלה ולא דרך האפסטור, כנדרש בתנאי השימוש שמעמידה אפל למוכרים. מנכ”ל אפיק, טים סוויני, התבטא בעבר לא אחת נגד עמלה הגבוהה שאפל גובה מהמפתחים בחנות האפליקציות שלה, שעומדת על 30% מכל עסקה, ואפיק ידעה היטב שהתגובה של יצרנית האייפון תהיה חריפה. ואכן, אפל מיהרה להסיר את המשחקים של אפיק מהחנות שלה, ואפיק הגיבה מיד עם קמפיין מוכן מראש תחת המוטו FreeFortnite, שהשתמש בשפה הוויזואלית המזוהה של המשחקים ובין היתר לעג לפרסומת “1984” המפורסמת של אפל. המסר היה ברור: אפל היא ענקית טכנולוגיה מסואבת ואפיק - שהשווי שלה עומד היום על 29 מיליארד דולר - היא לוחמת צדק. במידה מסוימת זה אכן נכון, אפיק נלחמת גם את מאבקם של מפתחים קטנים יותר, להם אין את האמצעים לנהל מאבק משפטי נגד אפל.
מנגד, אפל טוענת שאפיק יצרה את המאבק המשפטי הזה בשביל למשוך תשומת לב תקשורתית ולעורר עניין מחודש בפורטנייט ובמשחקים האחרים שלה. זה טיעון מוגזם אבל לא בדיוק תלוש מהמציאות. אכן, לא רק שאפיק התכוננה למרד שלה באפל מזה זמן רב ואף שכרה חברת יח"צ שתסייע לה בכך כבר לפני יותר משנה, אלא שהחברה, שציינה השנה 30 שנה מאז הוציאה את המשחק הראשון שלה, חוותה כמה עליות ומורדות ובטרם ההצלחה הענקית של פורטנייט ויודעת היטב כיצד לנצל תשומת לב תקשורתית. אפשר לבחור להאמין לסוויני, שמנסה להציג את המאבק שלו באפל כעניין ערכי ועקרוני. אפשר לחשוב שהוא ציני לגמרי. אבל גם אם בוחרים להאמין שמדובר במהלך אינטרסנטי בלבד, הרי שצריך להיות עורך הדין של אפל בשביל לטעון ברצינות שהעניין פה הוא מה גובה העמלה של אפיק דווקא בחנות של אפל. כראוי לחברה שיודעת שסיפור טוב מתחיל באירוע דרמתי, באפיק פתחו את המשפט בכך שהעלו את סוויני אל דוכן העדים כדי לטעון ש”אפל מרוויחה יותר ממכירת אפליקציות של מפתחים בחנות האפליקציות שלה מאשר המפתחים עצמם”.
“שחררו את פורטנייט”
כצפוי, האסטרטגיה המשפטית של אפיק היא להאשים את אפל בכך שהאפסטור, שהינה האפשרות היחידה לביצוע רכישות בפלטפורמות שלה, מהווה למעשה מונופול. חברת המשחקים היא לא הראשונה שמשמיעה את נטוענות הללו והמופע המשפטי הוא המשך ישיר של הקמפיין שלה. לפני כחודשיים אפיק הפעילה לוביסטים שניסו להעביר חקיקה מקומית במדינות שונות בארה”ב על מנת שאלה יכירו באפסטור כמונופול המפר את חוקי התחרות ההוגנת. אפל, בתגובה, חשפה נתונים פנימיים לפיהם אפיק מפסידה מאות מיליוני דולרים על תפעול החנות הדיגיטלית שלה למחשב האישי, המנסה להתחרות בענקית הפצת המשחקים Steam. יש קשר ישיר בין שני הקרבות היקרים האלו שאפיק מנהלת במקביל: סטים, כמו אפל, גובה מהמפתחים עמלה של 30%, בעוד שאפיק גובה רק 12%. אפל מנסה להעביר מסר לפיו לא ניתן לנהל חנות רווחית עם עמלות נמוכות. אבל בפועל, אפיק מנצלת את העובדה שהכיסים שלה מרופדים בכספי פורטנייט על מנת לשבור את הסטטוס־קוו המכתיב איזו עמלה מפתחים חייבים לשלם לחנויות. אם אפיק הייתה יוצאת בקמפיין ישיר נגד סטים, זה היה קרב בין יריבות דומות שמעניין כמה אלפי אנשים בתעשיית הגיימינג. אבל מלחמה נגד אפל ממסגרת את אפיק כצד הנפגע ועד כה, זוכה גם לסיקור תקשורתי אוהד ומקיף.
בינתיים, מיקרוסופט הודיעה בשבוע שעבר כי היא מורידה את גובה העמלה בחנות שלה למחשב האישי ל־12% ובוחנת הקלה דומה גם בחנות האקסבוקס. העובדה שמיקרוסופט בחרה בדיוק בגובה העמלה של אפיק, מוכיחה דבר פשוט: ללא קשר לתוצאות המשפט, בקרב אחד סוויני כבר רושם ניצחון - הוא הצליח להגדיר בנצ'מארק אפשרי חדש לתחום כולו.
ומה עם הגיימרים עצמם? האם הם צפויים לראות מהקרב הזה משהו חוץ מאשר אקשן ורכילות עסקית בכותרות? קשה לדעת. גם אם כל מה שהגיימרים רוצים זו גישה נוחה למשחק האהוב אליהם, לתוצאות המשפטיות תהיה כנראה השפעה לא מועטה עליהם. התחרות הגוברת בין אפיק לסטים יכולה להגביר את חגיגת המבצעים וחלוקת המשחקים בחינם. אבל היא יכולה גם להוביל אותם אל עבר מסלול תואם נטפליקס־אמזון, שבו שתיהן ילחמו על בלעדיות למשחקים מבוקשים, וזה בוודאי יסרבל את חייו של משתמש הקצה שיאלץ לשלם לכולן וגם לנסות להיזכר באיזו מהספריות שלו נמצא איזה משחק. בתרחישים האפוקליפטיים היהירים שאפל מנסה לצייר, ניצחון של אפיק יוביל למצב בו הלקוחות יצטרכו לרוץ בעקבות המשחק בו הם רוצים לשחק אל הפלטפורמה עמה הסטודיו המפתח לא הסתכסך באותו שבוע.
ההימור הגדול של סוויני על העתיד של אפיק הוא חזון היקום המשולב, ה”מטאוורס”: תפיסה של עולם משחק בצורה רחבה ועמוקה יותר ממה שהיה מקובל עד כה, כמעין רשת חברתית או פיסת נדל”ן וירטואלית. עד כה הנסיונות של פורטנייט לקדם את החזון הזה היו אמנם חלוציים אבל לא בדיוק פורצי דרך מבחינה רעיונית וכללו, למשל, שילוב של דמויות של מארוול, DC או מלחמת הכוכבים במשחקים שלה. לכן כאשר טים סוויני עלה לדוכן העדים, הוא ציטט את רומן הסייברפאנק “סנואו קראש”, שבו נתבע המושג ושמתאר עולם שבו תאגידים יורשים את מקומן של מדינות ומנהלים ביניהם קרבות ענק. סוויני כנראה לא ראה את האירוניה הטמונה בציטוט תרחיש דיסטופי בעודו מקדם מרחב שיאוכלס בכמה שיותר כותרים של דיסני.