אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אירופה מתעשתת: האיחוד מגבש תוכנית להחזרת ייצור השבבים ליבשת שבב | צילום: שאטרסטוק

אירופה מתעשתת: האיחוד מגבש תוכנית להחזרת ייצור השבבים ליבשת

נציב התעשייה האירופית טיירי ברטון יחשוף בימים הקרובים את התוכנית השאפתנית של האיחוד האירופי, לפיה יכולת הייצור ביבשת תוכפל עד 2030, בהיקף של לפחות 20% מיכולת הייצור העולמית. ברטון בראיון לבלומברג: "היינו תמימים. אנחנו רוצים לחזור לנתח השוק הקודם שלנו"

05.05.2021, 11:48 | רפאל קאהאן

"היינו תמימים", כך אומר נציב התעשייה האירופית טיירי ברטון בהתייחסו להעברת פעילות ייצור השבבים מאירופה למדינות אחרות בעשורים האחרונים. ברטון צפוי לחשוף בימים הקרובים את התוכנית של האיחוד האירופי להחזרת ייצור השבבים ליבשת כמו גם יעד שאפתני כולל הכפלה של יכולת הייצור הנוכחית עד 2030. 

תחום השבבים סובל ממחסור חמור ביכולת ייצור שנחשפה במלוא חומרתה במהלך מגפת הקורונה. אך כעת המחסור הזה גם מאיים על הכלכלה וכבר החל לעורר בעיות עם צמצום בייצור מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה.

קראו עוד בכלכליסט:


"אנחנו רוצים לחזור לנתח השוק הקודם שלנו", הסביר ברטון בראיון עם סוכנות בלומברג. לדבריו הסיבה העיקרית לירידה ביכולת הייצור היא שיצרניות השבבים האירופאיות היו "תמימות ופתוחות מדי". האיחוד צפוי לדרוש מיצרניות השבבים לכוון להכפלת יכולת הייצור להיקף של לפחות 20% מיכולת הייצור העולמית. התוכנית כוללת הקמה של מכוני מחקר ופיתוח והקמת ברית של יצרני שבבים אירופאים כדי שיוכלו להתמודד עם ענקיות השבבים האמריקאיות והאסייתיות. עד כה כ-22 מדינות אירופאיות חתמו על מכתב כוונות שמסכם את עיקרי התוכנית הפעולה.

יצרנית השבבים הסינית SMIC, צילום: בלומברג יצרנית השבבים הסינית SMIC | צילום: בלומברג יצרנית השבבים הסינית SMIC, צילום: בלומברג

בין היעדים שמקדם האיחוד גם הקטנה של גודל המעבדים שמיוצרים כיום ביבשת. היעד כרגע הוא מעבר לשבבים בגודל 20 ו-10 ננומטר ואף למטה מכך. ככל שהשבב קטן יותר, כך הוא חסכוני יותר בצריכת חשמל ומספק יכולת חישוב גדולה יותר. במקביל, נקבע יעד של פיתוח קווי ייצור עבור שבבים בגודל 5 ננומטר ואף 2 ננומטר. מדובר ביעדים שאפתניים שכן המתחרות מאסיה הצליחו רק בשנים האחרונות לפתח שבבי 7 ו-5 ננומטר בעיקר לתעשיית מכשירי המובייל והמחשבים. אפילו אינטל התקשתה בפיתוח שבבים בגודל הזה והיא עדיין מספקת מעבדי מחשבים בגודל 10 ו-14 ננומטר בעיקר. 

לאיחוד יש יכולת לעמוד מאחורי התוכנית השאפתנית

ואולם לאיחוד יש גם יכולת לעמוד מאחורי היעדים של התוכנית. במשך שנים רבות היבשת היתה המתחרה העיקרית של היצרניות האמריקאיות. עד 1990 אירופה החזיקה בכ-44% מיכולת הייצור העולמית בתחום. כיום המספר הזה קרוב יותר ל-10%. רוב קווי הייצור הועברו לאסיה, בעיקר לדרום קוריאה, יפן וטייוואן שמחזיקות כיום כ-60% מיכולת הייצור העולמית כך לפי נתונים של איגוד יצרניות המוליכים למחצה. שתי חברות השבבים העיקריות באירופה, NXP ההולנדית ו-Infineon הגרמנית מייצרות את רוב השבבים שלהן ב-TSMC הטיוואנית ואצל יצרניות אסייתיות נוספות. 

לדברי מומחים, אחת הסיבות למעבר לייצור באסיה הוא הכישלון של ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, נוקיה ואריקסון לפתח מוצרי טכנולוגיה לשוק הצרכני. נוקיה יצאה מתחום הטלפונים הסלולריים לפני כעשור עת מכרה את מפעליה למיקרוסופט לאחר כישלון ההתמודדות מול האייפון של אפל; אריקסון הקימה מיזם משותף עם סוני לייצור מכשירי סלולר, ולאחר מכן מכרה לענקית היפנית את שאר הפעילות וחזרה להתמקד בציוד לתשתיות תקשורת ורשתות מחשבים. 


שבב , צילום: שאטרסטוק שבב | צילום: שאטרסטוק שבב , צילום: שאטרסטוק


עם זאת כנראה שהאירופאים לא יוכלו להשלים את היעדים שלהם ללא סיוע חיצוני. TSMC, כיום יצרנית השבבים הגדולה בעולם, כנראה תשתף פעולה ביישום היעדים האלה. החברה מתקשה להפעיל את מפעליה בטייוואן עקב בצורת קשה שפוגעת באספקת המים למפעלי השבבים. במקביל היא גם הודיעה שתשתף פעולה עם ממשל ביידן ותוכניותיו להגדיל את יכולת הייצור האמריקאית, החברה צפויה להקים 5 מפעלים נוספים באריזונה, מעבר למפעל ענק שכבר כיום נמצא בהקמה. מעבר לטייוואן, רוב מפעלי החברה ממוקמים בסין, שם היא תתקשה לפעול מבלי לעורר אנטגוניזם מצד שותפותיה המערביות שהפכו את השבבים לאחת מהנקודות העיקריות במלחמת הסחר שנפתחה מול בייג'ינג בשנים האחרונות.  

אינטל תהיה שותפה

אינטל גם היא רוצה להיות שותפה למהלך. החברה מחזיקה כיום במפעל גדול באירלנד ועל פי הדיווחים נמצאת במו''מ כדי למצוא מיקום למפעל חדש שיוקם ביבשת ושישמש לייצור שבבים בגודל 7 ננומטר. מנכ''ל אינטל פט גלסינגר עם זאת רמז שאינטל זוכה לגיבוי ממשלתי בכל מקום בו היא מקימה מפעל והציע שהחברה תזדקק לסיוע כספי ניכר כדי להצטרף לתוכנית הפעולה של האיחוד. עוד ציינו באינטל שהקמה של מפעל עולה כ-10 מיליארד דולר בממוצע ושמדינות אסייתיות למשל מסבסדות כ-40% מעלות ההקמה. זו בדיוק הנקודה שעדיין לא ברורה, מה יהיה התקציב שיוקצה לתוכנית.

על פי הערכות, האיחוד צפוי להקצות כ-20% מ-672 מיליארד יורו לתחום הדיגיטל, הסכום הכולל מייצג את ההון שהוקצב להחזרת המשק האירופי לפעילות בסיום משבר הקורונה. עם זאת "דיגיטל" היא הגדרה מאוד רחבה כך שלא ברור כמה ממנה מיוצגת על ידי תעשיית השבבים. בנוסף, חלוקת ההון נמצאת באחריות המדינות השונות המרכיבות את האיחוד ולכול אחת יש את סדר העדיפויות שלה. "אירופה נמצאת בתחרות עם מדינות אחרות שגם הן מעוניינות בהקמה של מפעלים בתחומן", הוסיף גלסינגר והסביר שאירופה צריכה ל"השוות את התנאים", אם היא רוצה שיהיה לה סיכוי להתחרות בשאר העולם.


תגיות