אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איתן סטיבה מסביר למה שילם 50 מיליון דולר כדי לטוס לחלל צילום אלעד מלכה

איתן סטיבה מסביר למה שילם 50 מיליון דולר כדי לטוס לחלל

לא חושש מהסיכונים, מנסה לחבר חברות ישראליות לנאס"א ומאמין בחייזרים; האסטרונאוט הישראלי השני אומר בשיחה ל"כלכליסט": "אמשיך לעסוק בחלל גם כשאחזור, זה נראה לי חשוב וטריוויאלי, ואין מספיק אנשים שעוסקים בזה לעומק"

05.05.2021, 14:00 | אודי עציון

"אילן רמון היה חבר אישי שלי. רק כשביקרתי אותו באימונים בנאס"א, התחילה להתעורר אצלי המודעות שטיסה לחלל זה משהו מוחשי ואפשרי. כשאתה חי בארה"ב, זה מסלול שקיים לחלק מטייסי הקרב, להתקבל לתוכנית האסטרונאוטים של נאס"א ולצאת לחלל. אני עדיין חולם בלילה שאני טייס, והחוויה חסרה לי. אז ברגע שהתקשר אליי חבר אסטרונאוט ואמר שיש הזדמנות, מיד אמרתי כן. אין טייס שלא דיברתי איתו ולא אמר לי שהיה מתחלף איתי". 

כך אומר איש העסקים וטייס הקרב לשעבר איתן סטיבה בשיחה עם "כלכליסט", לאחר שקרן רמון ומשרד המדע חשפו היום את הניסויים שיבצע בטיסתו אל תחנת החלל הבינלאומית בתחילת 2022.

קראו עוד בכלכליסט:


סטיבה (63) שירת עד 2019 במילואים כמדריך טיסה בחיל האוויר, לאחר קריירה ארוכה כטייס קרב, שבמהלכה צבר 4.5 הפלות של מטוסים סוריים במלחמת לבנון הראשונה (הפלה של חצי מטוס נרשמת כששני טייסים שונים פוגעים באותו מטוס. במקרה הזה התחלק מטוס בינו לבין אליעזר שקדי, שהיה אח"כ מפקד חיל האוויר). הוא עשה את הונו כאחד משלושת הטייסים שהקימו את חברת LR ביחד עם רועי בן ימי ועמי לוסטיג, שבין היתר התמחתה בפרויקטים ביטחוניים ותשתיתיים באפריקה, אך כיום פועלת רק בתחומים אזרחיים, כמו חקלאות, בריאות, אנרגיה, מים ועוד. כיום סטיבה שותף מייסד בקרן ההשקעות Vital Capital שמנהלת פרויקטים כלכליים וחברתיים באפריקה.


אנשים מתעשיית החלל עם איתן סטיבה, צילום יח"צ אנשים מתעשיית החלל עם איתן סטיבה | צילום יח"צ אנשים מתעשיית החלל עם איתן סטיבה, צילום יח"צ

סטיבה ישוגר כאסטרונאוט פרטי במסגרת המשלחת הראשונה של חברת אקסיום, שנערכת לשגר בעתיד תחנת חלל פרטית, ותשגר בסוף 2021 קבוצת אסטרונאוטים ראשונה אל תחנת החלל באמצעות החללית "דראגון" של ספייס X האמריקאית. עם זאת, באמצעות החיבור לקרן רמון, לנאס"א ולסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה הוא יבצע ניסויים רבים, מדעיים ומסחריים. 

"זה הרבה מעבר לחוויה אישית, לא סתם טיסה הלוך ושוב. אני טס גם כדי לתרום למדע, לעורר השראה לילדים, ולדחוף סטארט-אפים ישראליים בתחום החלל. חברות ישראליות עומדות בתור כדי לבצע ניסויים בתחנת החלל, אבל ישראל אינה שותפה לה, אז ככה אני מסייע להן לעקוף את התור. אני מודה שלא הייתי מודע לכל הפעילות בישראל בתחום החלל. יש לא מעט חברות לוויינים, חברות ששולחות ננו-לוויינים לחלל, תיכוניסטים שבונים לוויינים. זה עולם חדש ויצירתי שתפור על ישראלים. רק צריך לתת להם הזדמנות לחקור".

אבל בסופו של דבר אתה קודם איש עסקים.

"אני נחשף להמון רעיונות להשקעה, אבל אין קרנות ישראליות שממוקדות בתחום החלל, ואין מספיק חברות ישראליות שמחוברות לנאס"א או לסוכנויות החלל האירופית והיפנית. זה אחד הדברים שאני מקווה שהמשימה שלי תשנה. אני אמשיך לעסוק בחלל גם כשאחזור, זה נראה לי חשוב וטריוויאלי, ואין מספיק אנשים שעוסקים בזה לעומק".

תהיה מעורב עד לשיגור בוויטאל קפיטל?

"לשמחתי הקרן מנוהלת טוב. אני מגיע לוועדות השקעה אם צריך". 

איתן סטיבה בכנס הכרזת הניסויים, צילום אלעד מלכה איתן סטיבה בכנס הכרזת הניסויים | צילום אלעד מלכה איתן סטיבה בכנס הכרזת הניסויים, צילום אלעד מלכה


הניסויים שייבצע סטיבה נבחרו על ידי ועדה בראשות ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. הרשימה כוללת 44 ניסויים, אבל המימוש של כולה תלוי עדיין באישור נאס"א ואקסיום, ובגיוס מימון מתאים, חלקו מהמדינה שפועלת ללא תקציב מאושר. 

הרשימה כוללת ניסויים בתחומי המדע והרפואה, אך גם של חברות מסחריות כמו הסוללה החשמלית של סטורדוט ביחד עם חברת החשמל, הפקת חשמל וחום באמצעות קרינה קוסמית של חברת החשמל ו-PV NANO CELL, פאנל סולארי גמיש של אפולו פאואר, השעון הרפואי הישראלי CardiacSense, עדשת משקפיים של שמיר אופטיקה וניסוי של שטראוס, D-MARS ומרכז מדעים ירוחם בהנבטת חומוס בחלל.

סטיבה: "בגיל שלי כבר לא ישנים הרבה. אני מתכוון לעבוד פול טיים בחלל, יוצא עם לו"ז עמוס. יש מראש חלוקת עבודה איפה כל אחד מאיתנו יהיה בתחנת החלל בכל נקודת זמן ואילו מכשירים ועמדות יעמדו לרשותו, מתי לגשת לחלון התצפית לצלם סופת ברקים, מתי יש תקשורת עם כדור הארץ לשידור לילדים או להדגמה טכנולוגית. ביקשתי לצאת גם להליכת חלל, זה משהו שדורש קורס מקדים של 10 ימים בנאס"א, אבל לא הסתייע הפעם". 

היית מהילדים שחולמים להיות אסטרונאוטים?

"הייתי ילד בעצמי כשארמסטרונג נחת על הירח והאמנתי שבקרוב ננחת על כוכבים אחרים. האמנתי ואני עדיין מאמין שאנחנו לא לבד, ויש אי שם חייזרים. ואז אתה גדל ומבין כמה זה מסובך. החלל היה פעילות ממשלתית, יקרה ומצומצמת. הכניסה של החברות הפרטיות כמו ספייס X של אילון מאסק שבטיל שלה אמריא האיצה את הפעילות מחדש. בעוד כמה שנים נטוס לניו יורק בתוך שעה באמצעות יציאה מהאטמוספרה. אקסיום שבשיגור שלה אטוס מקימה תחנת חלל משלה, ותהיה סוג של מלון חלל. אני פוגש לא מעט ישראלים בנאס"א. ישראל אולי לא תשלח חללית למאדים, אבל יכולה לשלוח רחפן בחללית אחרת. חסם הכניסה הוא כלכלי, ואני טס כדי להציג על הבמה הבינלאומית את הרעיונות שיש בארץ".

איתן סטיבה עם בוב קאבנה מנאס"א, צילום: קרן רמון איתן סטיבה עם בוב קאבנה מנאס"א | צילום: קרן רמון איתן סטיבה עם בוב קאבנה מנאס"א, צילום: קרן רמון


איך נראה הקשר שלך עם ילדי משפחת רמון?

"אני עובד בצמוד עם קרן רמון. יפתח, טל ונועה שאני מכיר מאז שנולדו מתרגשים ותומכים. אקח איתי לחלל גם חפץ של אילן שהם יבחרו".

טיסה לחלל בטוחה יותר מטיסה קרבית, אבל אינה נטולת סיכונים. אתה לא חושש?

"יש ממד של סיכון, אבל טסתי יותר מ-30 שנה על מטוס עם מנוע אחד, והיה בסדר. גם בניגוד לטיסות אחרות שהיו לי, בדרך לתחנת החלל לא ינסו לירות עליי. הטיסה בטיל הפלקון-9 היא אוטונומית לגמרי. גם עולם הטיסה הולך לטיסה ללא טייס, לא ברור כמה זמן עוד יהיה לנו טייס בקוקפיט גם בטיסה לחופשה. אנחנו דור שעוד זכה לטוס ולהטיס, ועוד מעט זה ייגמר".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות