בדרך לפיצוי: ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד נוחי דנקנר בהנפקת החברים

פרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות על ידי בעל השליטה לשעבר נוחי דנקנר, ובנקאי ההשקעות איתי שטרום עוברת לשלב הפיצוי הכספי למשקיעים, שרומו והוטעו לחשוב שהמסחר בבורסה היה אמיתי והוגן. 

שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי ת"א, רות רונן, אישרה היום (ד') לנהל תביעה ייצוגית בהיקף של עד כ-50 מיליון שקל נגד דנקנר ושטרום שהורשעו סופית ב-2018 בהרצת מניות החברה, וכן נגד קלוס טריידיינג - החברה שהיתה בבעלות שטרום ודרכה בוצעו העסקאות התרמתיות.  

נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר אי די בי | צילום: אוראל כהן

על פי פסק הדין בבקשה לאישור התביעה שהגיש משקיע אי.די.בי אריה רהב, באמצעות עוה"ד סיני אליאס ואיתן חיימוביץ',  מי שיהיה רשאי לתבוע פיצוי במסגרת התביעה הם משתתפי הנפקת החברים, רבים מהם מקורבים לדנקנר ששוכנעו להשקיע בשלב המוסדי, וכן מי שרכש מניות בבורסה בתקופת ההרצה – 21-23.2.12. "אני סבורה כי המבקש הוכיח את הרכיבים של היצג כוזב; שדנקנר ושטרום לא האמינו באמתותו; ושנעשה תוך כוונה להטעות".

השופטת רונן הוסיפה: "פסקי-הדין הפליליים מבססים את טענת המבקש לפיה דנקנר ושטרום פעלו במודע כדי להשפיע על רוכשי המניות באמצעות העברת מסר כוזב לפיו הרכישות בשוק נעשות על-ידי מי שאין לו מניע פסול, ומבלי שהם האמינו באמיתותו של ההיצג הכוזב הזה. די בכל אלה כדי להביא למסקנה כי גם רכיבים אלה של עוולת התרמית הוכחו". 

איתי שטרום בכניסתו לכלא מעשיהו | צילום: אביגיל עוזי

החלק הפלילי בפרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות הגיע לסיומו באוגוסט 2018, לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו דנקנר ושטרום, על הרשעתם. העליון החמיר בעונשו של דנקנר בשנה והעמידו על שלוש שנים במקום שנתיים ואת עונשו של שטרום החמיר בשנה והעמידו על שנתיים. 

על פי הכרעת הדין, בסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג שווא של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

עו"ד איתן חיימוביץ'

הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתואמות ועצמיות בהיקף של כ־42 מיליון שקל שביצע שותפו של שטרום - הברוקר שחתם על הסכם עד מדינה, עדי שלג. זאת בין חשבונות שבשליטתו לחשבונות של שטרום. דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים כדי להשיג לשטרום ושלג מימון בהיקפים גדולים, כדי שיוכלו להריץ את המניות. כך, למשל, הוא צלצל באחד מימי המסחר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי אילן בצרי וביקש שיפתחו לשטרום קו אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת מניות אי.די.בי. 

בנוסף, בתקופת ההרצה, שהתרכזה בשלושה ימי מסחר, דאג דנקנר שאנשי עסקים המקורבים לו, בהם יוסי ויליגר, שמעון וינטרוב ואילן בן־דב, ירכשו מניות בהיקף של כ־19 מיליון שקל במחיר נמוך משטרום ושלג, כדי לספק להם מימון להמשך ההרצה (לחלץ). כמו כן, דנקנר העביר לשטרום כ־8 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי ההנפקה, כדי לכסות על הפסדים שנגרמו לו.

לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, החליט כאמור משקיע בחברה להגיש תביעה ייצוגית, שבה הוא דורש לפצות שלוש קבוצות: מי שקנה את מניות אי.די.בי אחזקות בהנפקה, ההנפקה מי שקנה בימי ההרמה, ומי שקנה עד פרוץ החקירה הפלילית בחודש נובמבר אותה שנה. הסכום הכולל עמד על 90 מיליון שקל. רונן קיבלה את הבקשה רק לגבי שתי הקבוצות הראשונות, ודחתה אותה לגבי הקבוצה השלישית במה שמפחית את פוטנציאל הפיצוי.

במהלך הדיונים, ביקש דנקנר לעקר את התביעה מתוכן כאשר החתים חלק ממשתתפי הנפקת החברים על מסמך לפיו הוא מתכוונים לפרוש מקבוצת התובעים אם תאושר. 

בפסק הדין רונן קבעה שהיא לא רואה בכך סיבה לדחיית בקשת האישור.

עו"ד סיני אליאס | שאול גולן

"גם אם כטענת המשיבים, חלק מחברי הקבוצה, ובעיקר תת-הקבוצה הראשונה, רכשו מניות בסכומים גבוהים, אין בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה", כתבה רונן. "אינני סבורה שהודעות הפרישה של חלק מחברי הקבוצה צריכות לשנות את המסקנה הזו. לא הוכח שלאחר פרישתם של חלק מחברי הקבוצה, נותר מספר מצומצם ומזוהה של חברי קבוצה שבכוחם להתאגד יחדיו ולעמוד על זכויותיהם במסגרת תביעה רגילה. יתרה מכך, ובניגוד לטענת המשיבים בהקשר זה, העובדה שחלק מחברי הקבוצה החליטו לפרוש מהתביעה (ככל הנראה לאור פנייה אליהם או התארגנות אחרת בהקשר זה), עשויה להעיד דווקא על כך כי אותם חברי קבוצה שלא ביקשו לפרוש – מעוניינים שהתביעה הייצוגית תתברר", קבעה השופטת.