אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוחד הוא מכשול להסדר טיעון  צילום: ראובן קסטרו

פרשנות

שוחד הוא מכשול להסדר טיעון

אם נתניהו יהפוך לחבר כנסת מן המניין, ייחלשו מאוד מנופי הלחץ שלו בדרך להסדר טיעון אפשרי במשפטו הפלילי; עתידה של מערכת המשפט הופך לכלי במשחק הפוליטי גם בקואליציית השינוי; ואילן ישועה מתגלה כגרסה התאגידית של יצחק שמיר

08.05.2021, 22:02 | משה גורלי

עידן חדש נפתח במעמדו של נאשם מספר אחת בנימין נתניהו. הוא עדיין ראש ממשלת המעבר, אבל נלקח ממנו המנדט להרכבת הממשלה הבאה. ואם גוש השינוי יצליח במשימתו, יהפוך הנאשם לחבר כנסת. ראש האופוזיציה אמנם, לא ראש ממשלה. יחי ההבדל הגדול.


קראו עוד בכלכליסט:



בנימין נתניהו וסנגוריו בבית המשפט, צילום: ראובן קסטרו בנימין נתניהו וסנגוריו בבית המשפט | צילום: ראובן קסטרו בנימין נתניהו וסנגוריו בבית המשפט, צילום: ראובן קסטרו

כמעט לכל אחד במדינה ברור שהלהט של נתניהו להישאר בבלפור לא קשור רק ללהט שלו לשרת את עמו ומדינתו, ואפילו לא לאובססיה של רעייתו שרה שנקשרה בעבותות לנדל"ן הבלפורי. מדובר בעיקר במנופים הרבים שניתן להפעיל משם על המשפט הפלילי שמתנהל נגדו: השליטה בחקיקה ובמינויים, היכולת לדחות דיונים, היכולת לאיים ולהרתיע פרקליטים ואולי אפילו שופטים. כחבר כנסת יתאפסו כמעט לגמרי הכוחות האלה. 

ואם נתניהו יזהה שאפסו סיכוייו לחזור לראשות הממשלה, יצמח בהתאמה האינטרס שלו לסגור עסקת טיעון כדי למזער את נזקיו הצפויים, ובמיוחד סכנת הכלא. אלא שכאן ייתקל בשני מכשולים עיקריים. ראשית, בפרקליטות מעוניינים שהמשפט יסתיים בפסק דין, ולו כדי לקבל חותמת כשרות שיפוטית שתפריך את עלילת השווא של תפירת התיקים. יותר משחשובה לפרקליטים ולפרקליטות ההרשעה (והיא חשובה), חשובה להם הלגיטימציה לניטרליות המקצועית שלהם.

שנית, האפשרות לסגור הסדר ללא עונש מאסר חייבת לעבור דרך ביטול סעיף השוחד בתיק 4000. על שלושת סעיפי הפרת האמונים, בשלושת התיקים, ניתן איכשהו להתפשר על פחות מכלא, אבל בית המשפט לא יקבל הסדר שכולל הודאה בשוחד והימנעות ממאסר. לכן דרושה אקרובטיקה משפטית כדי לרקוח הסדר שבו ההודאה של נתניהו תשרת לא רק את האינטרס הציבורי, אלא גם חופש ממאסר.

כראש ממשלה היו לנתניהו מנופי לחץ חזקים יותר להסדר טיעון מיטיב, כי שחרור המדינה מלפיתתו היה תמריץ ופיתוי חזקים גם עבור מערכת המשפט שנאנקת תחתיו. אבל אם יתברר שהפוליטיקה שחררה אותנו מנתניהו, אז המשפט יוכל להקשיח את עמדתו. התובעות בתיק, עוה"ד ליאת בן ארי ויהודית תירוש, צפויות להתנגד להסדר טיעון, אבל ההחלטה היא של היועץ מנדלבליט, שצפוי לפרוש בפברואר הקרוב, ואין תמונה מרהיבה יותר משניים אלה – נתניהו ומנדלבליט – פוסעים יחדיו אל השקיעה, כדי לסיים את העידן המורכב והפרוע ביותר בתולדות המשפט, ואולי גם המדינה.   

סער: על ברז החקיקה

משרד המשפטים מיועד לגדעון סער, אבל נפתלי בנט לוחץ להעבירו לאיילת שקד כדי לרכך את התנגדותה וכדי לאפשר לו, כראש ממשלה, השפעה על ברז החקיקה והמינויים במערכת המשפט. קווי היסוד של הממשלה יבטלו ממילא מהפכות משמעותיות, במיוחד בתחום המדיני ובמערכת המשפט. ובכל זאת, אלה הנושאים המשפטיים שאמורים לעמוד על סדר היום.



איילת שקד. תחזור למשפטים?, צילום: לע"מ איילת שקד. תחזור למשפטים? | צילום: לע"מ איילת שקד. תחזור למשפטים?, צילום: לע"מ


שני לקחים מתחייבים הוריש לנו נתניהו. הראשון הוא הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות בלבד. זה גם היה הדגל החקיקתי הראשון שהניף סער לאחר הקמת תקווה חדשה. השני הוא תיקון מתבקש לסעיף 7(א) להרכבת הממשלה שקובע כי נשיא המדינה יטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת "שהסכים לכך". לתנאי היחיד הזה יש להוסיף "ובלבד שאין נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון". 

רעיון נוסף הוא הפרדת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מפרקליט המדינה. יש טעמים טובים בעד ונגד, שנטחנו עד דק, ובכל זאת הכהונה המקבילה של נתניהו כראש ממשלה וכנאשם בפלילים השליכה בעוצמה גם על הכהונה המקבילה של מנדלבליט כתובע וכיועץ.

וכמובן פסקת ההתגברות שנתמכת בידי הימין המשפטי. לעת הזו היא תוקפא, אבל רוחה תמשיך לרחף. מצד שני, על סדר יומה של הממשלה מינויים משמעותיים במערכת המשפט. פרקליט מדינה קבוע (עמית איסמן) ויועץ משפטי לממשלה במקום מנדלבליט.

בשנה הקרובה יתפנו ארבעה מקומות בבית המשפט העליון. לאחר חנן מלצר ומני מזוז, יפרשו ניל הנדל וג'ורג' קרא באפריל ובמאי 2022. זהות הפורשים תצבע את זהות המתמנים. מזרחי (מזוז), דתי (הנדל), ערבי (קרא) ואישה שהנשיאה חיות תבקש למנות. מסקנות מיידיות: ראשית, גבר חילוני אשכנזי יצטרך לאפסן את שאיפותיו לשנה הקרובה; שנית, מתקרב מינוי השופט הערבי מוסלמי הראשון לאחר ג'ובראן וקרא הנוצרים, וזה מקרב את חאלד כבוב לבית המשפט העליון. שקד תמכה במינוי כבוב באחד הסיבובים הקודמים, ורוח גבית חזקה תתקבל מההבקעה הפוליטית שהכשירה את השותפות הפוליטית עם המפלגות הערביות, ובמיוחד רע"מ. וכשמדובר ברע"מ, התומכת החיצונית בממשלה, צריך לזכור את אחד מעקרונותיה המרכזיים – קדושת ערכי המשפחה, שמשמעותה היא בין היתר הסתייגות גורפת מכל סוגי המשפחות החדשות שצמחו בעשורים האחרונים במרחב החופש הליברלי שבין קליפורניה לתל אביב.

ישועה: אתנחתא קומית

אילן ישועה הולך ומתברר כגרסה התאגידית של יצחק שמיר, מי שהיה פעם ראש ממשלת ישראל. כמו ששמיר אמר פעם שבשביל ארץ ישראל מותר לשקר, כך ישועה מעיד היום שגם בשביל התאגיד מותר לשקר. סנגורו של שאול אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, מציג ארבעה אילן ישועה. האחד מזמן האמת של האירועים; השני של חקירת המשטרה; השלישי של הרענון בפרקליטות; הרביעי הוא הנוכחי, זה שעל דוכן העדים. הפרקליטות טוענת שמדובר בישות אחת לאורך כל הדרך, ואילו חן טוען שמדובר בישועה שעבר טרנספורמציה ועוצב לצורכי הפללת אלוביץ' ונתניהו. 

ההבדל הוא שלאורך הדרך והגלגולים השונים התגברה והתחזקה נוכחותו של בעל השליטה אלוביץ', ובמקביל נחלשה זו של המנכ"ל ישועה. וזה הגיע לאתנחתא קומית שסחטה מעו"ד חן את ההתפרצות הבאה: "על כל שאלה שאני שואל אתה מתחיל את התשובה עם 'שלושה אלוביצ'ים', אז בוא נדלג ונגיד ששמענו 'אלוביץ', אלוביץ', אלוביץ', ועכשיו תענה ישירות לשאלה".


אילן ישועה במהלך משפטו, יואב דודקביץ אילן ישועה במהלך משפטו | יואב דודקביץ אילן ישועה במהלך משפטו, יואב דודקביץ


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות