אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בממשלת השינוי תופרים רשת ביטחון, וחליפות

בממשלת השינוי תופרים רשת ביטחון, וחליפות

חלוקת התיקים בקואליציה בת שבע סיעות מקשה על גיבוש הממשלה של בנט ולפיד, אך הם כבר מסתכלים על השלב הבא: איך מונעים מהמאבק לאישור התקציב להפיל את הממשלה. שר האוצר המיועד ליברמן מסמן מטרות

09.05.2021, 06:57 | צבי זרחיה

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר ימינה נפתלי בנט מעוניינים להציג עוד השבוע ממשלה חדשה, אבל גם לאחר שורת פגישות שקיימו בסוף השבוע עם ראשי סיעות מחנה השינוי, עדיין שוררות אי הסכמות סביב מבנה ממשלה זו. לפיד ובנט שואפים להציג את הממשלה החדש לכנסת כבר בימים שלישי או רביעי, ומצויים במרוץ נגד הזמן. בנט מתמודד במקביל עם מכבש הלחצים הכבד והמתמיד שראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו ושלוחיו מפעילים על חברי הכנסת של ימינה ובני משפחותיהם, בניסיון לשכנע אותם להימנע מחבירה לממשלה שתכלול גם מפלגות שמאל. 


קראו עוד בכלכליסט:


קואליציית השינוי מונה כעת 57 ח"כים מסיעות יש עתיד, ימינה, ישראל ביתנו, העבודה, תקווה חדשה ומרצ, לאחר הודעתו של ח"כ עמיחי שיקלי מימינה כי לא יתמוך בממשלה שתכלול מפלגות שמאל. סיעת רע"מ בראשות מנסור עבאס צפויה לתמוך בקואליציה מבחוץ ולהשלים רוב בכנסת של 61 מנדטים. כל ח"כ נוסף מימינה או מסיעה אחרת שלא יתמוך בממשלה החדשה יטרפד את סיכוייה ויותיר לבנט ולפיד את כאפשרות היחידה להישען מבחוץ גם על הח"כים של הרשימה המשותפות.



 , צילומים: אוראל כהן, שאול גולן, אבי מועלם, קובי קואנקס צילומים: אוראל כהן, שאול גולן, אבי מועלם, קובי קואנקס  , צילומים: אוראל כהן, שאול גולן, אבי מועלם, קובי קואנקס


אף מפלגה לא ביקשה את תיק הבריאות

ההסכמים הקואליציוניים בין הסיעות השונות עדיין לא נחתמו, והמועד האחרון להנחתם על שולחן הכנסת הוא יממה לפני השבעת הממשלה. ההסכמים צפויים להיות כלליים מאד, בדומה לקווי היסוד של הממשלה, בנסיון להתגבר על המוקשים האידיאולוגים שחוצצים בין מרכיבי הקואליציה. הסיעות השונות שמרכיבות את הממשלה החדשה חלוקות ביניהן בעיקר בסוגיות של דת ומדינה, פסקת ההתגברות ומעמדה של מערכת המשפט.

לפי שעה הממשלה החדשה צפויה לכלול עד 24 שרים, לאחר שלפיד התפשר על דרישתו המקורית לממשלה בת 18 שרים בלבד. זאת מתוך הבנה שבקואליציה שמורכבת משבע מפלגות שלהוציא יש עתיד כולן בנות 6–8 מנדטים, התעקשות על 18 שרים בלבד פירושה שר עד שניים בלבד לכל מפלגה - דבר שיקשה על הקמת הממשלה. גם לאחר פשרה זו מדובר בצמצום בשליש של מספר השרים בהשוואה לממשלת נתניהו־גנץ שיצאה לדרך עם 36 שרים.

חלוקת התיקים המסתמנת צפויה להציב את יו"ר ימינה בנט כראש הממשלה בשנתיים הראשונות, ולאחריהן יתחלף בתפקיד עם לפיד, שיכהן בינתיים כראש הממשלה החליפי וכשר החוץ. יו"ר כחול לבן בני גנץ עתיד להמשיך לכהן כשר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יקבל את תיק האוצר.

יו"ר תקווה חדשה גדעון סער מתחרה על תיק המשפטים עם איילת שקד מימינה, וברקע הדברים מבקש גנץ שסיעתו תמשיך להחזיק בתיק כפי שעשתה בממשלה היוצאת. מדובר בתיק משמעותי שכן שר המשפטים עומד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה החולשת על קידום והקפאת הצעות חוק ממשלתיות, ומשובץ כיו"ר הוועדה למינוי שופטים, שצפויה למנות בשנה הקרובה ארבעה שופטי עליון חדשים. בנוסף צפוי שר המשפטים להביא לאישור הממשלה את מינוי פרקליט המדינה הבא, לאחר שהממשלה היוצאת לא אישרה את המלצת ועדת האיתור למנות לתפקיד את עמית איסמן בעקבות התנגדות נתניהו למינוי. בנוסף, בשנה הבאה צפוי גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסיים את תפקידו, וועדת האיתור תמליץ על שלושה מועמדים להחליפו שמהם שר המשפטים יבחר מועמד מוביל שיועלה לאישור הממשלה. 

לפיד, שוויתר על הבכורה בראשות הממשלה אף שסיעתו היא גדולה בגוש בפער ניכר, יידרש לשכנע את ראשי סיעות העבודה ומרצ לבצע ויתורים משמעותיים בדרישותיהם המינסטריאליות כדי לאפשר את הקמתה של ממשלה חדשה - אף שגודלן דומה לזה של ימינה ותקווה חדשה. יו"ר העבודה מירב מיכאלי דורשת לקבל את אחד התיקים הבכירים חינוך, תחבורה או פנים. לקראת סוף השבוע נועדו בנט ולפיד עם מיכאלי, ובתום הפגישה נמסר מסביבת מיכאלי כי הפגישה היתה אופטימית וטובה ולא נידונה בה חלוקת תיקים אלא רק הקמת ממשלה של רצון טוב. 

מימין: גדעון סער, מירב מיכאלי וניצן הורוביץ, צילומים: אוראל כהן, שאול גולן, אבי מועלם, קובי קואנקס מימין: גדעון סער, מירב מיכאלי וניצן הורוביץ | צילומים: אוראל כהן, שאול גולן, אבי מועלם, קובי קואנקס מימין: גדעון סער, מירב מיכאלי וניצן הורוביץ, צילומים: אוראל כהן, שאול גולן, אבי מועלם, קובי קואנקס



יו"ר מרצ ניצן הורוביץ נאבק על תיק החינוך מול יפעת שאשא־ביטון מתקווה חדשה, אך ייתכן שבסופו של דבר יקבל את התיק הבריאות, שנחשב לתיק בכיר גם בימי שגרה. כעת, לאחר מגיפת הקורונה, משרד הבריאות נתפס כעתיר אתגרים ודורש שיקום וטיפוח של מערכת הבריאות, אך למרות זאת אף מפלגה לא דורשת אותו לידיה או הציבה אותו בראש סדר העדיפויות שלה. חברתו של הורוביץ לסיעה וקודמתו בראשות המפלגה ח"כ תמר זנדברג עתידה להתמנות לשרה להגנת הסביבה.

על תפקיד יו"ר הכנסת מתמודדים בשלב זה מאיר כהן מיש עתיד וזאב אלקין מתקווה חדשה. לפי ההערכות כהן יזכה בתפקיד, ייתכן שברוטציה עם אלקין, ששימש בעבר כיו"ר קואליציה, ניהל משאים ומתנים מטעמו של נתניהו ונחשב לשועל פוליטי משופשף ומנוסה בהרבה. מינויים צפויים נוספים הם חזרתו של יועז הנדל (תקווה חדשה) למשרד התקשורת, שם כיהן עד לפני כחצי שנה מטעם סיעת דרך ארץ עד שפוטר מהמשרד בידי גנץ לאחר חבירתו לסער. על תיק הקליטה מתמודדים פנינה תמנו־שטה (כחול לבן) ועודד פורר (ישראל ביתנו), אך לפי ההערכות לאחרון יוצע המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל או משרד הכלכלה. תיק הדתות צפוי להימסר לידיו של איש ימינה מתן כהנא. 

ניסון חקיקתי לפרק את מוקש התקציב

החוק הראשון שהממשלה המסתמנת צפויה לקדם בכנסת הוא תיקון לחוק יסוד: הכנסת שימנע תרחיש של נפילה אוטומטית של הממשלה בהיעדר תקציב מדינה מאושר. החוק הנוכחי קובע כי בשנה שבה אין תקציב מדינה מאושר ובמקום זאת משרדי הממשלה נסמכים על תקציב המשכי (1/12) כפי שקורה כיום, הכנסת החדשה מחויבת לאשר תקציב עד 100 ימים מיום כינון הממשלה, ולא - היא מפוזרת אוטומטית. בשנה שעברה נתניהו הפר את ההסכם הקואליציוני שבו נקבע כי יוגש לכנסת תקציב דו־שנתי עד לחודש אוגוסט - 100 ימים לאחר כינון ממשלת נתניהו־גנץ - והתעקש על הגשת תקציב חד־שנתי בלבד ל־2020 שאפשר לו ללכת לבחירות במרץ 2021. בנסיון לפתור את המשבר האריכה הכנסת באופן נקודתי את הזמן לאישור התקציב עד לסוף דצמבר 2020, אלא שגם פרק זמן זה לא נוצל לגיבוש תקציב והכנסת פוזרה אוטומטית. 

במסגרת הפקת לקחים מאירועי השנה החולפת מבקשים כעת בנט ולפיד לקדם חוק שימנע את פיזור הכנסת במקרה שלא יאושר תקציב תוך 100 יום מהשבעת הממשלה. התיקון המוצע יתייחס רק לתרחיש של אי־אישור בתוך 100 יום במצב של תקציב המשכי, ובשנים רגילות ככל שלא יאושר תקציב עד לסוף חודש מרץ הכנסת עדיין תפוזר אוטומטית. המצב הנוכחי נועד לדרבן את הח"כים לאשר תקציב המהירות כדי לקצר את משך השימוש בתקציב המשכי, אולם בנט ולפיד חוששים כי הלחצים על חברי ימינה יימשכו גם לאחר הקמת הממשלה במטרה לשכנע אותם להתנגד לתקציב, ובכך להביא הלכה למעשה לפיזור הכנסת. חשש נוסף הוא מפני לחצים שיופעלו על סיעת רע"מ להתנגד לתקציב ויובילו לתוצאה דומה.

בג"ץ מתח בעבר ביקורת על כך שהממשלה מתקנת חוקי יסוד בהוראת שעה וקבע כי יש להשריש תיקונים כאלו בחוק קבוע, דבר שידרוש מהתיקון המוצע לקבל מעמד קבע. גם האפשרות לתקציב דו־שנתי עוגנה בעבר בהוראת שעה ולכן קידום תקציב דו־שנתי לשנים 2021–2022 ידרוש תיקון קבוע לחוק.



 , איור: יונתן וקסמן איור: יונתן וקסמן  , איור: יונתן וקסמן


עידן ליברמן במשרד האוצר

בינתים החל בסוף השבוע שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן לחמם מנועים לקראת כניסתו לתפקיד. בפוסט שפרסם התנה יו"ר ישראל ביתנו את הצטרפותו לקואליציה בחקיקת חוק הגיוס שהגיש בעת כהונתו במשרד הביטחון ב־2018 ואושר בקריאה ראשונה. במקביל מבקש ליברמן לחוקק חוק שיאפשר לרב עיר להקים בית דין לגיור. גורמים בגוש השינוי אמרו כי לאחר חקיקת חוק הגיוס והסדרת נושא הגיור אפשר יהיה לנסות לצרף לקואליציה את יהדות התורה וש"ס, שיהיו מוכנות לבלוע את הצפרדעים הללו ממקום מושבן באופוזיציה. 

ליברמן הוסיף בפרסום שורה של דרישות נוספות, בהן קידום ברית הזוגיות, ביטול המונופול על כשרות, ביטול חוק המרכולים והחזרת הסמכות על פתיחת עסקים בשבת לרשויות המקומיות, והפיכת המועצות הדתיות למחלקות לשירותי דת ברשויות המקומיות. עם זאת, ליברמן נמנע מלהזכיר הצעות שהעלה במהלך קמפיין הבחירות ועסקו בקיצוץ קצבאות הילדים והגדלת שיעור ההשתפות של החרדים בכוח העבודה, והזכיר רק את קידום לימודי הליבה באמצעות חיזוק מערך בתי הספר החרדיים הממלכתיים. למרות זאת, בראיון שבעניק לנחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" צוטט ליברמן אומר כי "הקצבאות הן עניין קריטי. הן מעודדות בטלה וילודה בשני מגזרים - חרדים ובדואים. אני לא יודע עם אם עבאס למשל יתמוך בקיצוץ הקצבאות. אנחנו נעשה את המקסימום".



אביגדור ליברמן, צילום: אלכס קולומויסקי אביגדור ליברמן | צילום: אלכס קולומויסקי אביגדור ליברמן, צילום: אלכס קולומויסקי


בנט מצדו מבקש לשמר את תקציבי הישיבות וביקש גם את תפקיד יו״ר ועדת הכספים עבור ימינה, תפקיד שיוכל בין היתר להעביר לח"כ משה גפני מיהדות התורה אם המהלך לצירוף החרדים ייצא לפועל. למרות זאת, בראיון הצהיר ליברמן כי "לא נסכים לכניסה של ש"ס ויהדות התורה לממשלה". 

שר האוצר המיועד פרסם גם שורה של התייחסויות לתחום הכלכלי, בהן הוא מציע להעניק העדפה מובהקת ליוצאי צבא: "כל אחד שמשרת בצה"ל, עושה מילואים, עובד ומשלם מיסים יזכה לא רק למחיאות כפיים וסיסמאות אלא להערכה מוחשית וצעדים מעשיים, בתוך כך: מתן אפשרות לחיילים להשלים בגרויות תוך כדי שירות, חיזוק פרויקט ממדים ללימודים (לימודי תואר ראשון בחינם לחיילים קרביים וחיילים בודדים משוחררים) והעלאת שכר החיילים ב־50%". ליברמן אמד את העלות של מהלכים אלו ב־900 מיליון שקל. בנוסף הבטיח ליברמן להוביל "תוכנית מקיפה לילדי הגן והוריהם ע"י מעונות יום חינם עד השעה 17:00 כאשר הזכאות תהיה בהתאם למיצוי כושר ההשתכרות - כלומר, ששני בני הזוג עובדים. עלות מהלך זה גבוהה מאד ונאמדת ב־7 מיליארד שקל.

בנוסף חזר ליברמן והתייחס לנושא שעמד בראש האג׳נדה הפוליטית שלו מאז ומתמיד - עולים נטולי פנסיה, שהכנסתם נפגעת משמעותית בגיל זקנה. ליברמן ציין כי בכוונתו לחוקק חוק הכנסה מינימלית לקשיש בגובה 70% משכר המינימום, שייטיב עם כלל הקשישים ולא רק עם העולים שביניהם. עוד הדגיש ליברמן את הצורך לייצר צמיחה באמצעות הפעלת פרויקטים לאומיים בתחום התשתיות "תוך צמצום הבירוקרטיה באמצעות חקיקת חוק פרויקטים לאומיים. בראיון הצהיר ליברמן כי בכוונתו להוציא לפועל 50–60 מיזמי תשתיות בהסדרי BOT באמצעות השוק הפרטי ו"לא על חשבון התקציב".



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות