הטכניקות מעולם המודיעין האנושי שיעזרו לכם לעבור ראיונות עבודה

ראיון עבודה, כמו כל שאר הדברים בחיים, מורכב מאנשים. מהבנה שלהם, מניתוח, מאפיון והפעלה. אין שוני בין הפעלת סוכן או מרגל לבין התבוננות במראיין כאחד שכזה, המופעל על ידנו.

תשכחו לרגע כל מה שידעתם על ראיון עבודה סטנדרטי. הגשתם קורות חיים, התקשרו אליכם, ביקשו ממליצים, דיברו איתם, הזמינו אתכם לראיון, התלבשתם יפה, אולי התרגשתם מעט, הגעתם, דיברתם, עניתם לשאלות ולאחר מכן פשוט המתנתם לתשובה. האם זה יכול לעבוד? ודאי שכן. אנשים עושים את זה כבר שנים, מתחברים לרוטינה הזו, פועלים לפיה ופשוט מחכים שיקבלו אותם לאחת העבודות אליה הם הגישו קורות חיים.

אך האם זה חייב להיות ככה? ממש לא. ההחלטה אם להיות בצד המוביל או בצד המובל היא לגמרי שלכם.

בעולם הגיוס וההפעלה, עולם המודיעין האנושי, ישנן מספר טכניקות המאפשרות לאדם לייצר שיח, מעמד ואמון מול אחר. נתמקד ב- 3 מהטכניקות הללו: איסוף מל”מ, יצירתיות ושפת גוף. 

לפני הכל, תשכחו מכל מה שידעתם על ריאיון עבודה. נסו לראות כל אחד מן המראיינים שתפגשו בתור פוטנציאל (“סוכן”) שיהיה מוכן לעשות הכל עבורכם, אם רק תדעו לגשת אליו בצורה הנכונה. 

איסוף מודיעין

איסוף מל”מ – כל ראיון עבודה הוא מעין מבצע שיש להצליח בו. כדי להצליח במבצע, לא משנה בכלל מאיזה סוג, נדרש לאסוף מודיעין; מידע חשוב שיאפשר לנו למצוא את הדרך הנכונה לגשת לסיטואציה המיוחלת. 

עומרי דן | צילום: ולאד סולדה

לדוגמא, אם אני שולח קורות חיים לחברת סטארט-אפ העוסקת בעולם הגיימינג, רצוי מאוד שאגיע לראיון העבודה לאחר ששיחקתי במשחק הדגל של החברה ואולי גם במשחקים נוספים שהיא יצרה. חברה שכזו, מעצם היותה חברה שמפתחת משחקים, לרוב תשמור על אנרגיות מסוימות במקום העבודה בהתאם לעולם התוכן שלה. להבדיל מחברה שמפתחת שבבי מחשב, או חברת שירותי בריאות, בחברת גיימינג אפשר להניח, האנרגיות של העובדים יהיו אחד הדברים החשובים למי שיראיין אתכם והוא ירצה לבדוק אם אתם מתאימים. כמובן שמודיעין מהסוג הזה הוא דבר שניתן לבדיקה עוד לפני הפגישה, שכן יש עובדים לחברה הזו וניתן לפנות אליהם ולברר.

עד כמה חשובה לכם המשרה? כמה תהיו מוכנים להשקיע? זו בחירה שלכם. רמת המודיעין שתוכלו להשיג עוד בטרם הראיון היא עצומה ולעיתים ביכולתה לשנות לחלוטין את כל מה שחשבתם על מקום העבודה. יתרה מכך, אולי בכלל תגלו שאתם לא מעוניינים לעבוד שם.

איסוף המל”מ מתמקד גם במראיין (אם תוכלו לבדוק לפני את זהותו), בסטטוס החברה או העסק אליו פניתם, במנהלים שלו ובפועלו. ככל שתדעו יותר, תוכלו להשתמש במהלך הריאיון ביותר התאמות לכל אחת מבין הסיטואציות בהן תתקלו. אם תעשו זאת מספר פעמים אגב, בכל מיני התנסויות, תגיעו למצב בו אפילו תוכלו להוביל את השיחה. גם אם המראיין, ירגיש שהוא עצמו מוביל אותה.

ומה לגבי איסוף מודיעין על המרחב הפיזי, על המקום בו עתיד להתנהל הראיון?

במקרה הזה, בדיוק באותה הצורה שבה פעלנו לדוגמא עם חברת הגיימינג, התחקיר יעסוק בתחושות ובאווירה שאותו המקום מבקש לייצר.

מתי אנחנו בוחנים תחושות ואוירה בצורה טובה בדרך כלל? הרוב עושים את זה בחופשות. כשהם נכנסים למלון בו הם ישהו ומסתכלים על הכניסה. כמה אנשים בוחרים את המלון שלהם לחופשה הקרובה לפי הנוף הירוק או לפי מוצגי אמנות? כמו פסלים בכניסה, תמונות על הקיר וכדומה.  

דווקא במקומות שבהם הכי נדיר שנבחן את המקום, את הסביבה, את האינטראקציות הבין אישיות, דווקא שם אנחנו לרוב לא עושים זאת. או לא רגילים לעשות זאת.

קחו את אותה הצורה שבה אנשים נוטים לבחון אומנות או להסתכל על יופי… ובצעו את אותו הדבר בדיוק כשאתם מגיעים במטרה לאסוף מידע על מקום. נתחו את ה״למה״ זה כאן? ו״למה״ הצבע שם הוא כזה? ״למה״ העמדה של המארחת נמצאת במיקום ההוא ומדוע דווקא הספר שעל שולחנו של ה״בוס״ נבחר להופיע שם.

ברגע שתבחנו את הדברים האלה כמו שאתם בוחנים מלון שהגעתם אליו לחופשה… תשיגו את המידע שחיפשתם בטרם האינטראקציה ואולי גם במהלכה.

החכמה היא לא לבחון את הכל באופן מודע כל הזמן, אלא להפוך את האיסוף של המידע ואת ניתוח הנתונים לשלב טבעי כל כך, שגם אתם לא תשימו לב שאתם עושים זאת וגם מי שיהיה מולכם.

ראיון עבודה | צילום: שאטרסטוק

יצירתיות

ראיון עבודה עלול להיות רגע מלחיץ בפני עצמו. אין על כך ספק. יצירתיות לצד זאת, מאפשרת לנו לרקוד בין הטיפות. לא ללכת ביניהן, לרקוד. היצירתיות תאפשר לנו למצוא תשובות מעניינות (שאולי כדאי אפילו להכין את חלקן מראש לפחות ברמה הרעיונית ואז בראיון עצמו לשחק עם הניסוח שלהן).

היצירתיות מאפשרת לנו להתמודד עם רגעים מורכבים ולמצוא פתרונות מחוץ לקופסא. הפגנת יצירתיות, מוכיחה למראיין שהמרואיין אינו אדם מקובע. להפך. מוכח באופן ברור למראיין באותם הרגעים שהמרואיין יכול להתמודד עם מצבים שאינם פשוטים ולהפעיל את גלגלי המוח בהתאמה מוחלטת לסיטואציה מבלי להיכנס לפאניקה.

איך מייצרים יצירתיות או משפרים אותה? כעצה להתחלה, נסו להתקלח הפוך, באופן שונה ממה שאתם “רגילים”. נסו בארוחת שישי, למצוא מקום ישיבה אחר בכל פעם ולא להיתקע על “המקום הקבוע”. חבקו שינויים, אל תפחדו מהם. עם כמה שזה נשמע פשוט ואולי אפילו ״קל מידי״, ביצוע פעולות שכאלה באופן תדיר יגרום לכם לסגל תכונה שיש בה מן הרלבנטיות כמעט לכל סיטואציה בחיים, ודאי סיטואציה בה מעורבים אנשים.

שפת גוף

חלק עיקרי בעיסוק של האדם בשפת גוף הוא הניסיון לרתום את השפה הזו לקידום המטרות והאינטרסים האישיים.

השימוש בשפת גוף כמניפולציה הוא דבר מוכר אך התהליך מתרחש לעיתים באופן בלתי מודע.

אפשר להשתמש בשפת הגוף כדי לשפר את היכולת לקרוא ולהבין התנהגות של אנשים אחרים, על ידי חידוד של תשומת הלב לתהליכים מסוימים ועל ידי למידה של צורות הביטוי השונות של השפה.

להלן מספר טיפים לשימוש בשפת גוף נכונה במהלך ראיון עבודה:

הבעות פנים:

מבט העיניים - מבט ישיר בעיניים מעיד על עניין והקשבה. על אף האמור, מבט ממושך מידי בעיניים ללא הסטה לצדדים מפעם לפעם ליצור בשומע תחושה של חוסר נעימות, דבר שנרצה להמנע ממנו. חשוב לומר כי, הסטה תדירה של העיניים מצד לצד, תיתפס כחוסר עניין ובמקרים מסוימים, יכולה להעיד גם על חוסר ביטחון.

מצמוץ - מדובר בפעולה טבעית לחלוטין אמנם נדרש לשים לב לתדירות המצמוצים. תדירות גבוהה - תסמל לחץ, חוסר עניין או חוסר נוחות ולכן אם תזהו מצמצוץ תדיר או בלתי סדור אצל המראיין שלכם, נסו להפנות את השיחה לכיוון שונה וליצור יותר הזדהות ואמפתיה.

פה:

כיווץ הפה - כיווץ של השפתיים יסמן למי שמולנו על חוסר הסכמה איתו או על חוסר אמון, לכן עדיף להימנע ולהיות מודעים לנושא.

כיסוי הפה - עלול להעיד על ניסיון להסתיר רגשות, שליליים או חיוביים. ביצוע פעולה שכזו יכול להיות טוב במקרה ואתם יודעים מראש מה המטרה שתרצו להשיג, אך אם הפעולה מבוצעת ללא מטרה, מדובר בטעות.

תנוחה (מנח הגוף):

תנוחה פתוחה - מדובר בתנוחה שבה נשאיר את אזור החזה חשוף במטרה להפגין פתיחות, היעדר מגננות ונכונות לשתף פעולה עם הסיטואציה באופן שקוף וגלוי.

תנוחה סגורה - כאשר אזור החזה מוסתר באמצעות מיקום הידיים, הדבר מעיד על לחץ, מגננה, חוסר הסכמה או ריחוק בינינו לבין המראיין.

הדבר החשוב ביותר הוא שהכל מתחיל ונגמר באנשים. השינוי האמיתי מתחיל בגישה שלנו לסיטואציה, בהשקעה שלנו וביכולת שלנו לסגל לעצמנו כלים שיעניקו לנו יתרון בכל אינטראקציה בין אישית.

הכותב הוא מייסד פרוייקט 001, שמטרתו להבין אנשים אחרים טוב יותר באמצעות נסיון, ידע וכישורים של בכירים יוצאי מערכת הבטחון אשר עסקו כל חייהם בדקויות האינטליגנציה הרגשית