המשבר בהודו מאיים על מכירות התעשיות הביטחוניות בישראל

התעשיות הביטחוניות בישראל צפויות להיות בין הנפגעות מקיצוץ הענק המתוכנן בתקציב הביטחון של הודו בעקבות התפרצות הקורונה. 

מידת הפגיעה הפוטנציאלית משתנה בין החברות, כשהודו מהווה כ־15% מהמכירות של התעשייה האווירית, כ־10% מרפאל, וכ־6% באלביט. בעשור האחרון הגדילה הודו פי שלושה את תקציב הביטחון שלה, בשל מתיחות גוברת ותקריות עם שכנותיה הגרעיניות, פקיסטן וסין. לפי מכון סיפרי השבדי, העוקב אחרי סחר הנשק העולמי, ב־2019 עמד התקציב על 91.1 מיליארד דולר, השלישי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב (732 מיליארד דולר) וסין (261 מיליארד דולר). התעשיות הביטחוניות מישראל היו בין הנהנות העיקריות מהגידול הזה עם מכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה בממוצע. התעשייה האווירית מכרה להודים טילי ברק־8 להגנת ספינות בכ־4 מיליארד דולר, מערכות החלל בסכום לא ידוע, וממתינה להזמנה של 1.2 מיליארד דולר למטוסי התרעה. רפאל מכרה להודים טילי אוויר אוויר פיתון־5 ודרבי ופצצות מונחות ספייס במאות מיליוני דולרים, מערכות הגנה אווירית ספיידר בסכום דומה, ובכל מטוסי הקרב ההודים מותקנת מערכת קשר חסינת שיבוש שנרכשה מרפאל בכ־30 מיליון דולר. אלביט מכרה להודים לפני שנה מערכת קשר ב־127 מיליון דולר, וזכתה לפני שנתיים במכרז לאספקת 400 תותחים בכמיליארד דולר, עסקה שטרם נחתמה.

מצעד צבאי בהודו. הרכש מישראל יקוצץ | צילום: בלומברג

אחד הפרויקטים שהודו עלולה לעצור הוא ייצור הדור השני של מטוס הקרב ההודי טג'אס, שבשנה שעברה אישר ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לייצר 83 יחידות ממנו. בכל מטוס כזה יש מכ"ם מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית, קסדת טייסים ומערכת תצוגה עילית של אלביט, והוא מותאם לשיגור חימושים של רפאל. ״אנו עוקבים בדאגה אחרי המשבר הבריאותי בהודו ומייחלים לפיתרון מהיר שישים קץ לסבל האוכלוסייה", אמר ל"כלכליסט" בועז לוי, מנכ"ל תע"א. בכיר אחר באחת התעשיות הביטחוניות ציין: "אם אכן יהיה קיצוץ תקציבי גדול בהודו, כולנו נחטוף". 

ירידה דרמטית בהזמנות מתע"א ורפאל עלולה להשפיע על תוצאותיהן השנה. ההשפעות עשויות להימשך כמה שנים, תלוי בקצב ההתאוששות בהודו.