דו"ח נציבת הגיוון התעסוקתי: פערי השכר בין גברים לנשים גדלים עם הגיל

פערי השכר בין גברים ונשים גדלים ומתרחבים עם הגיל: גברים בגיל 45 ומעלה מרוויחים ברוב הענפים פי 1.5 יותר מגברים בגיל 44 ומטה, אבל שכרן של נשים בנות 45 ומעלה דומה לשכרן של נשים צעירות יותר - ושווה לשני שלישים משכר הגברים; אחת הסיבות לכך היא התקדמות של גברים מבוגרים לתפקידי ניהול בכירים. גם במקצועות שבהן שכר הנשים המבוגרות גבוה יותר משכר הצעירות מהן, הפער בין הגברים המבוגרים והצעירים גבוה הרבה יותר. כך עולה ממדד הגיוון התעסוקתי לשנת 2020, שמפרסמת היום (ב') נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה.

כך למשל מהמדד עולה ששכרן של נשים בנות 45 ומעלה בתחום ההנדסה והאדריכלות יעמוד על 100%-110% לעומת זה של הצעירות יותר; גברים ישתכרו 70% יותר מהצעירים באותם תחומים. בתחום התכנות, נשים אקדמאיות ישתכרו כמו הצעירות יותר ואילו גברים אקדמאים ישתכרו 50% יותר מבני 44 ומטה. התוצאה היא פערים גדולים בגובה הפנסיה הצפויה לגברים ולנשים. 

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה

עוד גילוי מפתיע של המדד הוא שפערי השכר בין גברים אקדמאים לנשים אקדמאיות גבוהים יותר מאלו שבין גברים ונשים לא אקדמאים. הסיבה לכך היא שפוטנציאל ההשתכרות במקצועות אקדמאים גבוה יותר - ולכן יש הרבה יותר מרחב ליצירת פערים. התוצאה היא שנשים אקדמאיות משתכרות יותר מנשים לא אקדמאיות, אבל הרבה יותר רחוקות מפוטנציאל ההשתכרות בענפים שלהן.

פערי שכר גדולים במיוחד התגלו בענפי התכנות: שכרן של נשים שאינן אקדמאיות עומד על 52% בלבד מזה של גברים שאינם אקדמאים בענף זה. זאת, בין היתר בשל התופעה של העסקת נשים חרדיות רבות ללא תואר אקדמי בסניפי חברות הייטק בערים החרדיות, שמלווה בדרך כלל בשכר נמוך. ואכן, שכרן הממוצע של נשים חרדיות לא אקדמאיות בענף התכנות קטן בחצי מזה של יהודים לא חרדים ולא אקדמאים.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

עם זאת, מצבן של קבוצות גיוון אחרות בתחום התכנות גרוע בהרבה. כך, נשים ערביות שאינן אקדמאיות בענף התכנות משתכרות 35% מיהודים לא אקדמאים; מתכנתות המחשבים הערביות האקדמאיות משתכרות 44% מיהודים אקדמאים; ונשים אתיופיות לא אקדמאיות משתכרות 35% מממוצע השכר של עובדי תכנות שאינם אקדמאים ואינם מהעדה האתיופית.  

כמעט בכל ענפי המשק בהם נבדק, שכרן של נשים ערביות ואתיופיות היה נמוך ב-55% מהשכר בקבוצת ההשוואה, ולעיתים התקרב לשליש ממנו. כך למשל, נשים ערביות אקדמאיות בענף התקשורת משתכרות 33% מהיהודים האקדמאים בענף זה.

בולט בדו"ח גם הייצוג הנמוך של בני ובנות 45 ומעלה במקצועות המחייבים טכנולוגיית מחשבים או שליטה ברשתות החברתיות. בני 45 ומעלה ללא השכלה אקדמאית מיוצגים בענף הפרסום בשיעור של 54% מייצוגם בשוק העבודה, בתכנות – 54%, בהפקה – 54% ובשירותי תקשורת – 55%. המצב דומה גם בקרב מי שיש להם השכלה אקדמאית: פרסום – 39%, תכנות – 60%, הפקה – 62%.

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, עו"ד מרים כבהא, ציינה כי "הממצאים מראים שהמגזר הציבורי מדורג במקומות גבוהים במדדי הייצוג ושוויוניות השכר", אולם הדגישה ש"הייצוג הגבוה הוא לרוב לנשים בקבוצות הגיוון, ושוויוניות השכר הגבוהה היא לרוב לגברים בקבוצות הגיוון".