מייסדי גרינאוניקס ובעלי השליטה בחברה מימין: בני וד"ר ציפי שהם | צילום: עמית שעל , ענבל מרמרי
סופר־פוד של מריוס נכט, רות ארנון ואהרון פוגל בדרך לבורסה
הסטארט־אפ גרינאוניקס, שמגדל מזון־על על מים, רוצה לגייס 80 מיליון שקל לפי שווי 240 מיליון שקל. עם בעלי המניות נמנה גם שלמה טיסר באמצעות וילאר אינטרנשיונל (17.8%). לחברה 12 פטנטים רשומים — אך אפס הכנסות
ההשקעות בפיתוחים חקלאיים הן בין הטרנדים החמים בבורסת תל אביב בגל ההנפקות הנוכחי, אבל המשקיעים לא רוו מהן עד כה הרבה נחת. בין ההנפקות שהצטרפו באחרונה לבורסה נמצאות שותפות המו"פ סמארט אגרו, שמשקיעה בחברות הפועלות בתחומי האגרו־טק, וחברת פלנטארק, שמשפרת תכונות של צמחים.
שתי ההנפקות הללו, באוקטובר 2020 ובינואר האחרון, הניבו תשואות מאכזבות למשקיעים – ירידה של 33% ו־29.8% בהתאמה מאז שהחלו להיסחר.
קראו עוד בכלכליסט:
חברת גרינאוניקס (GreenOnyx) מבקשת לרכוב על גל ההנפקות הזה, כשהיא מצוידת בגלריה של משקיעים מוכרים היטב בשוק ההון ובפטנטים רשומים על מוצר הדגל שפיתחה — תוסף מזון בריא, ירק־על, ממשפחה של ירקות שגדלים על מים מתוקים.
החברה, שפרסמה אתמול טיוטת תשקיף ראשונה, מבקשת לגייס כ־80 מיליון שקל (25 מיליון דולר) לפי שווי של 240 מיליון שקל (75 מיליון דולר לפני הכסף),
כפי שקורה לעתים קרובות בקרב חברות הטכנולוגיה הצעירות, לגרינאוניקס אין עדיין הכנסות, ורואי החשבון הצמידו לדו"חותיה הערת "עסק חי", שבה הם מביעים חשש מיכולת ההישרדות של החברה ללא גיוסי הון בהמשך הדרך. אולם, גרינאוניקס מביאה פיתוחים בתחום החקלאות, במטרה לשכנע את המשקיעים ביכולתה לקדמם, ובעיקר לקרוץ לשוק שהיא מעריכה את היקפו כבר כיום ב־7.9 מיליארד דולר.
היקף השוק הזה מבוסס על הנחה של הגעה לשיעור של 14.1% מהוצאות משקי הבית בארה"ב על ירקות ירוקים, ושיעור של 13.4% באירופה. המכירות של הירקות הירוקים צפויות לצמוח בקצב שנתי של 7% עד שנת 2023 להיקף מכירות של 103 מיליארד דולר.
גרינאוניקס גייסה עד היום כ־91 מיליון שקל (28 מיליון דולר) בעוד הוצאות המחקר והפיתוח של החברה הסתכמו עד סוף 2020 ב־46 מיליון שקל (14.1 מיליון דולר). ברשות החברה 12 פטנטים רשומים, ויש לה כמה פטנטים נוספים בהליכי רישום שונים. קצב שריפת המזומנים שלה, לפי הרבעון הראשון של 2021, עומד על 800 אלף שקל ברבעון. כלומר, משמעות הצלחת הגיוס היא שנתיים וחצי של פעילות, לפי קצב שריפת המזומנים הנוכחי, וזאת אם לא תצליח בתוכניתה להגיע להיקפי מכירות משמעותיים בפרק זמן זה.
גרינאוניקס נוסדה ב־2013 בידי ד"ר ציפי שהם, חוקרת סרטן בגופי מחקר מובילים ובהם מכון ויצמן, שהחליטה לפתח — בעקבות העלייה במודעות וההכרה בירקות־על ירוקים טריים — את הפיתוח המרכזי של החברה. מדובר בטכנולוגיה לגידול ומסחור של ירקות־על טריים ממשפחת עדשית המים (Duckweed). הזנים שהחברה מתמקדת בהם מוכרים בארץ כצמחי בר בשם כדרורית המים, בתאילנד הכינוי המסורתי לצמח הוא קאי נאם (Khai Nam), והשם המסחרי למוצר החברה הוא Wanna Greens.
מערכות הגידול, שהחברה פיתחה עד כה, מאפשרות לגדל את הצמחים בשיטה הידרופונית, סטרילית ואוטומטית, כך שהתוצר מוכן לאכילה בכפית. לגרינאוניקס יש כרגע אוסף של 20 זני ירקות ממשפחת כדרורית המים, שפיתחה לצורך הגידול במערכות שלה. הצמח גדל בטבע על פני המים בבריכות, נהרות ומקורות מים מתוקים.
בתנאי גידול אופטימליים הוא מתרבה ומכפיל את הביומסה שלו בתוך 48 שעות. בדרום־מזרח אסיה נהוג לאסוף אותו ולהוסיף אותו כירק למאכלים שונים כגון מרקים, סלטים, חביתות וכתוספת על לחמים או דגים. בין היתרונות של הצמח אפשר למנות את התכולה הגבוהה של ברזל, אבץ ואשלגן לעומת ירקות ירוקים אחרים.
נראה שלחברה יש תוכנית שאפתנית מאוד לשנים הקרובות. אף שהוקמה לפני שמונה שנים וטרם רשמה הכנסות כלשהן, גרינאוניקס מקימה כיום 3,000 יחידות גידול מוצר בחודש, ומתכננת להקים בתוך שנה עשרות אלפי יחידות גידול בישראל ולמכור את המוצר בשוק המקומי. בתוך שלוש שנים היא מתכננת לבסס מותג בינלאומי באירופה ובארה"ב, ולהרחיב שם את הייצור באמצעות שיתופי פעולה.
החברה מתכננת להשתמש ב־50-40 מיליון שקל מכספי הגיוס להקמת חוות גידול לייצור חומר משלב הזרע, כדי להרחיב את יכולות הייצור שלה. פעילות השיווק וההפצה בישראל צפויה לעלות 16-14 מיליון שקל, ובכוונת גרינאוניקס להשקיע 15-10 מיליון שקל נוספים במחקר ופיתוח. נושאי המשרה בחברה יתוגמלו בעקבות ההנפקה ב־260 אלף שקל.
בעלי המניות העיקריים בגרינאוניקס הם המייסדים ד"ר ציפי שהם, המשמשת מנכ"לית החברה, ובן זוגה בני שהם, שמחזיקים יחד ב־20.6% מהון המניות של החברה (בדילול מלא), וחברת וילאר אינטרנשיונל (17.8%), שבשליטת שלמה טיסר. בעל מניות מעניין נוסף הוא אהרון פוגל, שמחזיק ב־2.65% ממניות החברה וגם מכהן כיו"ר הדירקטוריון שלה. פוגל, שהיה בעבר מנכ"ל משרד האוצר, מכהן במקביל גם כיו"ר דירקטוריון איילון אחזקות וכדירקטור בחברת הביטוח איילון.
מרשימת מחזיקי המניות הנוספים עולה כי המוצר שפיתחה גרינאוניקס הצליח למשוך שמות מוכרים בשוק ההון, ועמם נמנים פרופ' רות ארנון, מפתחת תרופת הקופקסון של טבע; מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט; ד"ר גדעון שטיין, המדען הראשי בחברת מובילאיי; פרופ' שמעון אולמן, שהיה ממייסדי חברת אורבוטק; קלמן שחם — אחד מצמד המייסדים והבעלים של בית ההשקעות אלטשולר שחם; וגם קיבוץ מגל.
עלות שכרה של המנכ"לית ד"ר ציפי שהם עמדה בשנה שעברה על 429 אלף שקל, ואת תנאי השכר הגבוהים ביותר בחברה — 490 אלף שקל — קיבל סמנכ"ל הפיתוח מיכאל ריבסקי, ויחד עם תוספת תשלום מבוסס מניות של 659 אלף שקל עמדה עלות שכרו על 1.15 מיליון שקל. תנאי השכר של ד"ר שהם, שעמדו במרץ 2020 על 30 אלף שקל ברוטו בחודש, צפויים לשיפור בהמשך הדרך. ככל שתושלם ההנפקה, יעלה השכר החודשי שלה ל־55 אלף שקל בחודש בתוספת של 5,000 שקל בחודש להוצאות רכב.
על כל מיליון דולר של מכירות שתרשום החברה בשנה קלנדרית תהיה ד"ר שהם זכאית להעלאה של 20% בשכרה, עד לתקרה של 100 אלף שקל בחודש. זאת לפני בונוס שנתי של עד 9 משכורות לפי תנאים שונים.
