אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התוכנית להגנת מפרץ אילת מנזקי קצא"א תושלם רק בעוד שנתיים צילום: יאיר שגיא

בלעדי לכלכליסט

התוכנית להגנת מפרץ אילת מנזקי קצא"א תושלם רק בעוד שנתיים

המשרד להגנת הסביבה טוען שעודכן בדיעבד על ההסכם של קצא"א עם האמירויות ודרש מהחברה ליישם "בהקדם" תוכנית חירום שתגן על שוניות האלמוגים ממיכליות הנפט. בינתיים המיכליות כבר כאן, אבל היישום רחוק

11.05.2021, 08:20 | ענת רואה

מיכליות הנפט מהאמירויות החלו להגיע לאילת כבר בינואר 2021, אולם תוכנית החירום להתמודדות עם הסיכונים כתוצאה מהגידול בהיקפן בסמוך לשונית האלמוגים באילת – תושלם רק בעוד שנה או שנתיים. 

קראו עוד בכלכליסט:

ל"כלכליסט" נודע כי נוכח הודעת קצא"א לצפי בעלייה דרמטית בכמויות מיכליות הדלקים בשנים הקרובות העביר המשרד להגנת הסביבה לחברה מסמך הנחיות מפורט. המסמך כולל דרישות להגברת ההיערכות המיידית וההיערכות לטווח ארוך למצבים של זיהום ים וסיכונים כתוצאה מדליפת דלקים. 

 המשרד מסתייג מהתוכנית של קצא"א לשינוע הנפט למפרץ אילת, ודורש לקיים בנושא דיון בממשלה בנושא, אולם אין לו את הסמכות לעצור את הפעילות, אלא רק להנחות את קצא"א כיצד להיערך לביצועה בהיבט הסביבתי.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. אין סמכות, צילום: המשרד להגנת הסביבה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. אין סמכות | צילום: המשרד להגנת הסביבה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. אין סמכות, צילום: המשרד להגנת הסביבה

דרישות ללא סמכות אכיפה

מזכר ההבנות לשינוע נפט מאיחוד האמירויות נחתם ב־20 באוקטובר 2020 בטקס חגיגי באבו דאבי. ההסכם נחתם בין קצא"א לחברת MED-RED, שבבעלות חברה פרטית ישראלית, בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, ואחת החברות הגדולות באמירויות בתחום האנרגיה. ההסכם משנה את מצב הדברים במפרץ אילת. ב־15 השנים האחרונות הגיעו לאילת עד חמש מיכליות בכל שנה. בעקבות חתימת ההסכם צפוי מספר זה לגדול ל־50 עד 90 מיכליות בכל שנה. 

בהתאם לכך העביר המשרד להגנת הסביבה לקצא"א מסמך בן 23 עמודים ובו הנחיות להכנת תוכנית חירום מפעלית המבוססת על חמישה שלבים. בשלב הראשון דורש המשרד לערוך סקר שייבחן את הסיכונים הכרוכים בהגדלת הפעילות במפרץ אילת. בשלב השני תעודכן תוכנית החירום ואפשרויות התגובה המיטביות בהתאם לעולה מהסקר. בשלב השלישי דורש המשרד הכנת חוות דעת מחברה בינלאומית המתמחה בתחום היערכות מסופי נפט לזיהום ים. בשלב רביעי על קצא"א להגיש את כל המסמכים לאישור המשרד ורק בשלב החמישי ייקבע לוח הזמנים לביצוע תוכנית החירום. בנוסף העמיד המשרד להגנת הסביבה רשימה של דרישות מקצא"א בהן הצבת עמדת ניטור מזהמים, רכישת מצלמות ורחפנים, חיזוק המערך לטיפול בתקריות שמן בים, שדרוג מערכת החבלים והרצועות וחסימת איזור המזח. המשרד

ניתן היה לצפות שקצא"א תבצע את כל הפעולות הללו עוד בטרם הגברת תדירות הגעת המיכליות. אלא שבפועל אין למשרד להגנת הסביבה סמכות או כלים לאכוף את ביצוען לפני יישום ההסכם בפועל, וקצא"א רק התבקשה לבצען בהקדם האפשרי כשאין תאריך יעד להשלמת ההיערכות.

הממשלה עסוקה בענייניה

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה לא עודכנו מראש על חתימת החוזה של קצא"א אלא רק בדיעבד, לאחר החתימה עליו, והם למדו על דבר קיומו מהתקשורת, בהפתעה מוחלטת".

לפי המשרד עד כה פרטי ההסכם לא הובאו לידיעתם. "הוא אינו בידנו ולא ראינו אותו. כל שנמסר למשרד בעל פה הוא שההסכם כולל הרחבה של מספר המיכליות המגיעות לפקידה במזח של קצא"א לעד כ־50 בשנה". 


חוף קצא"א באילת, צילום: יאיר שגיא חוף קצא"א באילת | צילום: יאיר שגיא חוף קצא"א באילת, צילום: יאיר שגיא


שני טעמים מובילים לכך שידו של המשרד להגנת הסביבה נמצאת על התחתונה בסוגיית המיכליות. הראשון הוא כי ברישיון העסק שניתן לקצא"א ובתנאים הנלווים לו אין כל מגבלה על מספר מיכליות הנפט שהחברה רשאית להכניס למזח בהפעלה. 

הטעם השני הוא שהגורמים היחידים שמוסמכים לפקח על פעילותה של קצא"א הם רשות החברות ומשרד האוצר. 

בפועל, רוב משרדי הממשלה אדישים ולמעשה השרה גמליאל היא היחידה שחוזרת וקוראת לקיים דיון בממשלה בנושא. מנכ"ל משרד ראש הממשלה צפוי לקיים דיון בנושא בקרוב.

"מיישמת את הדרישות"

בשבוע שעבר עתרו לבג"ץ שלושה ארגוני סביבה – החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול – וטענו כי כאשר ביקשו ממשרד האוצר לקבל מידע על ההסכם של קצא"א עם האמירויות בהתאם לחוק חופש המידע הם נענו בתשובה שהמידע כלל לא מצוי בידי האוצר.

 בעניין הגדלת מספר המיכליות טוענים ארגוני הסביבה כי התנאים ברישיון העסק של קצא"א התייחסו לפעילותה כפי שהיתה נכון במועד מתן הרישיון, אז הגיעו בממוצע לאילת שלוש מיכליות נפט בשנה ואין בכך אישור לפעילות הצפויה העומדת לטענתם על עד 120 מיכליות בשנה. 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מסוף קצא"א היה ועודנו פעיל תמיד מאז שנות ה־60 ועד היום, ולמעשה אין למשרד סמכות רגולטורית ישירה להגביל את מספר המכליות הפוקדות את המסוף. תוכנית המוכנות הנוכחית של המסוף הותאמה לפקידת מיכליות ספורות. שדרוג התוכנית כעת נעשה תחת ההבנה שמדובר בסדר גודל של בערך פי עשרה ממה שהיה נהוג בשנים האחרונות, ומשום כך נדרשת היערכות רחבה ויסודית יותר.

"הודגש גם בפני קצא"א כי ההנחיות של המשרד מתייחסות למוכנות הכרחית של קצא"א לנושא טיפול בתקרית זיהום ים בשמן, אך בשום אופן אינן מהוות עמדה כלשהי של המשרד להגנת הסביבה לעניין שינוע דלק במפרץ אילת או בכלל — עניין שעליו להיקבע בדיון ממשלתי שאותו דרשה לקיים השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל".

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא חברה ממשלתית, ומתוקף כך היא מפוקחת ופועלת בהתאם להנחיות כלל הגורמים הרלוונטיים, בהם המשרד להגנת הסביבה, רשות החברות, משרד האוצר ועוד. כגוף מפוקח קצא"א מיישמת את כלל דרישות המשרד להגנת הסביבה על פי אבני דרך שקובע המשרד. יתרה מכך, לקראת מימוש ההסכם, החברה ניהלה דיאלוג מול כלל הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות נוספות בהתאם לדרישות שהתבקשה למלא".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות